מאז שהתחילה המלחמה חשבתי הרבה על דרכים בהן אוכל לעזור. אחד הדברים שחשבתי לעשות הוא לכתוב בנוגע למצב. חשוב שנזכור להיות שם אחד עבור השני, כי זו העשייה שנותנת הכי הרבה כוח. ברגעים בהם הכל שחור לא נותר דבר מלבד כוח האחדות, להיות ביחד, לתת וליצור הרגשה שאנחנו לא לבד. רק דרך האחדות נוכל להתגבר על מה שעברנו ולנצח.
אני רוצה לשתף מה זה אומר להיות אדם אוטיסט במצב כזה. השגרה שלך מופרת והכל מסביבך משתנה. כל מה שמסב לך רוגע מתערער, והיסודות שלך נחלשים. על כל זה תוסיפו את האתגר של חוסר היכולת לתקשר את הקשיים שלך לסביבה. האתגר הזה משפיע רבות גם על תחושת האחדות.
מה שעוזר לי לשמור על שגרה הוא המשפחה שלי והמעטפת הסביבתית התומכת, שמספקות לי המשלבות. אני רוצה להציע לכם לזכור שבמצבים אלו חשובה מאוד השמירה על השגרה, שמסייעת לנו במיוחד לשמר כוחות. בעבורי, כתיבת סדר יום מסייעת באופן ניכר. בנוסף, שימור סדר יום עקבי וחזרתי מעניק לי תחושת יציבות ובטחון בתוך הכאוס. כמו כן, אחד הדברים שמחזקים אותי הוא היכולות של אנשים בסביבתי לשמור על רוגע ועל קור-רוח, למרות הקושי שהם חווים בעצמם.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
בזמנים אלו כולנו זקוקים לחיבוק חם ולמעטפת תומכת מסביבתנו. לחברים שיהיו שם עבורנו. עלינו להתגייס בעבור אלו מאתנו שאינם מסוגלים לתקשר צרכים אלו, כדי לתמוך ברגעים הללו, בהם כולנו מתקשים לאחוז בתקווה. אני מרגישה בת מזל שאני מוקפת באנשים שאוהבים ודואגים לי. לצערי לא לכולם יש את היכולת לומר כך. לכן, אני פונה אל אלו מכם שבידם לסייע, ומבקשת שתזכרו את אלו שאין להם קול, שנמצאים שם לידכם, ושתהיו שם עבורם. בין אם במילה או בחיבוק. נסו להיות שם וזכרו, שעבור חלק מאתנו זה המגע החם היחיד שנקבל.
לזכור את נויה ולא לשכוח
ב-7 באוקטובר איבדנו המון אנשים מדהימים ויקרים. לי חשוב לציין במיוחד את נויה בת ה-12, ילדה על הרצף האוטיסטי, שנרצחה בדם קר עם סבתה כרמלה. אני רוצה לבקש שכולנו נדאג ששמה של נויה, שנרצחה בידי מחבלים חסרי צלם אנוש, לא יישכח. בואו נעלה כולנו את תמונתה ברשת ונזכיר לפורעי החמאס שהם אנשים ברבריים ועלובים, מהגרועים שידעה האנושות, שלא בוחלים בהרג של ילדים ותינוקות, וגם לא של קטינים אוטיסטים שמעולם לא עשו רע לאיש.
חיבוק גדול ממני לבני המשפחה של הנרצחים כולם, ובמיוחד לבני משפחתה של נויה. אין לנו ברירה. אני יודעת שנעשה הכל שהדבר לא יישנה.
