נושאים קשורים

הופכים קושי לפתרון: אלו המוצרים שניצחו בתחרות ההאקאוטיזם

עשרה סטרט-אפים חדשים בתחום הטכנולוגיה לאוטיזם התחרו על המקום הראשון באירוע שיא טכנולוגי מיוחד במינו: "זכות והזדמנות חד-פעמית"

התנגדות להטלת אגרה של 700 שקל על ביקור במיון פסיכיאטרי

מאחורי המהלך עומדים משרדי הבריאות והאוצר. ממלא מקום יו"ר ועדת הבריאות:  "אין מקום לאגרה כזו. לחייב את קופות החולים להקים מוקדי טיפול בקהילה"

למה לא הלכתי להצביע בבחירות לרשויות המקומיות

אתמול לא הלכתי להצביע. אם מישהו במשרד הפנים חושב שפתקי ההצבעה מונגשים – כדאי לו לחשוב שוב | טור מאת לקוית ראייה

בג”ץ יכריע: האם תוקפא רפורמת מכשירי השיקום?

ארגוני הזכויות למען אנשים עם מוגבלות עתרו לביהמ"ש בבקשה לצו ביניים להפסקת החקיקה שתעביר את הסמכות על המכשירים ממשרד הבריאות לקופות החולים
הסתדרות 480-100

נחתם צו הרחבה: כל העובדים הסוציאליים ייהנו מעליית שכר

שר העבודה יואב בן צור הרחיב את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הממשלה להסתדרות לטובת העו"סים. רשימת ההטבות – בכתבה
ראשיאנשים עם מוגבלויות"ואז הודיעו לי: שירן נרצחה. זה רגע שמסך שחור נופל"

“ואז הודיעו לי: שירן נרצחה. זה רגע שמסך שחור נופל”

המילים האחרונות של נתי גנון לאשתו היו "תרוצי, תברחי", בזמן שהוא נשכב על הרצפה עם רגל מרוסקת והתחזה למת. עכשיו, מהמיטה בבית החולים השיקומי, הוא יודע שהרגל שלו תבריא – אבל שלנפש, שמתגעגעת לשירן שלא שרדה, ייקח יותר זמן. אחים לשיקום, כתבה ראשונה בסדרה. צפו

קוראים לו נתי גנון, והוא אחד מניצולי מסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים, ב-7 באוקטובר. הרגל המרוסקת שלו משתפרת כל יום, אבל הנפש נשארת פצועה: מהזיכרונות המסויטים של היריות, מהשעות בהם שכב על הרצפה והתחזה למת ומהגעגוע השורף לאשתו שירן, שלא שרדה את הטבח. ליווינו אותו השבוע במחלקת השיקום של איכילוב, ושמענו ממנו על החיים שאחרי הטבח

“אמרתי לשירן: רוצי, תברחי”

“בשעה 06:30 בבוקר התחילו יירוטים”, נזכר גנון. “סגרו את המוזיקה של המסיבה. בסופו של דבר אחרי כמה זמן הבנו שהולך להיות בלגן. נסענו לכיוון היציאה של המסיבה, ונתקענו עם הרכב. לא יכולים לנסוע. ירדנו מהרכב. בסופו של דבר אנחנו עומדים באיזה מקום, ורואים מישהי שיורים בה בתוך רכב. ואז ראינו הרבה אנשים שרצים לכיוון שלנו. רצנו גם אנחנו. שירן נפצעה ברגל, בירך. חדר לה כדור, היא אמרה לי ‘נתי מה זה?’ אמרתי לה כל טוב, שמתי לה את הקפוצ’ון שלי על הרגל.

“התחלנו לרוץ, עשינו שלושה צעדים וירו לי ברגל. הסתכלתי על הרגל ואמרתי – וואו, הרגל מפורקת. ממש לגורמים. מהאינסטינקט רציתי עדיין לרוץ אבל אתה לא יכול כי כל הרגל מפורקת. נפלתי על הרצפה ואמרתי לה: תרוצי, תרוצי. תברחי. וכביכול כשאני על הרצפה אני מדמה את עצמי מת, והם (המחבלים) מתקדמים. ואז הם הגיעו אליי ממש בקו אפס, שמעתי אותם מחליפים מחסניות, מדברים. שמעתי שריקות של כדורים כל הזמן מעליי. מזלי שהם לא עשו וידוא הריגה, הם פסחו עליי.

********************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova

********************

“עשיתי התבודדות, משהו כמו 5 שעות של תפילה. מתפלל לאלוהים, מתפלל לצדיקים, למי לא הגעתי בתפילה הזאת.

“מרגע ששירן ואני נפרדנו לא ידעתי מה איתה, איפה היא, שום דבר. היא הוכרזה כנעדרת, ובסופו של דבר אחרי כמה ימים באו ואמרו לי שהיא נרצחה. הודיעו לי בבית חולים. זה רגע שמסך שחור נופל. זה לא חור, זה בור.

“שיקום נפשי הוא יותר קשה. כי השיקום הפיזי, באיזשהו שלב אני אסיים עם זה. הנפשי זה תמיד איתי.

“כשאני בבית חולים אז בצלאל חמי שומר על הילדים, בסופי שבוע אני יוצא הביתה. הקטנה הכי הרבה מזכירה את אמא שלה. כשהיא מזכירה אותה אז אני מחבק אותה, והעיניים שלי נהיות אדומות, ואז היא מנסה להסתכל לראות אם אני בוכה”.

תלך שוב למסיבה כמו הנובה?

“בוודאי. מה זאת אומרת? צריך להמשיך את החיים. צריך להמשיך לרקוד. צריך להמשיך לחייך. צריך להתקדם ולחיות, וליהנות, ולנסוע, ולרקוד, ולשמוח. כי החיים ממשיכים, והחיים חזקים, וצריך להרים את הראש”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות