נושאים קשורים

הדרום והצפון מופקרים – גם בחינוך המיוחד

חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו במאמר ראשון לאתר "שווים": "משרד החינוך לא יכול להמשיך להסתתר מאחורי התירוץ של מצוקת כוח אדם. די, מספיק"

אבישי כבר חודש בבית: “אסרו עלינו לדבר עם המחנכת שלו”

בן ה-10, על הרצף האוטיסטי, עבר למסגרת חדשה וחווה התפרצות רגשית – שלטענת הוריו הובילה להתנכלות מצד צוות ההוראה: "נאסר עלינו לפנות ישירות למורה, ליועצת או למשלב". תגובת משרד החינוך: "עובדים על פתרון נכון עבור התלמיד"

אישום: הורחק מבתו עם המוגבלות – ותקף אותה מינית שוב

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד תושב הדרום, בן 50, בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים במשפחה נגד בתו עם צרכים מיוחדים

הנער על הרצף האוטיסטי שמפיח חיים בבלוטים

נדב שמעוני, בן 17 מכפר ביל"ו, מצא תחביב מיוחד שהפך לעסק כלכלי – הוא מייצר דמויות מיוחדות בהתאמה אישית על בלוטים. אמו מספרת: "יש לנו אלפי בקשות מאנשים"



במצוקה בגלל המלחמה? איפה תוכלו לקבל טיפול ללא תשלום

משרד הבריאות מפרסם את מספרי הטלפון של מרכזי החוסן ומרכזי החירום והתמיכה הרגשית של קופות החולים, המספקים טיפולים נפשיים ללא עלות
ראשיחדשותהשר קיש רוצה להקטין דרמטית את מספר התלמידים בכיתות

השר קיש רוצה להקטין דרמטית את מספר התלמידים בכיתות

שר החינוך הודיע הבוקר כי הוא מאמץ את המלצות הביניים של ועדת שפירא, שהוקמה כדי לערוך רפורמה בחינוך המיוחד ובמערכת החינוך בכלל: "ננסה לבצע פיילוט אפילו בשנת הלימודים הבאה". כל הפרטים

שר החינוך, יואב קיש, במסיבת עיתונאים בכנסת ביחד עם חברי ועדת שפירא. צילום: עידן מוטולה

כשבוע אחרי שפרסמנו ב”שווים” את מסקנות הביניים של ועדת שפירא לרפורמה בחינוך המיוחד ובחינוך בכלל, הודיע לפני דקות אחדות שר החינוך יואב קיש כי הוא מאמץ את המסקנות. המשמעות: לא רק החינוך המיוחד צפוי לעבור שינויים דרמטיים בשנים הקרובות, אלא גם מערכת החינוך הכללית כולה.

בתחילת מסיבת העיתונאים הציג שפירא, יזם עסקי וחברתי שמונה ב-2023 על ידי השר לעמוד בראשות הוועדה, את התובנות העיקריות אליהן הגיעה הוועדה לאחר עבודה אינטנסיבית של כשנה. שפירא כיהן בעבר בין השאר כמנכ”ל אל על וסלקום, שימש כנשיא אוניברסיטת חיפה, וגם היה שנים רבות יו”ר בהתנדבות של אלו”ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם.

שפירא ציין במסיבת העיתונאים ארבע תובנות מרכזיות שאליהן הגיעה הוועדה, שקיבלה את השם “החינוך בראי החינוך המיוחד 2023”. הוועדה מונה כ-190 חברים מכל תחומי העשייה בחינוך הכללי ובחינוך המיוחד: נציגים של עשרות עמותות הפועלות בתחום המוגבלויות, נציגים ממשרד החינוך, משרד האוצר, משרד הרווחה, משרד הבריאות, ארגוני מורים, נציגי השירות הפסיכולוגי, מנהלי מוסדות לימוד ועוד. יותר מ-100 ניירות עמדה הועברו לוועדה על ידי תתי-הוועדות שלה בטרם נוסחו התובנות המרכזיות.

