כשהאזעקות נשמעות והחדשות מראות שוב ושוב את ההרס והפחד, יש משפחות שמתמודדות עם אתגרים כפולים. בזמן מלחמת "חרבות ברזל", משפחות שבהן יש אדם עם מוגבלות נאלצו להתמודד לא רק עם המלחמה עצמה, אלא גם עם הצרכים המיוחדים של יקיריהן. מחקר חדש שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מציג תמונה כואבת של ההתמודדות היומיומית של משפחות אלו במהלך המלחמה.
המאמר נכתב על ידי החוקרות רותם נגר אידלמן, נורית גדג', וליטל ברלב. המכון עוסק במחקר יישומי בתחום החברה והרווחה, ומתמקד בפיתוח ידע וכלים לשיפור מדיניות ושירותים חברתיים בישראל. המחקר נעשה בשיתוף עם נציגים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, ואנשי מקצוע מתחום המוגבלות, ובני משפחות של אנשים עם מוגבלות, ששיתפו את חוויותיהם והתובנות שלהם מהתקופה האחרונה.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
משפחות מיוחדות מתמודדות עם מצבי חירום
במצבי חירום כמו מלחמה, המשפחות נדרשות לגייס כוחות לא רק להתמודד עם ההפצצות והאזעקות, אלא גם לשמור על השגרה של האדם עם המוגבלות בתוך הבית. החוסן המשפחתי, מונח שמבטא את היכולת להתמודד עם משברים, נמדד ביכולתן של המשפחות לאזן בין מטלות הבית לשגרה, לתחזק קשרים משפחתיים חזקים, ולדאוג לצרכים המיוחדים של כל אחד מבני הבית.
אלו חלק מהמאבקים היומיומיים איתן המשפחות האלו מתמודדות, על פי המחקר:
1. חיפוש אחר מרחב מוגן
כאשר פורצת מלחמה, משפחות רבות מוצאות את עצמן נאלצות להתפנות לאזורים בטוחים יותר. עבור משפחות עם אדם עם מוגבלות, המשמעות היא לעיתים קרובות חיפוש קדחתני אחרי דיור חלופי שמותאם לצרכים המיוחדים שלהם. מדובר לא רק בקשיים פיזיים אלא גם בקשיים רגשיים כמו חרדה והתמודדות עם מקום חדש ולא מוכר.
2. מאבק למימוש זכויות
משפחות רבות מצאו את עצמן נאבקות למצות את הזכויות שלהן. בשגרה, מיצוי זכויות יכול להיות מסובך ומאתגר, ובזמן מלחמה הדבר הופך לעיתים לכמעט בלתי אפשרי. החוסר בגורם מתכלל בין-משרדי שמסייע למשפחות לאתר ולקבל את כל השירותים שהם זכאים להם, הוביל לכך שמשפחות רבות נותרו ללא מענה הולם.
3. השגרה נעלמת
המלחמה קטעה את השגרה היומיומית של המשפחות. מסגרות חינוכיות וטיפוליות נסגרו, מה שהוסיף עומס נוסף על בני המשפחה המטפלים. רבים מצאו את עצמם במאבק יומיומי לנסות ולשמור על שגרה כלשהי, כשהם נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם המצב החדש.
4. היעדר תמיכה נפשית
המלחמה הביאה עמה עלייה חדה בצורך בתמיכה נפשית. מספר הפניות לשירותי התמיכה הנפשית עלה במאות אחוזים. למשל, מוקדי הסיוע של עמותת ער"ן קיבלו פי שלושה יותר פניות מאשר בשגרה, מה שמדגיש את הצורך ההולך וגדל בסיוע רגשי בזמן משברים.
מה אפשר ללמוד מהמחקר?
המחקר מצביע על מספר דרכים לשיפור המענים למשפחות בעתיד. יש לפתח מענים ייעודיים שיסייעו למשפחות במגוון תחומי החיים, תוך התמקדות בצורכי המשפחות בזמן חירום. יש להבטיח שכלל המידע הרלוונטי יהיה נגיש למשפחות, כולל מידע על זכויות ושירותים המגיעים להן. בנוסף, יש להעניק תמיכה רגשית ונפשית ממוקדת למשפחות ולאנשים עם מוגבלות, במיוחד במצבי חירום.
במהלך מלחמת "חרבות ברזל", משפחות עם אדם עם מוגבלות המציאו שיטות ייחודיות כדי להתמודד עם המציאות הקשה. הן יצרו שגרה מותאמת למצב החירום, כולל פעילויות פנאי ביתיות ושימוש בשיעורי התעמלות מקוונים. המשפחות גם ארגנו מרחבים מוגנים מותאמים לצרכים המיוחדים, תוך הכנת ערכות חירום מותאמות אישית. בנוסף, הן נעזרו בטכנולוגיה לקבלת תמיכה מקצועית ונפשית מקוונת, ושמו דגש על תמיכה רגשית הדדית ושיתוף רגשות, מה שחיזק את החוסן והלכידות המשפחתית.
המחקר מלמד אותנו שעם התמיכה הנכונה, המשפחות יכולות להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים הגדולים ביותר.
