נושאים קשורים

הדרום והצפון מופקרים – גם בחינוך המיוחד

חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו במאמר ראשון לאתר "שווים": "משרד החינוך לא יכול להמשיך להסתתר מאחורי התירוץ של מצוקת כוח אדם. די, מספיק"

אבישי כבר חודש בבית: “אסרו עלינו לדבר עם המחנכת שלו”

בן ה-10, על הרצף האוטיסטי, עבר למסגרת חדשה וחווה התפרצות רגשית – שלטענת הוריו הובילה להתנכלות מצד צוות ההוראה: "נאסר עלינו לפנות ישירות למורה, ליועצת או למשלב". תגובת משרד החינוך: "עובדים על פתרון נכון עבור התלמיד"

אישום: הורחק מבתו עם המוגבלות – ותקף אותה מינית שוב

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד תושב הדרום, בן 50, בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים במשפחה נגד בתו עם צרכים מיוחדים

הנער על הרצף האוטיסטי שמפיח חיים בבלוטים

נדב שמעוני, בן 17 מכפר ביל"ו, מצא תחביב מיוחד שהפך לעסק כלכלי – הוא מייצר דמויות מיוחדות בהתאמה אישית על בלוטים. אמו מספרת: "יש לנו אלפי בקשות מאנשים"



במצוקה בגלל המלחמה? איפה תוכלו לקבל טיפול ללא תשלום

משרד הבריאות מפרסם את מספרי הטלפון של מרכזי החוסן ומרכזי החירום והתמיכה הרגשית של קופות החולים, המספקים טיפולים נפשיים ללא עלות
ראשיחדשותמשלמים בקריירה: זה המחיר הגבוה של להיות הורה לילד עם מוגבלות

משלמים בקריירה: זה המחיר הגבוה של להיות הורה לילד עם מוגבלות

21% מההורים המיוחדים לא עובדים אף ש-93% מהם היו רוצים. מחקר חדש משווה את המצב בישראל לעולם ומציע למדינה לנקוט כמה פעולות חשובות  

אב ובן עם צרכים מיוחדים. מתוך הסרט “הנה אנחנו”. צילום יח”צ


הורות לילד עם מוגבלות מביאה איתה אתגרים רבים, ובהם קושי ממשי בהשתתפות בשוק העבודה. מחקר חדש של פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות חברתית וכלכלית, סקר את הזכויות והמענים הקיימים עבור הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה ב-15 מדינות שונות, כולל ישראל, ולאור הממצאים ניסח המלצות עבור קובעי המדיניות בארץ.

אנשים עם מוגבלות הם קבוצת המיעוט הגדולה ביותר בעולם, והם מהווים 15%  מהאוכלוסייה הגלובלית. על פי הערכות, אחד מכל 10 ילדים בעולם מתמודד עם מוגבלות. למוגבלות הילד יש השלכות רבות על כל בני המשפחה, כאשר העיקרית בהן היא בתחום התעסוקתי.

האיזון בין המחויבויות לעבודה והמחויבויות למשפחה הוא מורכב הרבה יותר עבור משפחות לילדים עם מוגבלות בהשוואה למשפחות אחרות. משפחות אלה מתמודדות עם רמות גבוהות יותר של קונפליקט בית-עבודה לעומת משפחות לילדים ללא מוגבלות. הורים לילדים עם מוגבלות מדווחים על רמות גבוהות של מתח בעבודה, בעיקר עקב ההיעדרויות הרבות, הנובעות ממחויבויות לטיפול בילד, וקשיים סביב שמירה על ריכוז בזמן העבודה.

הקשר בין צורכי הטיפול בילד ליכולת לעבוד תלוי בעיקר בשירותים החברתיים במדינה, אשר מאפשרים להורים להתאים בין הצרכים של מקום עבודתם לצורכי הטיפול בילד. לעתים, בלית ברירה, משפחות לילדים עם מוגבלויות נוטות לסגל דפוסים משפחתיים מסורתיים, שבהם הגבר הוא המפרנס הראשי והאישה לוקחת על עצמה את תפקיד המטפלת העיקרית.  

במחקרים רבים נמצא כי להשתתפות הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה יש השפעה חיובית על בריאותם הפיזית והנפשית. השקעה בשילוב הורים לילדים עם מוגבלויות בשוק העבודה יכולה להניב תוצרים חיוביים משמעותיים, לא רק ביחס להכנסתם או לצמצום אי-שוויון מגדרי, אלא גם ביחס ליכולתם להתמודד עם אתגרי הטיפול המורכבים בילד.

