ביום שישי האחרון, אלירן מזרחי, לוחם במילואים, שם קץ לחייו. בן 40 היה במותו. מזרחי היה אב לארבעה ילדים, ביניהם שניים על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך. מאז תחילת המלחמה הוא שירת בעזה, עד שעבר פציעה. בהמשך הוכר על ידי משרד הביטחון כפוסט-טראומתי. בשיחה עם "שווים" אומרת אחותו, הילה: "רק בתקופה האחרונה התחלתי להבין כמה מצבו הנפשי היה קשה. הוא היה אבא כל כך מדהים. אז אם הוא לחץ על ההדק בלי לחשוב על הילדים שלו, זה רק מראה כמה ייסורים הנפש שלו עברה".
הילה מספרת כי עם פרוץ המלחמה הוא מיד הבין שהוא הולך לחזית. "לא הייתה לו בכלל התלבטות", היא אומרת. "הוא הכין את התיק והגיע לשם בין הראשונים. הוא שירת בהנדסה קרבית ותמיד היה בחוד החנית. ב-7 באוקטובר הוא חילץ גופות במסיבת נובה, בהמשך נלחם בעזה. הוא ראה מראות מאוד מאוד קשים. עד חודש אפריל עוד היה במילואים, עד שסופח לרם 2 בעקבות פציעה בשמיעה ובברך. לצד הפציעה הפיזית, התלוותה לצערי גם פגיעה נפשית מכל מה שראה וחווה. הוא הוכר על ידי משרד הביטחון עם פוסט-טראומה. הוא ביקש לשחרר את עצמו מרם 2 כדי להתייצב במילואים, והשבוע היה אמור להיכנס לרפיח. איך מאשרים לאדם עם פוסט-טראומה לחזור ולהתגייס?".
עכשיו צה"ל לא רוצה להכיר באלירן כחלל צה"ל, ולא מוכן לקבור אותו בקבורה צבאית. "אני שואלת, אם הוא היה טוב מספיק להילחם, אז למה הוא לא מספיק טוב בעיניהם להיות מוכר כחלל?", זועקת הילה. "למה הילדים שלו לא מקבלים הכרה כיתומי צה"ל? למה אשתו לא מקבלת הכרה כאלמנת צה"ל? הוא גיבור, וצה"ל צריך להתייחס אליו ככזה, אבל עד עכשיו אף אחד לא בא לדבר איתנו".
@simchagadayev #עזה #חןיונס#חבריקר#יתגעגע💔 ♬ שבעה באוקטובר – E-Z
הילה מספרת כי לאור המחלוקת בעניין הקבורה, המשפחה קיבלה היתר מיוחד מרב לא לקבור אותו עד שהמחלוקת תיפתר – מבלי שזה ייחשב כהלנת המת. "אני מקווה שמדינה שלמה תעמוד איתנו, כי אנחנו אומנם נלחמים עבור כבודו של אלירן, אבל גם עבור כל החיילים בצה"ל", אומרת הילה. "אנחנו נלחמים עבור האימהות ששולחות את הילדים שלהן לשרת בצבא; ונלחמים על העובדה שלחיילים תמיד צריך להיות את הגב של צה"ל. אנחנו צריכים לדעת שהצבא דואג לחיילים שלו, בחייהם וחלילה גם במותם. מיום שישי, כשקיבלתי את הבשורה הקשה על אחי, אני לא מתפקדת. עכשיו זאת משימת חיי להשיג לו קבורה ראויה. אחי נלחם בשביל כל מדינת ישראל, ואני עכשיו נלחמת בשביל אחי".
ספרי קצת על אלירן.
"הוא היה אלוף בכל מה שנגע בו. היה כוכב בעבודה. עשה הכל למען המדינה שלו. הוא היה מאיר את החדר, חיבר בין כולם, הוא היה אישיות מיוחדת ויוצאת דופן. הוא מלח הארץ ומגיע לו להיקבר כמו גיבור. אני רוצה להעביר מסר לכל החיילים שבאים לנחם אותנו, שככה לא ראוי להתייחס למי שמשרת את המדינה. איך אני כאמא אמורה לגייס בעתיד את הילדים שלי? היום זה אחי, מחר זה מישהו אחר. אף אחד לא ישתמש באחי ויזרוק, אני לא אתן לאף אחד שיזלזל בכבודו. אני שואלת את הצבא: אם אחי נלחם כדי לחזור למילואים, אז למה עכשיו אתם לא מכירים בו כחלל צה"ל? אנחנו רוצים שהוא ייקבר בהר הרצל, עם דגל ישראל, ושלילדים שלו יהיה קבר מכובד לפקוד, כי זה מגיע לו ואף אחד לא ייקח את זה ממנו. הוא נתן את החיים שלו בשביל כולנו, וזה המעט שהמדינה יכולה להחזיר לו בחזרה".
"לוחמים נופלים גם מחוץ לשדה הקרב"
עו"ד אליוסף שחר, שמייצג את משפחתו של אלירן, מצטרף לקריאה. "הגיע הזמן שהמדינה תכיר בכך שלוחמים נופלים גם מחוץ לשדה הקרב עצמו, ותביא את אלירן לקבורה צבאית מכבדת והולמת את שירותו והקרבתו למען אזרחי המדינה", אומר שחר. "אופי שירותו המבצעי של אלירן הוא זה שחרט את נפשו ועל כן יש לקבוע כי קיים קשר נסיבתי ישיר בין מותו של אלירן לתנאי שירותו וזאת בהתאמה לסע' 2ב (ב) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לפיו חייל שמת כתוצאה מחבלה / מחלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו".
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
"במקרה שלפנינו, אין חולק כי אלירן סבל מתסמונת פוסט-טראומטית חמורה על כלל מרכיביה כתוצאה מחוויות הלחימה הקשות אותן חווה במסגרת המלחמה, וכתוצאה מכך שם קץ לחייו", ממשיך שחר. "המשפחה מודה לאגף השיקום במשרד הבטחון אשר עשה כל שלאל ידו לטובת השיקום של אלירן ומשפחתו. עתה הגיעה שעתה של המדינה לחבק את הנופלים ואת משפחותיהם, ולא להפנות להם את הגב".
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל משתתף בצערה של משפחת מזרחי על מותו הכואב בטרם עת של אלירן ז"ל.
אלירן ז"ל התגייס למילואים ופעל רבות במלחמת ׳חרבות ברזל׳ ובשנים קודמות, תקופת שירותו בסדיר ובמילואים תרמה רבות בהתקפה ובהגנה. לאחר בדיקה, נמצא כי בעת מותו אלירן ז"ל לא היה חייל ולא בשירות מילואים פעיל, ועל כן אינו זכאי לקבורה צבאית בהתאם להוראות חוק בתי קברות צבאיים, תש"י-1950".
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אנא פנו לעזרה מקצועית. ניתן לעשות זאת בדרכים הבאות: שיחה עם מוקד ער"ן בטלפון 1201 או באתר של העמותה; וכן באתר האינטרנט של סה"ר.