אז מהן מסקנות הביניים? המסקנה הראשונה נוגעת למספר התלמידים הגבוה בגנים ובכיתות במערכת החינוך הכללית הישראלית (מהגבוהים במערב), שלדעת חברי הוועדה יש להפחית באופן משמעותי; המסקנה השנייה ממליצה על “היפוך הפירמידה” – שימת דגש מיוחד במענים לגיל הצעיר (הכוונה לגילאי 3-6 בגנים), בניגוד למה שקורה היום במערכת, מכיוון ש”אלה היסודות שעליהם נבנים התלמידים”; המסקנה השלישית עוסקת בהכשרות ופיתוח מקצועי מתמיד לצוותי החינוך, מה שנהוג לכנות On-The-Job Training; והרביעית מבקשת להעניק הרבה יותר סמכויות למנהלי מסגרות החינוך. שוב, הכוונה היא לכלל מערכת החינוך ולא רק לחינוך המיוחד.

כדאי לציין כי מדובר רק במסקנות ביניים והעבודה של הוועדה עד לגיבוש מסקנות והמלצות סופיות צפויה להימשך לפחות עד ראשית 2025, אולם להודעה של שר החינוך כי הוא מאמץ את מסקנות הביניים יש משמעות דרמטית:  קיש נותן רוח גבית לוועדה ומעוניין ללכת איתה לרפורמה רחבת היקף.

שר החינוך יואב קיש אמר במסיבת העיתונאים שכינס הבוקר במשרד החינוך בירושלים: “אני רוצה להודות מאוד לוועדה שעשתה עבודה מאוד רחבה וטובה. בחנתי את הכיוונים שלה וביקשתי לאמץ אותם כנקודת פתיחה. צריך להדגיש שכרגע אנחנו עוסקים רק בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, לא בתיכונים. המשימה היא לתת פתרונות טובים יותר לילדים במסגרות התקציביות הריאליות. חשוב לציין שאנחנו זקוקים לשיתוף פעולה של כל הארגונים כדי שזה יצליח – ארגוני מורים, שלטון מקומי, הורים, עמותות ועוד. המשימה שלנו היא לעשות את זה ביחד”.

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova

קיש התייחס ללוחות הזמנים ואמר: “ננסה להביא מתווה ליישום אפקטיבי של מסקנות הביניים האלה אפילו בשנת הלימודים הבאה. זה יהיה פיילוט כמובן, והוא ייעשה רק בהסכמת השותפים שלנו – האוצר, הסתדרות המורים, השלטון המקומי ועוד. כל פיילוט ייקח זמן, אבל אנחנו רוצים לבחון את המודל הזה”.

בנוגע להיבטים התקציביים של ההמלצות אמר קיש: “המחויבות שלנו היא לעשות את זה בהיקף כוח האדם הקיים. לגבי התקציב, בוועדת שפירא ימשיכו לבדוק את זה וגם צוות היישום. הורדה לחמישה ימי לימודים יש לה משמעות תקציבית – אבל במקביל נצטרך לוודא שבשאר הימים תהיה עלייה בזמינות של עובדי ההוראה לתלמידים. כל הדבר הזה צריך להילקח בחשבון. יש שיח בעניין עם ארגוני המורים, ובכל מקרה לא יהיה מהלך בלעדיהם, בלי ההורים ובלי השלטון המקומי. נשב ביחד וננסה לבנות חינוך אחר; אחרת נמשיך לשפוך מיליארדים כמו שאנחנו עושים היום”.