21% מההורים המיוחדים לא עובדים

לפי המחקר, בשנת 2022 חיו בישראל 338,300 ילדים עם מוגבלות, המהווים  11% מהילדים בישראל ו-20% מכלל האנשים עם מוגבלות. שליש מהילדים מתמודדים עם יותר ממוגבלות אחת. שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל הוא גבוה בהשוואה לעולם המערבי. ניתן להניח כי הסיבות לכך הן עידוד ילודה בגיל מבוגר ושיעור גבוה יחסית של מחלות על רקע תורשתי.

המידע על צורכיהם של הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה בישראל הוא מועט בהשוואה למחקר בעולם. ב-2016 נערכו שני מחקרים ראשוניים ויחידים שביקשו לאמוד את ההשלכות של הורות לילד עם מוגבלות על שוק העבודה. במחקר עלה כי 21% מההורים לילדים עם מוגבלות אינם עובדים, וזאת לעומת כ-5% באוכלוסייה הכללית.

כמחצית מההורים לילדים עם מוגבלות שאינם עובדים העידו כי זה מסיבות הקשורות במוגבלות הילד. למרות זאת, 93%  מהם דיווחו שהיו רוצים לעבוד. הורים שכן עובדים דיווחו על הצורך בהקטנת היקף המשרה שלהם, היעדרויות מרובות הקשורות לילד ופגיעה בשכר ובקידום. חמשת החסמים המשמעותיים ביותר עבור הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה הם היעדר תמריצים למעסיקים שיעודדו העסקת הורים לילדים עם מוגבלות; אי אפשרות לעבוד במשרה מלאה; היעדרויות מרובות לצורך הטיפול בילד; היעדר מידע על זכויות; וחוסר אפשרות לשלב עבודה מהבית.

******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> 
https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************

על אף שהמחוקק הישראלי מכיר בצורכיהם הייחודיים של הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה, אין הלימה בין המענים הקיימים לצרכים. בנוסף, המדינה מטילה את האחריות לסיפוק צרכים אלה על המעסיקים, מה שמגביר את הקושי במיצוי זכויות בעבודה על ידי ההורים. כך למשל, הורים לילדים עם מוגבלות שעובדים זכאים להיעדרות בתשלום מהעבודה לצורך הטיפול בילד פי שלושה בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. כל ימי ההיעדרות, בין אם ממכסת ימי המחלה של ההורה ובין אם לא, משולמים על ידי המעסיק החל מהיום הראשון להיעדרות.

בעוד שהטבה זו מהווה תמריץ חיובי להורים לילדים עם מוגבלות לשמור על מקום עבודתם, בד בבד היא מהווה תמריץ שלילי למעסיקים להעסיק הורים לילדים עם מוגבלות. הטבה זו מהווה נטל כלכלי על המעסיק במקביל לירידה בתפוקת העובד. ייתכן שדבר זה מהווה חסם בפני מעסיקים מלהעסיק הורים לילדים עם מוגבלות, וניתן לראות זאת גם בדיווחיהם של הורים, אשר מבקשים מענים בדמות עידוד מעסיקים להעסקת הורים כמוהם.

47% עזבו עבודה לאחר האבחון

כמו כן, ידוע כי מרבית המוגבלויות מאובחנות לאורך שלבי ההתפתחות של הילד. לצורך כך, במרבית המדינות להורים לילדים עם מוגבלות יש זכות להיעדר למספר ממושך של שבועות עד חודשים מהעבודה בשל הטיפול בילד תוך שמירה על מקום עבודתם. זכות זו איננה קיימת בישראל.

משמעות הדבר היא שבמקרים מסוימים לא נותרת ברירה להורים אלא לעזוב את שוק העבודה לחלוטין לצורך הסתגלות למצב החדש. ואכן, 47% מההורים בישראל שעזבו את מקום עבודתם כתוצאה מאבחון ילדם עשו זאת בסמיכות לזמן האבחון ועד פחות משנה לאחר האבחון. לצד זאת, גם הזכויות הייחודיות המוענקות להורים לילדים עם מוגבלויות מותנות בוותק של שנה לפחות במקום העבודה. ייתכן שהתניה זו מקשה עוד יותר על הורים אשר יצאו משוק העבודה ומעוניינים לחזור אליו לאחר היעדרות ארוכה.

