נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויותמסגרות הדיור בקהילה מתרחבות: לא רק לתפקוד גבוה

מסגרות הדיור בקהילה מתרחבות: לא רק לתפקוד גבוה

תוכנית "דיור נתמך" של משרד הרווחה והג'וינט מציעה לאנשים עם מוגבלויות שגרים בדיור מוסדי להשתלב בדיור פרטי. אחד המשתתפים: "זה שינה לי את החיים"

שלומי ואודליה חיו. צילום: באדיבות המצולמים
שלומי ואודליה חיו. צילום: באדיבות המצולמים

מאמצים בני עשור של משרד הרווחה בשיתוף עמותת הג’וינט הולידו את תוכנית “דיור נתמך”, המציעה לאנשים עם מוגבלות המתגוררים בדיור מוסדי לעבור לדיור בקהילה, תוך קבלת סיוע נרחב בניהול חיים עצמאיים.

במסגרת התוכנית, המשתתפים נעזרים בצוות רחב של אנשי מקצוע שילווה אותם בכניסה לדיור עצמאי. “אנשים שהיו גרים במסגרות שונות יעברו לדירה משלהם”, מספרת ענבל לוריא, מנהלת תחום תמיכה ושילוב בקהילה של משרד הרווחה. “אנחנו נלווה אותם בבחירת הדירה שהכי תתאים להם, ונטפל בכל העניינים מול בעל הדירה”, היא מוסיפה.

התוכנית מציעה שני מסלולים: דיור נתמך רגיל ודיור נתמך מעובה. הדיור הנתמך הרגיל מתאים לאנשים עם מוגבלויות בינוניות, ואילו המעובה מתאים לאנשים עם מוגבלויות מורכבות. דיור נתמך מעובה הוא מסלול שהצטרף לתוכנית ב-2021 כדי לתת סיוע רחב יותר לכאלה שזקוקים לו. הליווי במסגרת הדיור הנתמך הרגיל הוא בין 6-2 שעות שבועיות, ובמעובה הוא בן 17-11 שעות שבועיות. “התוכנית מתאימה את עצמה למשתתף, ונותנת את הסיוע המתאים”, מסבירה עוד לוריא.

המועמדים הפוטנציאליים להשתתפות בתוכנית צריכים להיות בטווח הגילאים 55-21, עם יכולות למגורים עצמאיים (תוך קבלת הכוונה וסיוע בניהול משק הבית). מי שמתקבל לתוכנית יכול להיעזר בה לכל חייו. לאחר המעבר לדירה פרטית ולחיים עצמאיים, יותקן בדירת המשתתפים לחצן מצוקה, במידה וייקלעו למצב חירום שיצריך עזרה מיידית.

כדי להתקבל לתוכנית יש צורך במעבר ועדות קבלה של משרד הרווחה, בהן יבדקו יכולות התנהלות עצמאיות בליווי מלא.


עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova


“חלמתי לגור בדירה פרטית”

משנת 2013 התוכנית עובדת במתכונת פיילוט, והשתתפו בה עד כה כ-400 אנשים עם מוגבלות. החל מה-1 בספטמבר השנה, תהפוך לתוכנית רשמית מן המניין, והיא תורחב. בעקבות הגדלת התקציב שלה, בשלבים הבאים יתקבלו כ-500 משתתפים נוספים בדיור הרגיל, ו-350 יצטרפו למסגרת הדיור המעובה – עלייה בשיעור של מאות אחוזים.

מאיר אליהו (48) התגורר בבית קסלר, מסגרת דיור מוסדי, במשך כ-20 שנה. לפני שלוש שנים החליט אליהו לעבור לחיים עצמאיים, וביקש להצטרף לתוכנית הדיור הנתמך הרגיל. במשך השנה הראשונה הבין שהוא זקוק לתמיכה רחבה יותר – והצטרף למסלול המעובה. “ראינו שמאיר מתקשה בניהול הבית, וזקוק לעזרה נוספת”, מסבירה סנדרה דאוד, מתאמת הטיפול של התוכנית מטעם הג’וינט.

בפברואר 2021 שכר אליהו דירה בקריית חיים, ועבר אליה עם מטפלו האישי. למרות רצונו לעצמאות, משפחתו של אליהו לא הייתה בטוחה לגבי עזיבתו את הדיור המוסדי. “הם פחדו שלא אסתדר, אבל החלטתי ללכת אחרי החלום שלי – והגשמתי אותו”, הוא מסביר.

מאיר אליהו. צילום: באדיבות המצולם
מאיר אליהו. צילום: באדיבות המצולם

התוכנית קידמה את אליהו, ועזרה לו במעבר לחיים עצמאיים. “זה שינה לי את החיים”, הוא מספר, “כל הזמן חלמתי שאגור בדירה פרטית”. לפני שהצטרף, לדבריו, הוא היה תלוי באנשים אחרים כמעט בכל התחומים, ולא יכול היה לעשות מה שעולה על נפשו. חשוב לציין כי כשאדם עם מוגבלות גר בדיור מוסדי, הגוף המפעיל את הדיור לוקח 80 אחוזים מסך הקצבאות המגיעות לדייר, כתשלום על אספקת השירותים להם הוא זקוק. כתוצאה מכך, הדיירים במסגרות המוסדיות לא יכולים לעשות כרצונם – ולמעשה תלויים לחלוטין בהנהלת המוסד.

חוץ מהמעבר לדיור עצמאי, לאליהו הייתה שאיפה לעסוק ביזמות. כדי להבין יותר בתחום, לקח אליהו קורס יזמות עסקית בן מספר חודשים, ובסיומו החליט, בסיוע אנשי המקצוע של תוכנית הדיור הנתמך, להקים עסק של מכונות שתייה. את מכונת השתייה הראשונה שלו הציב בבית מרים בקריית חיים: “תמיד רציתי שיהיה לי עסק משלי, ועכשיו יש לי”, הוא מספר בהתרגשות. בהמשך, מתכוון אליהו להציב מכונות נוספות במיקומים שונים, מתוך השאיפה לגדול ולהתרחב עסקית.

“כיף לנו לעשות הכל בעצמנו”

שלומי ואודליה חיו, בני זוג מירושלים, גרו בדיור המוסדי של עמותת שק”ל במשך כ-20 שנה. למען הגשמת חלומם לחיים זוגיים, הם החליטו להצטרף לדיור הנתמך הרגיל לפני כארבע שנים, והחתונה הגיעה כהרף עין. “לא יכולנו לממש את האהבה שלנו במקום בו גרנו, וחיפשנו פתרונות”, מספרת אודליה. “למזלנו, שלומי שמע על התוכנית, והחליט לבדוק אותה”.

מאז עברו לגור יחד, בני הזוג מנהלים משק בית באופן עצמאי לחלוטין, בסיוע התוכנית. “כיף לנו מאוד לעשות הכל בעצמנו, ולא להיות תלויים באנשים אחרים”, מעיד שלומי. בגלל ששניהם משתתפים בתוכנית הדיור הנתמך, הם מקבלים פגישות עם יועץ זוגיות מלפנים שורת הדין, כדי שיוכלו לנהל חיים זוגיים תקינים, ולקבל הכוונה לגבי נושאים בהם הם מתקשים. “היועץ הזוגי עוזר לנו לגשר על הפערים ולהבין אחד את השנייה בצורה טובה יותר”, הם אומרים.

“חיים עצמאיים בקהילה מאפשרים לאנשים עם מוגבלות לממש את זכותם הבסיסית להשתתפות חברתית וכלכלית בקהילה”, אומרת אפרת שטרן, מנהלת ג’וינט-ישראל מעבר למגבלות. “הארגון, ביחד עם משרד הרווחה, מוביל את תכונית הדיור הנתמך כבר שנים רבות. בנוסף, אנו רוצים להמשיך ולפתח תוכניות נוספות לרווחת קהילת האנשים עם המוגבלות”, היא מוסיפה לסיכום.

יליד 1998, רווק. נולד עם חולשה בפלג גוף שמאל. כותב מגיל 14 סדרות. משחק טניס כיסאות גלגלים באופן תחרותי

כתבות אחרונות