לאחר פרסום הדברים מסרו מעמותת אלו”ט: “אנחנו מברכים על עבודתה המעמיקה של הוועדה ורואים חשיבות רבה בהתכנסותה, מה שמעיד על יחסו של משרד החינוך לנושא החינוך המיוחד. המסקנות שהוצגו היום חשובות וכוללות שינויים גדולים עבור החינוך המיוחד שהושגו לאחר עבודה רבה, אך עדיין אינן כוללות סוגיות קריטיות על מנת לשפר את שירותי החינוך המיוחדים. הוועדה עסקה רבות בהקטנת כיתות הלימוד ובקיצור שבוע הלימודים כדי לשפר את מערכת החינוך ויכולתה לשלב באופן מיטבי ילדים עם מוגבלויות בכלל ועם אוטיזם בפרט ולעודד את צוותי ההוראה”.

עוד אמרו באלו”ט כי “להמלצות אלו צריך להוסיף צעדים נוספים ובהם מענה היקפי והולם לילדים מהשעה 13:30 ואילך; וכן התייחסות למודלים דיפרנציאליים שיתנו מגוון רחב של פתרונות לצרכי התמיכה השונים להם זקוקים התלמידים, היות וכיום מערכת החינוך מתייחסת לילדים עם צרכים מיוחדים כיחידה אחת”.

המלצה 1: פחות תלמידים בכיתה

לפי הנתונים שאספה הוועדה, מספר הילדים בכיתת לימוד ובגן בישראל גדול בהרבה ממה שנהוג במערב: 28 תלמידים בכיתה בממוצע בבית ספר יסודי. ב-30% מהכיתות יש למעלה מ-30 ילדים. יש גני ילדים עם יותר מ-30 ילדים, אפילו 32. חוץ מצ’ילה, זה המספר הכי גבוה ב-OECD. מנגד, כמות השעות שהתלמידים לומדים בישראל יותר גבוהה מרוב המדינות במערב. לדברי שפירא, דבר זה מייצר לצוותי החינוך סביבת עבודה בלתי אפשרית, בוודאי אם בתוך קבוצת הילדים יש תלמידים עם צרכים מיוחדים הדורשים תשומת לב רבה יותר.

“יש הכרח לבצע הפחתה במספר התלמידים, ללא הגדלת הביקוש למורים וגננות, לנוכח המחסור הקיים כבר כיום”, כתבו חברי הוועדה במסמך שפורסם לאחרונה. “גודל הכיתות והגנים משפיע על יכולת המורים לתת מענה חינוכי לכלל התלמידים ובמיוחד לאלה עם צרכים מיוחדים”.

בוועדה יש הסכמה שאין טעם לעסוק בהקטנה מינורית של כמות התלמידים, כי היא לא תייצר השפעה של ממש. חלק מהחברים העלו את הצורך להפחית את כמות התלמידים ללא יותר מ-19 בכיתה בבית ספר יסודי, וזאת לעומת 28 תלמידים כיום.

האם זה אפשרי בכלל כאשר המערכת סובלת גם כך ממחסור גדול בצוותי חינוך? “הובא בפני החברים נתון המצביע על כך שמספר השעות לכיתה בישראל גבוה אף הוא ממספר השעות בחלק גדול ממדינות המערב”, כותבת הוועדה. “בעקבות כך החברים העלו את האפשרות להקטין את גודל הכיתה הממוצעת תוך הקטנת השעות לכיתה באופן שלא יפגע בהישגי התלמידים. עוד הועלתה על ידי החברים האפשרות למעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע כחלק הכרחי מיישום המהלך הכולל של הקטנת כמות התלמידים הממוצעת לכיתה. החברים הביעו את אמונתם שמהלך הקטנת הכיתות הוא חשוב ואפשרי ליישום ללא תוספת מורים. כמובן שלצורך זה יהיה צורך בהידברות עם ארגוני המורים”.