בעוד שהמחוקק הישראלי התייחס לצורך בייצוג הולם ואכיפת אי-הפליית עובדים עם מוגבלות בשוק העבודה, לא קיימת התייחסות להורים לילדים עם מוגבלות בהקשר זה. בפני ההורים עומדת האפשרות להגיש תלונה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אך ייתכן שאלו נמנעים מלהיעזר באפשרות זו ולא פעם בוחרים להחליף את מקום העבודה.

איך משפרים את המצב

בהמשך המחקר מספקת הכותבת, נועה ישראלי, מספר המלצות לשיפור המצב בארץ בהסתמך על השוואות למצב במדינות אחרות בעולם: 

תמריצים ותמיכות למעסיקים

לאור הדברים שתוארו לעיל, נראה שיש צורך במתן תמריצים או תמיכות למעסיקים הנוגעים להעסקת הורים לילדים עם מוגבלות. אף שנהוג כי ימי מחלת ילד במדינת ישראל ממומנים על ידי המעסיק, וכי הם אינם משולמים באופן מלא מהיום הראשון, על המדינה לממן או לסייע למעסיק במימון ההפרשים שלהם זכאים הורים לילדים עם מוגבלות.

ניתן לראות לכך מגוון מודלים בעולם. בנורווגיה, לדוגמה, עשרת הימים הראשונים (שלהם זכאים כל ההורים העובדים) משולמים על ידי המעסיק, ועל יתרת הימים שלהם זכאים הורים לילדים עם מוגבלות המעסיק מקבל החזר ממשרד העבודה והרווחה הנורווגי.

מודל נוסף שקיים במדינות שונות באירופה (פינלנד, שווייץ, אירלנד, שוודיה, איטליה, בלגיה, הולנד, צרפת ודנמרק) הוא מימון חופשת הלידה, ובחלק מהמדינות גם ימי מחלה, על ידי קרן ביטוחית שאליה מפרישים, הן המעסיק והן העובד/ת, כספים באופן קבוע, ביחס לשכר. מודל כזה קיים במדינת ישראל בדמות תשלום דמי ביטוח לאומי, ויש לבחון היתכנות של מימון ימי היעדרות של הורים לילדים עם מוגבלות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, באירלנד ובדנמרק מוחרגים מסיוע במימון זה מעסיקים במגזר הציבורי, אשר אחראים למימון מלא של היעדרות עובדיהם, ואפשר לבחון היתכנות לפתרון כזה גם בישראל.

חופשה ללא תשלום ארוכת טווח

כאמור, לא פעם הורים לילדים עם מוגבלות נדרשים להיעדר לתקופה ממושכת בסמוך לאבחון ילדם. כמה מדינות (פינלנד, גרמניה, הולנד ואירלנד) מאפשרות חופשה ללא תשלום ארוכת טווח, הנעה בין 3 חודשים לשנה, כאשר בתקופת היעדרות זו נשמר להם מקום עבודתם.

בפינלנד, בחלק מההסכמים הקיבוציים אף קיימת האפשרות לחופשה ללא תשלום ללא הגבלת זמן בשל נסיבות משפחתיות דחופות. באירלנד ובפינלנד אף קיימת הזכות להשלמת הכנסה בתקופה זו עבור הורים שנאלצו להפסיק זמנית את עבודתם לאור מוגבלות ילדם. מומלץ לבחון בישראל אפשרות של יציאה לחופשה ללא תשלום עבור הורים שילדם אובחן עם מוגבלות, ולאפשר במקרים אלו זכאות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה.

חופשה ללא תשלום קצרת טווח

כמעט בכל המדינות שנדגמו, ללא תלות בסוג משטר הרווחה הנהוג בהן, קיימת הזכות לחופשה ללא תשלום קצרה, של כמה ימים בשנה, עבור טיפול בקרוב משפחה. בכל המדינות מדובר בזכות אוניברסלית שלה זכאים כלל העובדים.

בישראל, זכות זו איננה מעוגנת בחוק, והיא מותנית בהסכמת המעסיק. עבור הורים לילדים עם מוגבלות, מענה כזה יכול להקל מאוד על היכולת לשלב בין עבודתם לטיפול בילד, וכן על האפשרות להיעדר לימים בודדים או לחלקי ימים. כאמור, הורים לילדים עם מוגבלות בארץ זכאים להיעדרות כזו בתשלום מבלי שינוכו להם ימי מחלה, אך כפי שתואר לעיל, הנטל הכלכלי מוטל על המעסיק.

