
בימים טרופים אלה יוצאות לדרך ועדות אפיון וזכאות לתלמידי החינוך המיוחד והמשלב, ומי לא מקבל את סל השירותים המגיע לו? באופן לא מפתיע ולמרבה הצער – תלמידים עם מוגבלות מהצפון והדרום.
הורים שעברו את הוועדות כבר מדווחים לי שעדכנו אותם כי חלק מהשירותים להם זכאים ילדיהם כלל לא יסופקו בשנת הלימודים הבאה. הנימוק של משרד החינוך, או יותר נכון התירוץ: חוסר בכוח אדם בעקבות המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר. אלא שגם לפני השבת השחורה, בעיית כוח האדם הקשה ביותר בחינוך המיוחד הייתה באזורי הדרום והצפון.
בישראל לומדים 293 אלף תלמידים עם מוגבלות במערכת החינוך המיוחד והמשלב, מתוכם כ-7,000 תלמידים עם מוגבלות שמתגוררים בצפון ובדרום ועולים בימים אלה לוועדות אפיון וזכאות. משמעות ההחלטה היא שתלמידים אלו ייאלצו להתחיל את שנת הלימודים הבאה ללא התאמות והשירותים להם הם זקוקים וזכאים. דבר זה עלול לפגוע משמעותית בהתפתחותם, בהישגיהם הלימודיים, בסיכוייהם לחיים עצמאיים ומשמעותיים בעתיד, ולפני הכל: בזכותם הבסיסית לחינוך שוויוני ומותאם לצרכיהם הייחודיים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
לדוגמה, תלמידים עם לקויות למידה עלולים להישאר ללא התאמות נחוצות כמו הקראת שאלונים, תוספת זמן במבחנים או שימוש במחשב. תלמידים על הרצף האוטיסטי לא יקבלו סייעת צמודה, דבר שיקשה עליהם להתמודד עם הגירויים בכיתה. תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לא יקבלו תוכנית לימודים מותאמת ועלולים לאבד מיומנויות שרכשו.
לא ניתן להמשיך להסתתר מאחורי התירוץ "מצוקת כוח אדם". די, מספיק. התלמידים והמשפחות חווים פגיעה קשה. הבעיה הזאת לא תחלוף; היא תתגלגל לממדים אדירים ככל שיחלוף הזמן אם לא נטפל בזה – ועכשיו. כבר דרשתי זאת בעבר כיו"ר ועדת החינוך המשלב בכנסת ואומר זאת שוב: על משרד החינוך למצוא פתרונות יצירתיים ומיידים על מנת לספק כוח אדם במוסדות החינוך, בדגש כרגע על תלמידי הצפון והדרום.
מה למשל? הגדלת תקציבים ייעודיים לגיוס ושימור כוח אדם איכותי במערכת החינוך המיוחד והמשלב, כולל שיפור תנאי השכר והתעסוקה של העובדים, יצירת תוכניות הכשרה ייעודיות להסבת אקדמאים ממקצועות טיפוליים וחינוכיים אחרים לעבודה בחינוך המיוחד, תוך מתן תמריצים כלכליים למשתתפים. וגם יצירת שיתופי פעולה בין משרד החינוך למוסדות ההשכלה הגבוהה לפיתוח תוכניות לימודים המותאמות לצורכי החינוך המיוחד ולהכשרת סטודנטים במקצועות הרלוונטיים. ועוד הרבה פתרונות, שלא חסרים בכלל.
זה עניין של סדרי עדיפויות. נטו. מדובר בשכבה החלשה ביותר וקל מאוד לשכוח את הילדים האלה. הם ישלמו את המחיר הכפול בעקבות המלחמה והנזקים הגדולים ישתקפו בטווח הארוך. הפקרת התלמידים תוביל להרחבת הפערים, לפגיעה אנושה בילדים המוחלשים ביותר ולעלויות עתידיות למשק.
אני קוראת לשר החינוך יואב קיש ולמשרד החינוך לפעול באופן מידי למען אותם תלמידים – שהם עתיד החברה הישראלית!