המלצה 2: מיקוד בגיל הצעיר

“יש לשנות את סדר העדיפויות בהקצאת המשאבים ותשומת הלב במערכת החינוך לכיוון הגיל הצעיר. ממש לעשות ‘היפוך פירמידה'”, קובע שפירא. “זוהי שכבת הגילאים בעלת המשמעות הרבה ביותר על התפתחות הילדים, והיא נמצאת במרחק הרב ביותר בין המצוי לרצוי. מציאת הפתרון לשיפור המענים החינוכיים לכלל הילדים ובמיוחד לאלה עם צרכים מיוחדים היא אתגר ענק, אבל אני מחויב לא לפרסם המלצות סופיות ללא התייחסות לגיל הרך. לא ניתן לבנות בניין ולהתחיל מהקומה השלישית”.

באחד הדיונים, מספר שפירא, אחד המנהלים הבכירים במשרד החינוך אמר לו:  “אתה יודע שהמערכת תורמת להגדלת מספר התלמידיםעם צרכים מיוחדים בגנים ובכיתות המיוחדות”. כששאל אותו מדוע, ענה הבכיר שבגן הילדים המערכת לא נותנת מענה ראוי, וכתוצאה מכך הילד נשאר מאחור וצובר פערים. “ואז פוגשים ילד מתוסכל, ואז מגיעות בעיות התנהגות. המורים מכנים ילדים כאלה ‘מפוצצי כיתות'”.

אצל ילדים אוטיסטים, מספר שפירא מניסיונו באלו”ט, אם לא מאבחנים ולא נותנים טיפול מיידי – אחר כך יש פיגור משמעותי של הילד. לדעתו, זה נכון גם לגבי ילדים עם ליקויי למידה, הפרעות רגשיות והפרעות התנהגות. “הגיל הצעיר הוא היסודות”, הוא מסכם את הנושא. “אי אפשר להתחיל לטפל בבניין מהקומה השנייה או השלישית. הפסיכולוגים ואנשי המקצוע אומרים שהגיל הזה הכי משמעותי. חלק ניכר מהתפתחות המוח קורה עד גיל ארבע”.

אז איך משפרים את המענה בגיל הצעיר? קודם כל שמים את הנושא בעדיפות ראשונה. בוועדה סבורים שגם בגיל הזה הסוגיות המרכזיות הן הכשרת צוותי החינוך והקטנת מספר הילדים בגנים, שמהווה מכשול ליכולת של הגננות להתמודד עם האתגרים, ומהווה גם סיבה מרכזית לנטישת המערכת על ידן”.

המלצה 3: פיתוח של צוותי החינוך

גם הכשרה ופיתוח יכולות צוותי החינוך וסביבת עבודתם הועלו בוועדה כנושא בעל חשיבות גבוהה. “צוותי חינוך מתלוננים שאין להם את הידע ואת סביבת העבודה הנדרשת כדי להתמודד עם אתגר השילוב וההכלה”, כותבת הוועדה. “במיוחד, הועלה נושא גודל הכיתות”. זה מה שגם דיווחו המורים בסקר מיוחד שערך משרד החינוך.

חברים בוועדה העלו את הנקודה שלדעתם היא המשמעותית ביותר ליכולת לתת מענה חינוכי ראוי – On-The-Job Training, ובעברית: הכשרה ופיתוח של צוותי החינוך כמהלך מתמשך במקום העבודה. שפירא הדגיש שאת נושא פיתוח ההון האנושי יש להתחיל בהפקת לקחים מהשקעות שנעשו בעבר ובבחינת השאלה: מדוע עדיין מורים רבים כל כך מביעים חוסר מסוגלות להתמודד עם אתגר השילוב וההכלה, למרות שהיו בעבר הכשרות.

“אנחנו מנסים בוועדה להפיק לקחים למה זה לא עבד, כי אחרת נגיע לאותה תוצאה גרועה”, הוא מסביר. “לצורך זה יש תת-ועדה שעוסקת באתגרים של צוותי החינוך בראשות ד”ר איריס ביטון. התפקיד שלה הוא הפקת לקחים”.