ייתכן שהחלופה של היעדרות ללא תשלום יכולה לתת מענה הולם, שמאזן בין צורכי המעסיק לצורכי העובדים. על כן, יש להתיר זכאות לחופשה ללא תשלום עבור הורים לילדים עם מוגבלות, בדגש על השנים הראשונות לאחר אבחון הילד. מענה זה יכול לצמצם משמעותית את העזיבה של שוק העבודה בקרב הורים לילדים עם מוגבלות, ולאפשר להם לשמור על מקום עבודתם לאורך זמן.

כמו כן, במספר רב של מדינות שנדגמו קיימת הזכות האוניברסלית להורים לילדים צעירים, ובחלקן אף קיימת זכות ייחודית להורים לילדים עם מוגבלות, לרדת למשרה חלקית תוך שמירה על משרתם הקבועה. בארץ  קיימת זכות, לעובדי מדינה בלבד, לקיצור יום העבודה בשעה בשנה הראשונה לאחר הלידה. כמובן שהדבר אינו מספק עבור הורים לילדים צעירים בכלל, והדבר אף עלה בסקר החסמים של הורים לילדים עם מוגבלות.

יש לבחון החלה של זכות זו עבור הורים לילדים עם מוגבלות בגילאים בוגרים יותר, וגם במגזר הפרטי, תוך תמיכה של המדינה במעסיק. לבסוף, ניתן לראות כי במדינות שבהן קיימות רמות גבוהות של תמיכה מצד המעסיק, לצד רמת אוטונומיה וגמישות גבוהות לעובדים, יש רמות גבוהות יותר של איזון בית-עבודה. תמיכות אלה אף הפחיתו את ההשפעה השלילית הנובעת מהאחריות על הטיפול באחרים, בדגש על ילדים. 

לאור זאת, מומלץ לבחון עידוד עבודה היברידית, לצד גמישות בניהול שעות העבודה עבור הורים לילדים עם מוגבלות. מענה כזה יכול להפחית את הסיכוי לירידה בהיקפי המשרה, ובהתאם גם את הפגיעה בהכנסתן של משפחות אלה.

הרחבת התמיכות הכלכליות

במדינות רבות, מלבד הזכאות לקצבת נכות, קיימות קצבאות נוספות שמטרתן לסייע להורים שהכנסתם נפגעה בשל הטיפול בילדם, או, לחלופין, קצבאות שנועדו לסייע ברכישה או במימון שירותים עבור הילד. הזכות לקבלת דמי אבטלה בישראל קיימת עבור הורים לילדים עם מוגבלות גם אם נאלצו לעזוב את עבודתם כפי שתואר לעיל, אך זכות זו מוגבלת בזמן ותלויה במספר “בני המשפחה התלויים”.

עם זאת, תמוה כי בהגדרות המוסד לביטוח לאומי לבני משפחה תלויים אין התייחסות לילד עם מוגבלות, ותקופת הזכאות המקסימלית היא 175 ימים, תקופה אשר פעמים רבות איננה תואמת את צורכיהם של הורים לילדים עם מוגבלות. בהתאם לכך, מומלץ להוסיף להגדרות בני המשפחה התלויים גם ילדים מעל גיל 18, אשר מוכרים על סמך נכותם  ולא מתגוררים במסגרת דיור חוץ-ביתית. כמו כן, מומלץ להאריך את הזכאות לדמי אבטלה בתקופה שלאחר אבחון הילד על מנת לאפשר למשפחה להתארגן למצב החדש.

בנוסף, לא רק שלא קיימות תמיכות כלכליות נוספות עבור משפחות לילדים עם מוגבלות, ב-2010 אף הוגשה הצעת חוק להחלת קצבת שירותים מיוחדים לילדים מתחת לגיל 18 הנחשבים סיעודיים או זקוקים להשגחה מתמדת. הצעת חוק זו הוגשה לאור טענתם של ארגוני הורים רבים שילדיהם אינם זכאים לקצבה זו, וזאת על אף שצורכיהם זהים לאלו של בוגרים עם מוגבלות ושהם בעלי היתר להעסקת עובד זר.

בעקבות הצעת חוק זו קמה ועדה לבחינת יישום החוק. הוועדה מצאה כי גמלת ילד נכה מקסימלית נמוכה ב-37% מגמלת שירותים מיוחדים מקסימלית, וכי שיעור הילדים בעלי היתר לעובד זר עומד רק על 6%, לעומת 20% מהבוגרים. למרות המלצות הוועדה, וסך ההוצאה הנמוך יחסית של המוסד לביטוח לאומי, גם היום הורים לילדים עם מוגבלות קשה אינם זכאים לקצבת שירותים מיוחדים. המשמעות היא שהורים אלה נאלצים לוותר על הכנסה מעבודה לאור הצורך בטיפול הסיעודי בילד, וזאת במקביל לעלויות הגבוהות גם כך של ילדים אלו.

