***** עדכון: על פי כל ההערכות, נויה, כרמלה, עפר, סהר וארז נחטפו לעזה
מלחמת “חרבות ברזל”: האירועים המזוויעים ביישובי הדרום ובגבול רצועת עזה משבת האחרונה ממשיכים להיחשף ולזעזע את ישראל והעולם. עד עתה (רביעי) התקבלו דיווחים על למעלה מ-120 חטופים ועוד מאות נעדרים, לצד המספר הבלתי ייאמן של למעלה מ-1,200 הרוגים וכ-3,000 פצועים.
משפחות רבות פועלות בכל החזיתות למציאת ומסירת כל בדל מידע על הנעדרים שלהן. גם משפחת קלדרון ומשפחת דן, שלא יודעות על גורל יקיריהן מיום שבת בבוקר, מבקשות בימים אלו סיוע באיתורם. המשפחות מקיבוץ ניר עוז ומכיסופים מבקשות את עזרת הציבור באיתור חמשת קרוביהן, ביניהם נויה דן בת ה-13 המאובחנת על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, סבתה, כרמלה דן בת ה-80 המתמודדת עם דמנציה, וכן שלושה בני משפחה נוספים: עפר קלדרון (50), סהר קלדרון (16) וארז קלדרון (12).
בהתכתבות האחרונה של בני המשפחה, מרגע הידיעה כי מחבלים פרצו לקיבוץ, כתבה אחת הנעדרות, סהר, לגאיה בת דודה של נויה: “אימא’לה גאיה, הם פה. אנחנו מתחבאים מהערבים. יצאנו מהבית”. בתגובה, גאיה כתבה: “איפה את? לאן אתם הולכים? איפה אתם? אל תכתבי אם את צריכה להתרכז”. סהר ענתה: “מתחבאים”. מאז נותק עמה הקשר.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
“נויה וכרמלה שהו ביחד במקרה”, סיפרו ל”שווים” בני המשפחה ליאון וגאיה. “נויה קשורה מאוד לסבתא שלה, ולכן היא החליטה לישון אצלה. אף אחד לא יכול היה לחשוב על דבר שכזה”. גלית דן, אמה של נויה, אירחה יממה לפני כן את סבתא כרמלה לארוחת שישי. נויה החליטה לישון אצל סבתה, ולא לחזור למקום מגוריה בקיבוץ כיסופים.
“נשמח לעזרה – כל מי שיודע משהו בבקשה לתת לנו מידע”, כתבו בני המשפחה בהודעה שהפיצו ברשתות החברתיות בימים האחרונים. “בשעה 8:30 נשלחו הודעות שהמחבלים נמצאים מחוץ לבית שלהם, ומאז לא נשמע קולם. את ארז ראינו באחד הסרטונים שהמחבלים פרסמו כשהוא נלקח לעזה. לגבי כל השאר – אנחנו לא יודעים כלום. אנחנו רוצים שכולם יחזרו הביתה. זה הדבר הכי חשוב עכשיו. כל עזרה תהיה רלוונטית”.
“אימא יש פה רעש נוראי, אני מפחדת”
“בשש בבוקר התחיל מטח מטורף של רקטות”, שיחזרה גלית דן, אמה של נויה, בראיון ל”מאקו”. “אנחנו רגילים למטחים, לכן נכנסנו לחדר המוגן. במקביל, שמענו גם יריות. לאט-לאט הבנו שמתחולל קרב יריות בתוך הקיבוץ. הייתה אש מטורפת”. היא המשיכה: “סגרנו את הדלת של הממ”ד. גיליתי שיש לנו אביזר שנועל את הדלת בצורה שאי אפשר לפתוח אותה מבחוץ. כשהגיעו חיילים לנסות לעזור לנו, והתקרבו לבית, המחבלים ירו בהם מהחלון של הסלון”.
ברגעי הפחד המשתק קיבלה גלית דן עדכון מאמה, כרמלה, שסיפרה לה שמחבלים חדרו לביתה בקיבוץ ניר עוז. “היא אמרה לי שהיא נועלת את הדלת של הממ”ד, אבל לא הבינה בעצם שהדלת לא נעולה. בקיבוץ ניר עוז אי אפשר לנעול את הממ”דים. הממ”ד נועד למיגון מפני קסאמים ולא מפני אנשים שחודרים לבית”, היא הוסיפה. “יש פה אנשים והם שוברים ובוזזים לי את הבית”, כתבה כרמלה לבתה, גלית. נויה, שלחה לה הודעה: “אימא, יש פה רעש נוראי, אני מפחדת”.
לאחר זמן סיפרה כי נותק החשמל בכיסופים, ולא הייתה קליטה במכשירה הסלולרי. מאותה העת היא לא הייתה יכולה להמשיך ולהתעדכן במצבן של נויה וכרמלה. “המשכתי להתחבא בממ”ד עם בן זוגי ובתי תמר מהבוקר ועד שלוש בלילה – בלי אוכל, מים ושירותים. בשלוש לפנות בוקר דפקו בדלת ואמרו לנו: ‘צה”ל כאן, תפתחו'”.
לאחר שיצאו מהממ”ד, גלית הבינה את ממדי האסון. היא הבחינה בכך שאמה לא חזרה להודעות שלה. הם מיהרו להגיע אל הבית שהותקף, וגילו שהוא ריק – נויה וכרמלה נעדרות. “דיברתי עם אחותי הדס קלדרון שנמצאה בקיבוץ ניר עוז. התגלה לי בהמשך שגם האחיינים שלי והגרוש של הדס נחטפו”, היא שיחזרה.
גלית מספרת שנויה, המאובחנת על הרצף בתפקוד גבוה, התחילה לאחרונה ללמוד במסגרת שמתאימה לה והייתה מאושרת. “היא ילדה חזקה ואמיצה. אני מודה לאל על זה שהלכה לחוג סיירות ויודעת להסתדר בשטח. אימא שלי, כרמלה, היא אישה חזקה ואמיצה, והייתה נשואה לאבא שהיה אחראי על הביטחון של הקיבוץ, לוחם שלום שתמיד אמר שצריך לעשות שלום. גם אני חושבת ככה, צריך לעשות שלום ולא מלחמה. כשאני שומעת אותם אומרים בתקשורת שצריך להיכנס בהם, אני אומרת שזה לא הפתרון. אבל בינתיים יש אירוע שצריך לטפל בו בדחיפות, אירוע שבו נשים צעירות, אנשים מבוגרים, ילדים, נמצאים בשבי. אני מצפה שהאו”ם ייכנס לסיפור, שהצלב האדום יילך לראות מה שלומם, שכל מי שיכול לפעול, יפעל, בינתיים המשפחה שלי פועלת בכול הכוח”.
לכל פרט על מקום הימצאם של נויה, כרמלה, עפר, סהר וארז ניתן לפנות למספר הטלפון של ליאון, בן זוגה של גאיה: 052-644-7876 או לנעם דן: 052-326-2011