המלצה 4: גמישות ניהולית

הוועדה סבורה שיש לתת יותר גמישות ניהולית בבתי הספר. למשל, למנהל בית ספר תהיה סמכות לעשות שינויים ברמת שעות הלימוד, כי הוא מכיר את המורים והכיתות יותר טוב מכולם. בוועדה עלה רעיון שטרם הוחלט לגביו, שייתכן שחלק מוועדות הזכאות יהיו בבתי הספר עצמם.

למה הוקמה הוועדה

ועדת שפירא מונתה על ידי שר החינוך כדי לבחון את נושא “השירותים הניתנים לתלמידי החינוך המיוחד, לנוכח האתגרים הנובעים מהגידול במספר הזכאים והזכאיות לשירותי חינוך מיוחד, לצד התקציב הנדרש לנושא בגין גידול זה”.

מאחורי ההגדרה היבשה הזו מסתתרת מציאות עגומה. כולם מכירים אותה: התלמידים, צוותי החינוך, הורי התלמידים, ראשי מערכת החינוך המיוחד. מצד אחד, לאורך השנים נרשם גידול עצום בשיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, שעדיין נמשך, ומצד שני המערכת אינה ערוכה ואינה יודעת לתת מענה לצרכים השונים של תלמידים אלה. וזה בלי לקחת בחשבון את הזינוק במימון שנדרש לכל זה.

בוועדה מדברים על מספרים דרמטיים: עלייה של 8% בשנה בשיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים, לעומת 1.5% בתלמידים “הרגילים”. אחוז התלמידים עם קשיים נפשיים זינק ב-25% בשנה, אוטיסטים ב-22% ולקויי למידה ב-5%. איך מסבירים את זה?

“כאשר ילד לא מקבל מענה בחינוך הרגיל בגלל התנאים”, אומרים בוועדה, “ובחינוך המיוחד יש כיתה קטנה, שני מורים עם שמונה תלמידים – ההורים עושים אבחון לילד לצרכים מיוחדים. ואי אפשר לבוא אליהם בטענות. כל עוד לא יהיה מענה טוב יותר בחינוך הרגיל – המגמה הזו תימשך, ובסוף משרד האוצר משלם את זה בתקציבים. למעשה, החינוך המיוחד הפך להיות בית הספר הפרטי של החינוך הרגיל”.

לכך יש להוסיף את הכישלון המהדהד של הרפורמה בחינוך המיוחד שיצאה לדרך ב-2019. במסגרת הרפורמה נקבע כי יש להעלות באופן משמעותי את שיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל, ובמקביל להפחית את שיעור הלומדים במסגרות החינוך המיוחד הקלאסיות.

במערכת ידעו אולי לדקלם בצורה מצוינת את המילים “שילוב” ו”הכלה”, אבל האמת היא שבחיים עצמם דבר מזה לא קרה. להיפך: מצבה של מערכת החינוך, ובתוכה החינוך המיוחד, רק הלך והחמיר. צריך להדגיש, הצוותים החינוכיים אינם אשמים בכישלון הזה. הם נקלעו למצב בלתי אפשרי: כיתות “מפוצצות” בתלמידים, מחסור אדיר בכוח אדם חינוכי, חוסר בהכשרות מקצועיות – כלו אלו הפכו את אתגר השילוב של הילדים המיוחדים במסגרות רגילות לבלתי אפשרי.

ועדת שפירא, כפי שמרמז שמה – “החינוך בראי החינוך המיוחד 2023” – מבקשת לטפל במערכת החינוך המיוחד כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך הכללי. מדובר בתפיסת עולם, ובוועדה מדגישים שכל חבריה שותפים לה. “אתגר השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים הוא אתגר של מערכת החינוך הכללית, ולא של החינוך המיוחד”, הדגישו בוועדה במסמך שהוציאו. “לשפר את המענה החינוכי הניתן על ידי מערכת החינוך הכללית לכלל התלמידים, ובכלל זה לאלה עם צרכים מיוחדים, וזאת בהשוואה למענה הניתן במערכת החינוך המיוחד הנפרדת”.

