נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך



אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשיחדשותשופטי בג"צ נגד קיצור יום הלימודים בחינוך המיוחד: "קיש לא לקח אחריות"

שופטי בג”צ נגד קיצור יום הלימודים בחינוך המיוחד: “קיש לא לקח אחריות”

בית המשפט העליון דן בעתירה נגד קיצור יום הלימודים ל-16:00, וביקר בחריפות את טענות משרד החינוך למחסור בצוותי הוראה: "גם מורים למתמטיקה קשה לגייס ושם לא קיצצו"

פסק הדין יימסר בימים הקרובים. בית המשפט העליון, הבוקר(צילום: אביחי חיים)

בית המשפט העליון בירושלים דן היום (ד’) בעתירה לבג”ץ נגד החלטת משרד החינוך לקצר את יום הלימודים במסגרות התקשורת לילדים עם מוגבלות משעה 16:45 ל-16:00. הרכב השופטים, בראשות יצחק עמית, דפנה ברק ארז ועופר גרוסקורף, החליט כרגע לא להחליט – ומסר כי פסק הדין בנושא יתקבל בימים הקרובים.

לאורך הדיון היה נראה כי משרד החינוך והמרכז השלטון המקומי עומדים על החלטתם להשאיר את המצב כפי שהוחלט, בטענות של מחסור בכוח אדם, וצוותי הוראה שלא מעוניינים לעבוד עד השעה 16:45.

מנגד, השופטים דרשו לדעת האם נבדקו אפשרויות שונות למתן תגמול מיוחד עבור השעה הספציפית האחרונה. מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, תמי אומנסקי, השיבה כי הם הפכו כל אבן למציאת פתרון ראוי, וכי זו החלטה קשה ולא פופולרית שאף אחד לא רוצה לקבל, אבל אין ברירה.

עוד אמרו במשרד כי הם גם בדקו את האפשרות לשלב צוות הוראה מהמגזר הערבי למגזר היהודי, אך זה משפר רק קצת את המצב ולא נותן מענה מלא. במשרד החינוך התריעו ואמרו כי במידה ובית המשפט יתערב בהחלטה, אין למשרד מספיק עובדי הוראה לפתוח את שנת הלימודים בחינוך המיוחד.

העותרים, נציגי עמותת “אלו”ט” והארגון “מצילים את מסגרות התקשורת”, טענו מנגד כי לא מדובר במחסור כולל, וכי לא בכל המקומות בארץ יש מחסור. למשל, במגזר הערבי אין כלל בעיה של כוח אדם, “אז למה הם צריכים לסבול מההחלטה?”

השופטת דפנה ברק ארז (צילום מסך מיוטיוב)

בדיון עלה חשש כי במידה וההחלטה תישאר כפי שהיא, בעוד שמשרד החינוך טוען כי הם צריכים זמן להתארגן והפתרון הוא רק לשנה הנוכחית, אף אחד לא מבטיח שהמצב לא יתקבע כפתרון קבע. “גם לרצי מרתון קשה, ועדיין לא מקצרים את המרתון מ-40 ל-20 קמ”ש”, אמרה השופטת ברק ארז.

ברק ארז התקשתה להישאר אדישה לתשובות של משרד החינוך ואמרה: “במשרד החינוך יש קושי לגייס מורים למתמטיקה, ולא ראיתי שקיצצו במקצוע. גם בפריפריה יש קשיים בגיוס רופאים, אין זה אומר שמצמצמים את שעות הרפואה בכל בתי החולים”.

השופטת גם העבירה ביקורת על חלקה של הנהגת ההורים בקבלת ההחלטה, ואמרה כי גם אם יש בהנהגה נציגים של החינוך המיוחד, הם לא מייצגים את כלל ההורים כי הם לא גוף יציג. “נראה שפשוט ויתרתם”, אמרה.

השופטת הפנתה את הביקורת כלפי שר החינוך יואב קיש, שלדבריה לא לקח אחריות בקבלת ההחלטה, וכי המנכ”ל לשעבר (אסף צלאל) כבר לא בתפקיד כדי ליישם את ההחלטה ולהתמודד עם הקשיים שלה. במשרד השיבו לטענה ואמרו כי השר היה שותף בקבלת ההחלטות.

השופטים על הנהלת ההורים: “נראה שפשוט ויתרתם”

השופט עמית פנה לנציגי ההורים בדיון ושאל האם אפשרי ש-45 הדקות הנוספות פשוט יהיו ללא צוות חינוכי, כלומר בלי גננת. הנציגים טענו שכן, וכי כבר היום יש מקומות הפועלים עם שתי סייעות וללא גננת וכי זה הרע במיעוטו. גם סוגיית הגידול ב-21% במספר הילדים על הרצף האוטיסטי בישראל עלה על הפרק. מדובר בעוד 5,600 תלמידים על הרצף – עובדה הדורשת, לטענת משרד החינוך, פתיחה של למעלה מ-700 כיתות תקשורת נוספות לעומת שנה שעברה.

