
זו השנה ה-15 שבה נפתח פסטיבל יערות מנשה: אירוע מוזיקה שמעמיד על אותה הבמה גם את גדולי האמנים וגם הרכבים צעירים ומוזיקת שוליים. הפסטיבל, שפתח את שעריו היום (רביעי) בסנטרל פארק במגידו, פונה לכל הקהלים – עם ובלי מוגבלות, והכל ללא מטרות רווח.
נתי וירבה, מנהל מחלקת תרבות של המועצה האזורית מגידו, הוא זה שיזם את הפסטיבל, לצד ראש המועצה איציק חולבסקי. בהובלתה של אורלי לוריא, רכזת התרבות והנגישות של המועצה, הושם דגש מיוחד על תחום הנגישות בפסטיבל. לוריא היא בתו של מרים המשקולות המיתולוגי ושורד השואה טוביה סוקולסקי, ששרד את פיגוע הטרור באולימפיאדת מינכן 1972. סוקולסקי אמנם חזר ארצה בחיים, אך כל מי ששהה איתו בדירה בכפר האולימפי לא שרד את הפיגוע. במשך שנים הוא סבל מפוסט טראומה קשה, דבר שהשפיע רבות על חייה של בתו.
“כשאבא חזר ממינכן, יומיים אחרי האסון, הוא החליט שהוא רוצה להביא עוד חיים לעולם, ואני נולדתי”, מספרת לוריא ל”שווים”. מאז, לוריא התחתנה והקימה משפחה משלה, ולה שלושה ילדים – שלאחד מהם, במילותיה, יש צורכי נגישות מיוחדים. מתוך היכרות מעמיקה עם מאבקים בתחום הנפש ונגישות, הבינה לוריא מקרוב את החוסר המתמשך בפסטיבלים ואירועי תרבות בארץ שגם שמים דגש על נגישות – והיא החליטה לפעול בנושא.

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
המטרה: לקדם נגישות בפסטיבל הפופולרי
לפני שלוש שנים היא הצטרפה לשתי מחלקות במועצה האזורית מגידו – התרבות והנגישות. לאחר הפסקה של פסטיבל יערות מנשה במהלך שנות הקורונה, לקחה על עצמה כפרויקט מיוחד לקדם בו את נושא הנגישות. תחילה, הציעה להעביר את הפסטיבל מהיער אל השדה הפתוח, המתפרש על שטח של כ-12 דונם, דבר שמאפשר נגישות גבוהה יותר למגוון רחב של אנשים. בנוסף, היא תיאמה שורה של התאמות מיוחדות לטובת אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות במתחמי הפסטיבל. כמו כן, דאגה שבאתר האינטרנט של הפסטיבל תהיה הצהרת נגישות מפורטת עם כל ההתאמות המיוחדות שקיימות במתחם.
“הפסטיבל משקיע מאמצים רבים כדי לספק מענה לקהל אנשים עם מוגבלות”, היא אומרת. “אנחנו מתאימים את השטח, מייצרים פתרונות טכניים ומכשירים צוות נותני שירות ייעודי לנושא, שדואג לחוויה שוויונית ונעימה לכלל באי הפסטיבל”. בסמוך למתחם הוקצו 39 מקומות חנייה מיוחדים לאנשים עם מוגבלויות, ובמתחם עצמו פרוסים שבילים נגישים שמובילים את הקהל ישירות למתחם המזנונים. כמו כן, הותקנה במתחם במת נגישות מוגבהת למניעת הסתרה במהלך ההופעות, שמותאמת לקבוצות עד 100 איש. גם חלק מתאי השירותים נגישים, מערכת שמע לכבדי שמיעה רושתה בכל המתחם, המזנונים מתחשבים בנגישות שקופה (“פטור מתור”), ובנוסף תתאפשר כניסה חופשית לפסטיבל עם כלבי נחייה וחיות שרות.

גם תהליך רכישת הכרטיסים לפסטיבל הונגש לחלוטין: בכניסה לאתר הפסטיבל יכול כל אחד שרוצה לרכוש כרטיס לציין אם הוא אדם עם מוגבלות, ובהתאם למלא טופס בו הוא יכול להסביר את סוג הנגישות הנדרשת והמגבלה. אלו שרכשו כרטיס נגיש לפסטיבל קיבלו ליווי צמוד מהצוות הטכני. “קשת רחבה מאוד של אנשים עם מוגבלויות רכשו כרטיסים לפסטיבל”, היא מסבירה וטוענת: “הרבה מאוד אנשים עם מוגבלות לא יודעים שגם למלווה מגיע כרטיס חינם באירועים ‘לא מסומנים'”.
“הנגישות היא גם לאלו עם נכות שקופה”
לפני פתיחת שערי הפסטיבל, מגייסת לוריא צוות של בוגרי שנת שירות כדי ומדריכה אותו כדי לטפל בצרכי הנגישות במתחם. “אנחנו יודעים בדיוק כל יום מה כמות האנשים שמגיעים לפסטיבל, ומי מהם זקוקים לסיוע”. האנשים שרכשו כרטיס מונגש מקבלים בכניסה צמיד מיוחד, שנותן להם רשות להסתייע בצוות המיוחד וכן רשות לעלות על במת ההגבהה. “צורכי נגישות הם לא רק לאנשים עם נכות פיזית”, היא טוענת, “הגיעו אלינו לפסטיבל אנשים עם נכות שקופה, ביניהם גם כאלו הזקוקים לסיוע”.
לסיכום, אומרת לוריא: “התגובות של הקהל מאוד מפרגנות. הם בהלם בכל פעם מחדש איך אין מענה כזה במקומות אחרים. אני מייחלת ליום שלא אקבל יותר את הטלפונים האלה, והנגישות תהיה בכל מקום”.