למה גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד

במסיבת העיתונים הבוקר התייחס יו”ר הוועדה, שפירא, לגידול החד במספר תלמידי החינוך המיוחד, בדגש על אוטיזם: “חלק מסבירים את הגידול באוטיזם בסגירת הפער בינינו לארה”ב, אבל זינוק של 20%-25% בשנה לא מוסבר רק על ידי הדבר הזה. גידול של 8%-9% בסך המוגבלויות נובע מזה שבצדק מבחינתם, הורים שלא מקבלים מענה לילדיהם ממערכת החינוך הכללית – הולכים לאבחון ומקבלים כיתה יותר קטנה ומורים מתאימים יותר. אני לא בא אליהם בטענות כמובן. אבל יכול להיות שאם נטפל בדברים כמו שצריך בגילאים 3-6, עם אבחון מוקדם וטיפול מוקדם ומערכת חינוך מתאימה – נוכל גם לקראות מספרים אחרים בעתיד”.

מארגון בזכות, המרכז לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות, נמסר: “אחת ממסקנות ועדת שפירא הינה מתן דגש על הגברת השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הכולל. אנו מברכים על הדרכים המוצעות ליישום, הכוללות, בין היתר, הקטנת הכיתות, הגברת מאמצי ההכשרה לצוותי הוראה ושיפור סביבת העבודה של המורה. לצד זאת, אנו מאמינים כי אחת הדרכים המשמעותיות לעידוד שילוב צריכה להיות באמצעות שילוב אנשי הוראה עם מוגבלות במערכת החינוך. הנוכחות של מורה עם מוגבלות באופן שוטף במהלך יום הלימודים מנכיחה את מקומם של אנשים עם מוגבלות כחלק בלתי נפרד מהחברה ומקדמת שיח מכיל וסובלני יותר. זאת, לצד הטמעת תכנים על גיוון, הכלה וקבלת האחר כחלק מתוכנית הלימודים במערכת החינוך”.

מאלו”ט נמסר בתגובה: “אלו”ט מברכת על עבודתה המעמיקה של הוועדה ורואה חשיבות רבה בהתכנסותה, המעידה על יחסו של משרד החינוך לנושא החינוך המיוחד. המסקנות שהוצגו היום חשובות וכוללות שינויים גדולים עבור החינוך המיוחד שהושגו לאחר עבודה רבה, אך עדיין אינן כוללות סוגיות קריטיות על מנת לשפר את שירותי החינוך המיוחדים. הועדה עסקה רבות בהקטנת כיתות הלימוד וקיצור שבוע הלימודים כדי לשפר את מערכת החינוך ויכולתה לשלב באופן מיטבי ילדים עם מוגבלויות בכלל ועם אוטיזם בפרט ולעודד את צוותי ההוראה. להמלצות אלו צריך להוסיף צעדים נוספים ובהם: 1. מענה היקפי והולם לילדים מהשעה 13:30 ואילך. ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל ואוטיזם בפרט זקוקים לשגרה, אנשי מקצוע ומערכת שיוכלו להעניק להם טיפול וליווי איכותי גם בשעות אחה”צ. 2. התייחסות למודלים דיפרנציאליים שייתנו מגוון רחב של פתרונות לצורכי התמיכה השונים להם זקוקים התלמידים, היות שכיום מערכת החינוך מתייחסת לילדים עם צרכים מיוחדים כיחידה אחת.
אלו”ט שותפה מלאה בעבודת הוועדה – בתת-הוועדות כמו גם במליאה עצמה, ואנו מקווים כי עבודת הוועדה תמשיך ביתר שאת והיא תעשה כל שביכולתה על מנת לתכנן פתרונות שיספקו מענים איכותיים לצורכי הילדים המיוחדים ובני משפחותיהם, וכי המלצות הוועדה יגיעו לכדי מימוש”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות