אירועי ה-7 באוקטובר ממשיכים להשפיע על קהילת האנשים עם מוגבלות: גבריאלה ליימברג בת ה-59, מנהלת מרכז שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלות (שק”ל) “חוות אייל” בגבעת רחל בירושלים, ובתה מיה בת ה-18 נחטפו על ידי מחבלי החמאס מקיבוץ ניר יצחק. כמו כן, נחטפה גם אחותה של ליימברג, קלרה מרמן (63), בן זוגה לואיס הר, ואחיה פרננדו מרמן (60).
ליימברג עלתה לישראל מדרום אמריקה לפני שלושה עשורים, ובמשך 25 השנים האחרונות נחשבת ל”אמא” של עשרות בוגרים על הרצף האוטיסטי החברים ב”חוות אייל”. “הבחירה של גבריאלה לעבוד עם אנשים עם מוגבלויות, מכל הגוונים ובכל התפקודים, והעובדה שעטפה את כולם באהבה רבה וברגישות, גרמה לכולנו להיות מלאי הערכה אליה”, סיפרה ל”שווים” נשיאת עמותת שק”ל ואשתו של יו”ר האופוזיציה, ליהיא לפיד.
“גבריאלה קשרה את גורלה בגורלם של אנשים עם מוגבלויות מתוך בחירה”, אומרת עוד לפיד. “זה מעיד על לב גדול ועל קבלה והכלה. היא חסרה לכולם במרכז התעסוקה. ההלם, הכאב והדאגה גדולים מאוד. היא כל הזמן רצתה לשפר את מרכזי התעסוקה, דאגה שיהיו מוארים ושכל הזמן יעניקו טיפולים עוטפים לנוכחים”, היא מוסיפה. “גבריאלה חטופה יחד עם בתה מיה. הבת היחידה של גבריאלה ומשה. אני מתפללת לשלומה, ודואגת כל כך. היא בחורה צעירה ועדינה. הלב נקרע”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
“אני מתגעגע לגבריאלה, היא חסרה לי”
חברי הקהילה ב”חוות אייל”, בוגרים עם אוטיזם בתפקוד נמוך, זועקים כבר 16 יום לגורמי הביטחון ולממשלה בבקשה לקבל פרטים על מצבה של ליימברג. “עדיין לא קיבלנו שום תיעוד עדכני לגבי מצבם. אנחנו לא יודעים איך הם הוצאו מהבית ומה קרה להם בדרך”, מספרת מעיין ליימברג, בתה של גבריאלה ואחותה של מיה.
בלילה שלפני פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, הגיעו השתיים לביקור אצל קלרה מרמן, אחותה של גבריאלה, המתגוררת בקיבוץ ניר יצחק. בהמשך, אוכן האות הסלולרי של הטלפונים הניידים שלהן, וכך נודע דבר הימצאן בתוך רצועת עזה.
“אני מאוד מתגעגע לגבריאלה, היא חסרה לי”, אמר אחד החברים במרכז התעסוקה “חוות אייל”, שהכיר את המנהלת המסורה. “היא כל הזמן שמחה ועוזרת. היא מחכה לנו שנגיע. אנחנו מאוד אוהבים אותה, ומבקשים מכל מי שיכול לקדם את השחרור שלה ושל כל החטופים – זה יעזור לכולנו”.
“מצפים לבשורות טובות”
“כששמענו על חטיפתה של גבריאלה, זה היה כמו מכת ברק עבורנו”, מספרת אמו של מוחמד, בוגר עם אוטיזם שמתגורר במרכז השיקומי. “אנחנו מכירים אותה, ויודעים איזו בת אדם היא. היא אישה שרק נותנת. גבריאלה דואגת לבן שלנו כאילו היה שלה, וכך גם לכל שאר החברים של מוחמד ב’חוות אייל’. כולם כואבים, המומים ומצפים לבשורות טובות בעניינה. רובם לא יודעים איך לעכל את מה שקרה ואת המציאות הקשה והמורכבת”.
בתוך כך, עמותת שק”ל וההורים של החברים במרכז התעסוקה, החליטו לייצר סרטון בהשתתפותם בשלוש שפות: ערבית, עברית ואנגלית, במטרה להעביר לעולם מסר על חשיבותה של גבריאלה עבור הבוגרים על הרצף האוטיסטי החברים במרכז השיקומי, ובכך לנסות שכנע את מחבלי החמאס לשחררה לצד החטופים והנעדרים.