מספר התלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי במערכת החינוך גדל מ־14,100 ב־2017 ל־22,100 ב־2020 ולכ־37 אלף נכון להיום. זהו קצב עלייה של 16% בממוצע בשנה ויותר מהכפלה במספר בתוך חמש שנים בלבד.

שר החינוך, יואב קיש. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ביקורת קשה. שר החינוך, יואב קיש (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בתשובה המקדמית לעתירה, משרד החינוך טען כי ההחלטה לקיצור יום הלימודים ב-45 דקות (מ-16:45 ל-16:00) נעשתה בתום מאמצים רבים להותיר את המצב על כנו. באי כוחם של משרד החינוך כתבו בתצהיר כי ההחלטה התקבלה “בלב כבד ובלית ברירה”.

מנגד, ארגון אלו”ט ונציגי ההורים דבקים בשלהם ומטילים דופי בגרסת משרד החינוך. השבוע הם הגישו את תגובתם לטענות המקדמיות של משרד החינוך: “אין הצדקה לפגוע ב-65% מכיתות התקשורת בגלל שלא ניתן להבטיח יום לימודים מלא בכלל הכיתות”.

מוקדם יותר החודש, שופט ביהמ”ש העליון דוד מינץ קיבל את העתירה, והורה לאחד אותה עם עתירה קודמת בנושא שהוגשה על ידי קבוצת “מצילים את מסגרות התקשורת” ונדחתה. העתירה המאוחדת הוגשה על ידי באי כוחם של ארגון אלו”ט וארגוני ההורים, עורכי הדין אורי קידר, עידן שחם ונדב בנאסייאג ממשרד נבו-קידר-בלום.

ממטה “מצילים את מסגרות התקשורת” נמסר: “היה דיון ארוך ומקיף, הרכב השופטים התייחס לעתירה ברצינות רבה, הקשיב לכל הטענות שלנו וגם לטענות משרד החינוך והשלטון המקומי. לשמחתנו, השופטים הקשו על המדינה בשאלות הנוגעות לאופן בו התקבלה ההחלטה, להשפעה שלה על התלמידים ועל המשפחות, וכן הביעו חשש שקיצור יום הלימודים יהפוך לעובדה מוגמרת גם לשנים הבאות. יצאנו בהרגשה שהקשיבו לנו ושהבינו את הקושי הגדול בהחלטה שקיבל משרד החינוך. כולנו תקווה כי הגזרה תבוטל”.

מזי לוי, ממטה המאבק לשירותי חינוך מיוחדים, מסרה: “היה מדהים לראות את השאלות הנוקבות של שופטים. נכון, יש בעיה, אבל גזרה על 37,000 אלף הורים היא לא הפתרון. נכון שהגננות והמורים הם חוד החנית, אך הרגולטור לא התייעץ עם איש לפני שהחליט. תודה למחלקה המשפטית של אלו”ט ולמנכ”לה שנכח בדיון. זה מראה בהחלט כמה הנושא שלנו ההורים בוער בהם. אני מחזיקה אצבעות שהחלטה תתקבל על הצד הטוב ביותר, ויגיע פתרון שלא יפגע בראש ובראשונה בילדנו ובנו המשפחות”.

ח”כ דבי ביטון (יש עתיד) מסרה: “משרד החינוך לא הציג תשתית המצדיקה קבלת החלטה זו.
זוהי החלטה רוחבית בלתי סבירה ובלתי מידתית הפוגעת בזכות חוקתית לחינוך של ילדים, פוגעת בזכות חופש העיסוק של ההורים ומפלה לרעה את התלמידים על רצף האוטיזם”.

עו”ד הדר שקד איצקוביץ’, אחראית תחום חינוך באגף לקידום זכויות וקשרי ממשל באלו”ט, מסרה: “אנחנו ממתינים להחלטת בג”ץ, ומקווים שלאחר הדיון הנוקב ואמירות השופטים, תינתן החלטה אשר תעמיד בראש סדר העדיפויות את זכויותיהם של תלמידים על רצף האוטיזם והוריהם, התלויים כיום באופן בלעדי בשירותי מערכת החינוך. הדיון היום המחיש היטב כי מצוקת כוח האדם אינה במימדים המאלצים פגיעה גורפת בתלמידים הלומדים בכל רחבי הארץ. יש למצוא פתרונות יצירתיים כדי לקיים את יום הלימודים כסדרו”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות