בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": על פי דוח חדש של מכון ברוקדייל והג'וינט המתבסס על מידע ממשרדי הממשלה השונים מאז ה-7 באוקטובר, 15% מן האנשים עם מוגבלות חשו בדידות לעיתים קרובות בשנה האחרונה, לעומת רק 3% מסך האנשים ללא מוגבלות. הנתונים נאספו במטרה להבין טוב יותר את הצרכים של אנשים עם מוגבלות בישראל בזמני חירום.
באופן טבעי, במצבי מלחמה אנשים עם מוגבלויות נאלצים לשהות בביתם שעות רבות ביממה כשהם מנותקים ממעגלים חברתיים ומרכזי תעסוקה, פנאי, חינוך ובריאות. בהתאם, הקושי לצאת מהבית גדול יותר, ותחושת הבידוד עולה גם כן.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
לפי הנתונים שפורסמו, בישראל חיים כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, מתוכם 1.25 מיליון מוכרים על ידי רשויות הרווחה, הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. מתוך כלל האנשים עם מוגבלות בישראל, כ-338,300 הם ילדים, 817,900 הם אנשים בגילאי עבודה וכ-529,200 הם מעל גיל הפנסיה.
מצבם של המפונים עם מוגבלות במלחמה
מתוך כלל המפונים בצפון ובדרום (כ-200,000 איש), 7% הם אנשים עם מוגבלויות המקבלים שירותים ממשרד הרווחה, הבריאות והחינוך. "אנשי מקצוע רבים דיווחו כי אין רישום מוסדר של מספר האנשים עם מוגבלות בקרב המפונים", נטען בדו"ח, שאסף את הנתונים בעזרת סקרים אישיים.
עוד נטען בדוח בהקשר למצבם של אנשים עם מוגבלות שפונו מביתם במלחמה, כי אין מספיק חדרים נגישים בבתי המלון בהם שוכנו. "לרוב מדובר בחדרים בודדים בכל מלון, ולא היה מידע מוקדם על מספרם ומיקומם. כמו כן, חדרים אלו לא נשמרו לאנשים עם מוגבלות, והיו מקרים שבהם אנשים ללא מוגבלות שוכנו בחדרים נגישים".
על פי הדוח, בבתי מלון רבים נפתחו שירותי בריאות וחינוך, אך הם לא בהכרח כללו את כל השירותים שאנשים עם מוגבלות צורכים, כגון טיפולים פרא-רפואיים או מסגרות חינוך מיוחד.
מתחילת המלחמה ועד אמצע נובמבר פנו למוקד פיקוד העורף 516 אנשים עם מוגבלות (0.4% מכלל הפונים למוקד). בחינת הפניות למוקדי הסיוע השונים העלה כי מרבית האנשים עם מוגבלות פיזית או מחלות כרוניות נזקקו לסיוע או להסעה מיוחדת כדי להתפנות מאזור מגוריהם, כמו גם עזרה באספקה מחודשת של ציוד רפואי, משום שהציוד שלהם נותר בבית או אבד בזמן הפינוי.
"היעדר איסוף מרוכז ושיטתי של נתונים עדכניים ואמינים על אנשים עם מוגבלות קיים גם בשגרה, וכעת בזמן החירום אי אפשר לקבל תמונת מצב ברורה", נטען בדוח. "תשתית דאטה דינאמית ומהימנה היא קריטית לקבלת החלטות מושכלת, ליצירת פתרונות אפקטיביים ולניתוב נכון של משאבים".
אנשים עם מוגבלות לא יזכו לטיפול נפשי מיטבי
רוב הארגונים דיווחו על עלייה של מאות אחוזים בהיקף השיחות שהגיעו למוקדי הסיוע לתמיכה נפשית. למשל, עד אמצע נובמבר, דיווחה עמותת ער"ן על יותר מ-54,000 פניות, כ-3,000 פניות ביום, לצורך תמיכה רגשית.
מתחילת המלחמה ועד סוף חודש נובמבר, 349 אנשים עם מוגבלות קיבלו מענה ממוקדים טלפוניים, 169 אנשים עם מוגבלות קיבלו טיפול רגשי במרכזים, 70 מפונים קיבלו טיפול בבתי המלון וניתנה התערבות רגשית ל-17 מסגרות דיור חוץ-ביתי.
יותר מ-800 פניות למוקד אלו"ט עסקו בתמיכה רגשית, רובן ככולן מאנשים על הרצף האוטיסטי או בני משפחותיהם. זאת ועוד, לפי נתוני קופת חולים מכבי נרשמה עלייה של כ-30% באבחנות רפואיות של מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה וכן עלייה של כ-90% ברכישת תרופות הרגעה ללא מרשם. בדוח הביעו חשש ממשי מהעלייה בביקוש לשירותים נפשיים, ביחס לעומס הרב הקיים על מערכת בריאות הנפש, מה שעשוי לגרום לכך שאנשים עם מוגבלות לא יזכו לטיפול מיטבי.
פערים חמורים גם בחברה הערבית
סוגייה נוספת שהובלטה בדוח היא בעיית ההנגשה בשפה הערבית. על פי הנתונים שהוצגו, רבים מהמוקדים ואתרי האינטרנט המספקים מענים לשעת חירום לא מונגשים בערבית. גם במצבי שגרה, האוכלוסייה הערבית ככלל נוטה לצרוך פחות שירותים דרך האינטרנט. המצב הזה מייצר עבור אנשים עם מוגבלות מהחברה הערבית חסם משמעותי בקבלת מידע חיוני מהאינטרנט.
עוד נטען כי המצב עשוי להחמיר במצבי חירום ביטחוניים, שנוטים להעצים מתחים קיימים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בישראל. סיטואציה כזו עשויה להוביל להימנעות מצריכת שירותי טיפול חיוניים בשל חששם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית לקבל שירותים ביישובים יהודיים.
יש לזכור שהצרכים שהתעוררו בעקבות המלחמה נוספו על הצרכים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות הקיימים גם בשגרה. "צפוי שמצב החירום יימשך עוד שבועות רבים, ועל הגורמים הרשמיים להיערך לכך בהתאם", המליצו כותבי הדוח. "אנשים עם מוגבלות נמצאים בסיכון מוגבר להיקלע למצוקה לאחר מצבי משבר. כלל הגורמים העוסקים באנשים עם מוגבלות צריכים להיערך גם להשפעות לטווח ארוך".
