לאחרונה יצא לי לטייל באיטליה. זו לא הפעם הראשונה שאני מבקר במדינה, אבל זו הפעם הראשונה מאז שהמצב הבריאותי שלי – אנדומטריוזיס – החמיר ופגע ביכולתי ללכת, לעמוד ואפילו לשבת. בשנים האחרונות למדתי רבות על סטנדרטים של נגישות, וכעת אני לא יכול שלא לשים לב לחוסר הנגישות המשווע של איטליה.
איטליה כראי
אז מה הבעיה? איטליה לא נגישה, למרות שהיא מעוניינת להיראות אחרת. במדדי נגישות של אירופה היא מדורגת במקום העשירי, אך מניסיוני בטוסקנה, פיזה וונציה, ברור לי שלאיטליה לא מגיע המקום הזה. המסעדות אכן נגישות, אך נחזור לזה בהמשך.
למה חשוב לי לדבר על בעיית הנגישות באיטליה? כי היא משקפת בעיות שקיימות גם אצלנו בישראל. כאשר עבדתי בחנות בקניון בארץ, הייתה לנו מדבקה כחולה המראה שהחנות נגישה, אך אף אחד מהעובדים לא ידע להפעיל את האביזרים למכשירי שמיעה. זו בדיוק הבעיה של איטליה וגם שלנו – נגישות על הנייר בלבד.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
טוסקנה התלולה
טוסקנה מורכבת מעיירות קטנות וערים רחוקות זו מזו, והתחבורה העיקרית היא ברכבות. תחנות הרכבת בטוסקנה אינן מתוכננות עבור אנשים עם מוגבלויות – יש בהן מדרגות תלולות, מעברים עיליים ותת-קרקעיים ואין כמעט רמפות ומעליות תקינות. הדרכים מרוצפות באבנים בלתי אחידות והמסעדות אולי נגישות בכניסה, אך השירותים לא מותאמים לאנשים עם מוגבלות.
פיזה, את לועגת לי?
כשהגעתי לפיזה, רציתי לטייל על חומות העיר. בלשכת התיירים נאמר לי שיש מעליות בטיילת החומות, אך שמחתי התפוגגה כשגיליתי שיש מדרגות בלתי נגישות כמה מטרים לאחר מכן. כך נאלצתי לוותר על טיול בטיילת, ולהסתפק בסיור באזורים בהם כן יכולתי ללכת בקלות.
פאנצ'ר בפירנצה
בפירנצה, העיר שמסמלת את הרנסנס והנאורות, חוויתי את אחת החוויות היותר ישראליות שיצא לי לחוות. פירנצה מרוצפת כמו שיניים של כריש. ללכת כמה מטרים גרם לי לכאבים ברגליים ובאגן ולא יכולתי להמשיך. גיליתי שאפשר לשכור כיסא גלגלים מלשכת התיירים המרכזית, אז הלכנו ללשכה. נחשו מה? הלשכה לא היתה נגישה. היה צריך לרדת אליה במדרגות, והמעלית נכים שהיתה שם לא עבדה.
לצערי, נאלצתי לוותר על פירנצה כי פשוט היו יותר מדיי קשיים, וזה תסכל אותי והכאיב לי. אם אתם רוצים לטייל בפירנצה, וקשה לכם ללכת, יש סיורים ברכב גולף/קולנועית, אבל צריך לשריין את הסיורים הללו כמה שבועות מראש. כמו כן, אפשר לשריין כיסא גלגלים מראש מלשכת התיירים. אין על זה יותר מדיי מידע בעברית, אז אני מקווה שהטור הזה יהיה מועיל גם מהבחינה הזו.
ונציה: יפה ושרירותית
ונציה היא עיר יפיפייה אך קשה מאוד לאנשים עם מוגבלות בתנועה. הגשרים הרבים לא תמיד נגישים, והניווט בעיר מסובך. הפתרון האפשרי הוא שימוש באוטובוס מים או הפעלת מצב "wheelchair accessible" בגוגל מפות.
איזון עדין בין ישן לחדש
בעיות הנגישות נובעות מהבחירה לשמר את הישן על חשבון הנגשה מודרנית. עם זאת, מקומות כמו רחוב אוקספורד בבריטניה הצליחו לשלב נגישות עם שמירה על אסתטיקה היסטורית. חשוב לקדם פתרונות שיאפשרו לכולם ליהנות מהמורשת ההיסטורית, ולהבטיח שנגישות לא תהיה רק "מס שפתיים".
למה כן איטליה? למרות הכל, איטליה היא מדינה מהממת. האנשים חמים ונחמדים, והשירותים הציבוריים מאפשרים כניסה חינם ופטור מתשלום למלווה כשמציגים כרטיס נכה. בכל עיר כדאי ליצור קשר עם לשכת התיירים המקומית לקבלת מידע על אתרים נגישים וטיפים שימושיים.
