67% מהגופים הציבוריים בישראל עומדים ביעד להעסקת אנשים עם מוגבלות. כך מציין דוח שפרסמה היום נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעסק בייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2022. המשמעות היא כי שליש (33%) מהגופים הציבוריים אינם עומדים ביעד שקובע החוק.
בשירות המדינה המצב חמור הרבה יותר: רק 20% (15 מתוך 77) מגופי המדינה המפוקחים על ידי נציבות שירות המדינהֿ, עומדים עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם, של 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית בשנת 2022. מכך עולה כי 80% מהמעסיקים בשירות המדינה אינם עומדים עמידה מלאה בחוק, לפי הפירוט הבא: 39% מגופי המדינה עומדים ברמת עמידה בינונית, 39% עומדים ברמת עמידה נמוכה ו-2% מגופי המדינה לא עומדים ביעד כלל.
לדברי דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, “מספר גדול מדי של גופים ציבוריים אינם עומדים ביעד הייצוג ההולם כפי שנקבע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק״. בין הגופים שצוינו בדוח ואינם עומדים ביעד: בנק ישראל, רשות שדות התעופה, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, עיריית ירושלים, עיריית תל אביב-יפו, עיריית בני ברק וגופים ציבוריים גדולים נוספים שאינם עומדים ביעד הייצוג ההולם כבר שלוש שנים ברצף.
נתוני הדוח הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כחלק מתהליך יישומו של תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לפיו גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית מבין כלל העובדים.
החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. על פי החוק, מעסיקים נדרשים לבצע שורה של פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, וביניהם מינוי ממונה תעסוקה, שיהיה אמון על הנושא.
מהדוח עולה כי שיעור הגופים שעומדים ברמת עמידה מלאה בחוק עלה מ-60% בשנת 2021 ל-67% בשנת 2022. זאת לאחר שהיה ללא שינוי בין השנים 2021-2018. עוד עולה מהדוח כי 19% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ברמה בינונית (5%-3.5); 12% עומדים בו ברמה נמוכה (3.5%-2); ו-2% אינם עומדים ביעד (מתחת ל-2%).
בין הגופים שעלו בשיעור העמידה ועומדים כעת ביעד הייצוג ההולם: המועצה לענף הלול, הספרייה הלאומית, יד ושם, שירות בתי הסוהר, עיריית אלעד, עיריית ביתר עילית, עיריית חדרה, עיריית קריית מלאכי, מ. מ. אפרתה, מ. מ. כאבול, מ. מ. מג’ד אל-כרום ומ. מ. מצפה רמון.
בין הגופים שירדו ברמת העמידה ואינם עומדים כעת ביעד הייצוג ההולם: מ. מ. פרדס-חנה-כרכור, עיריית אילת, עיריית כפר קאסם ועיריית טייבה.
הגופים שברמת אי עמידה (מתחת ל-2%) הם מ. מ. קדומים (6 שנים ברציפות), המרכז הקהילתי האזורי חוף אשקלון, החברה עירונית לתרבות, לנוער ולחוגי ספורט (חמש) בשוהם, מ. מ. לקיה ומ. מ. שעב.
שיפור לטובה בתאגידים הסטטוטוריים
ומה לגבי תאגידים סטטוטוריים? שיעור כלל התאגידים הסטטוטוריים שעומדים באופן מלא ביעד הייצוג ההולם עלה בשנת 2022 ל-50% לאחר, שעמד על 33% בין השנים 2021-2020. תאגידים שעלו בין השנים 2022-2021 לרמת עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם: המועצה לענף הלול, הספרייה הלאומית ויד שם.
הדוח מתייחס גם לשלטון המקומי, ומציין כי שיעור כלל הרשויות המקומיות שעומדות באופן מלא ביעד הייצוג ההולם עלה בשנה האחרונה ל-68%, לאחר שעמד על כ-61% בין השנים 2021-2018. 17% מהרשויות עומדות ברמה עמידה בינונית, 14% ברמה נמוכה, ו-1% מהן לא עומדות ביעד.
80% מהעיריות עומדות עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם, זאת לעומת 78% בשנת 2021. בין העיריות שלא עומדות ביעד ניתן למצוא את עיריית תל אביב-יפו, עיריית ירושלים, עיריית חולון עיריית מודיעין עילית, עיריית בני ברק ועיריית אילת. 66% מהמועצות האזוריות עומדות עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לעומת 57% בשנת 2021. 60% מהמועצות המקומיות עומדות עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לעומת 50% בשנת 2021.
בפילוח לפי מחוזות, אחוז הרשויות שעומדות ביעד במחוזות תל אביב וצפון (73% בשניהם), הוא הגבוה ביותר ואילו במחוז ירושלים (33%) הוא הנמוך ביותר. בפילוח לפי מגזרים, אחוז הרשויות שעומדות ביעד במגזר הדרוזי (100%) הוא הגבוה ביותר, בעוד שבמגזר הבדואי (21%) מדובר בשיעור הנמוך ביותר.
בפילוח לפי מדד חברתי כלכלי, אחוז הרשויות שעומדות ביעד באשכול 10 הוא הגבוה ביותר (100%), בעוד שבאשכול 1 (9%) הוא הנמוך ביותר. יתר על כן, 64% (21/33) מהרשויות שברמות העמידה הנמוכות (רמת עמידה נמוכה ורמת אי עמידה) נמצאות באשכולות 1-3 במדד החברתי-כלכלי.
53 מכתבי התראה
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מקנה לנציבות סמכויות פיקוח ואכיפה, מכוחן פועלת הנציבות כלפי הגופים שלא עמדו בחובותיהם החוקיות. 121 גופים ציבוריים גדולים לא עמדו ביעד הייצוג ההולם לשנת 2021, ובעקבות כך נדרשו להכין תוכנית שנתית לקידום העסקה של עובדים עם מוגבלות משמעותית. מבין גופים אלו, הנציבות הוציאה מכתבי התראה ל-53 גופים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם ולא מילאו את חובתם להכין תכנית שנתית, כשחלקם אף לא מינה ממונה תעסוקה כנדרש בחוק.
40 גופים להם הוצאו מכתבי התראה מילאו את חובותיהם, בעוד של-13 הגופים שלא הכינו תוכנית שנתית בהתאם לדרישות החוק גם לאחר קבלת מכתב ההתראה, הוציאה הנציבות צו ייצוג הולם. בעקבות הצו שהוצא, 11 גופים מילאו את חובותיהם.
בעקבות פעולות האכיפה של הנציבות, 98% מהגופים הציבוריים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם בשנת 2021 הכינו תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות, ו-100% מהם מינו ממונה תעסוקה כנדרש מהם בחוק.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: “למרבה הצער, ניכר כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים, קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות. משמעות הדבר היא, כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים אינם עומדים ביעד הייצוג ההולם בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות, כפי שנקבע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
“נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין השאר, בהינתן סמכויות האכיפה הנוספות שניתנו לנציבות בתיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת בחודש יולי בשנה שעברה ונכנס לתוקפו בימים אלו ממש. במקביל, הנציבות פועלת להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון בדמות החלת החובה על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בוועדת שרים לחקיקה ועתיד להיות מובא לאישור הכנסת במושב הכנסת הקרוב”.