על כן, יש לקבל את המלצות הוועדה ולאפשר תוספת לקצבת ילד נכה עבור משפחות שלהן ילד עם מוגבלות קשה, אשר זקוק לטיפול והשגחה לאורך כל שעות היממה. אפשרות חלופית היא מתן משכורת להורה שנאלץ לעזוב את מקום עבודתו בשל הטיפול בילד. מודל דומה קיים לכך כיום עבור בני משפחה אשר מטפלים בקשישים סיעודיים, ויש להעתיקו גם לילדים סיעודיים.

ליווי והטבות להורים

במדינת ישראל, שירותי הרווחה מוענקים באמצעות מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות וארגוני מגזר שלישי אשר פועלים מתוקף מכרזים ממשלתיים. למרות מגוון רחב יחסית של שירותים במימון ציבורי, ניכר כי הדבר לא מקל על צורכיהם של הורים לילדים עם מוגבלויות ואיננו מסייע להם בחזרה לשוק העבודה, כפי שהיה מצופה.

קבלת מידע בנוגע לזכויות היה הצורך השני הגבוה ביותר בקרב הורים לילדים עם מוגבלויות (90% מהאימהות ו-86% מהאבות), לאחר סיוע בהוצאות טיפול, וייתכן כי ריבוי המידע והגופים מקשה מאוד על משפחות רבות לממש את זכויותיהן.

מהסקירה התיאורטית עולה כי משאבי זמן רבים של ההורים מושקעים לטובת מיצוי זכויות וחיפוש מסגרות ושירותים לילדיהם. כמו כן, מעל 75% מההורים לילדים עם מוגבלות דיווחו על הצורך בהדרכת הורים וקבוצות תמיכה, וכ-60% מהם דיווחו על הצורך בסיוע בחזרה לשוק העבודה וליווי בהחזקת המשרה.

במספר קטן של רשויות מקומיות הוקמו בשנים האחרונות מרכזים למשפחה למשפחות לילדים עם מוגבלויות. עם זאת, מדובר בטיפה בים ויש להרחיב שירות זה לכלל הרשויות בארץ. כמו כן, שירות זה מעניק היום בעיקר ליווי רגשי להורים וסיוע במיצוי זכויות. לאור הצרכים שתוארו לעיל, מומלץ שבמסגרת מרכזים אלו יוענק גם סיוע בחזרה לשוק העבודה עבור הורים שמעוניינים בכך. חשוב לציין כי קיים מגוון רחב של מענים הנוגעים להשתלבות בשוק העבודה במסגרת שירותי הרווחה, אך הורים לילדים עם מוגבלות אינם קהל היעד של שירותים אלו.

לסיכום

“מדיניות הולמת”, קובעת כותבת המחקר, “אשר מצד אחד נותנת מענה לצורכיהם הייחודיים של הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה ומצד שני תומכת במעסיקים, תורמת להשתתפותם בשוק העבודה, מפחיתה את ההשפעה הכלכלית השלילית שאיתה מתמודדות המשפחות ואף משפרת את הרווחה האישית ואיזון בית-עבודה. כל אלה משפיעים בעקיפין גם על רווחתו של הילד עם המוגבלות ועל סיכוייו להשתלבות מיטיבה בחברה.

“הורים לילדים עם מוגבלות בישראל”, היא ממשיכה, “מעוניינים להשתלב בשוק העבודה, אך מתמודדים עם חסמים רבים. מתן מענה הולם עבורם איננו יכול להיות תלוי בשוק העבודה וברצונם הטוב של המעסיקים. נדרשת מדיניות שמצד אחד תואמת את צורכי שוק העבודה, ומצד שני מתחשבת בצורך של הורים לילדים עם מוגבלות לאזן בין דרישות העבודה למחויבויותיהם בטיפול בילדם עם המוגבלות”.

מייסד "שווים", בעל 20 שנות ניסיון בעולם העיתונות. שימש כרכז הכתבים של ”ידיעות אחרונות“, עורך המוסף הכלכלי ”ממון“ ועורך התוכנית ”חדשות הבוקר“. בעל קשר אישי לקהילת המוגבלויות: בנו הבכור אוהד הוא אוטיסט.

כתבות אחרונות