סקר חדש של משרד העבודה, האוניברסיטה העברית, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה וארגונים נוספים בדק מהן העמדות של מנהלים ואנשי משאבי אנוש כלפי גיוון והכללת אוכלוסיות מיעוט במקומות עבודה, ובהן אנשים עם מוגבלויות.
המחקר מצא כי על אף ההכרה בחשיבות הגיוון וההכללה בארגונים, יש פערים משמעותיים בין התפיסה לבין קידום הגיוון וההכללה בפועל. רבים מהמנהלים ואנשי משאבי האנוש חשים כי הם אינם מצוידים בידע, בתקציבים ובכלים הדרושים לקידום הגיוון וההכללה, והתמיכה הממשלתית בתחום זה נתפסת בעיניהם כלא מספיקה.
69% מהנשאלים בסקר מאמינים שחשוב לפעול למען ייצוג של אוכלוסיות גיוון בשוק העבודה. מצד שני, רק 48% מהם מכירים בחשיבות הצורך בביצוע שינויים והתאמות בארגון כדי לקדם גיוון והכללה, ו-39% בלבד חושבים שארגונים כמו הארגון שלהם מעוניינים להעסיק עוד אנשים מאוכלוסיות גיוון.
למרות הרצון, מיעוט מהמשיבים מרגישים שהם יכולים לקדם בארגון שלהם גיוון והכללה במידה רבה. בקרב הדרג הניהולי 24% בלבד ענו שזה אפשרי, לעומת 35% מקרב אנשי משאבי האנוש. מה חסר כדי שזה יקרה? 41% ענו שתקציב, 38% כלים לאיתור מועמדים מתאימים ו-37% ידע והנחיות מקצועיות.
הרוב המוחלט רוצה לעבוד עם אוכלוסיות מגוונות
רוב המשיבים והמשיבות מעוניינים לעבוד בצוותים מגוונים ומאמינים שחשוב לפעול למען גיוון. אבל כשמדברים באופן ספציפי על עבודה עם אנשים מאוכלוסיות גיוון, ככל שמוצעת עבודה בממשק צמוד יותר, פוחת הרצון לעבוד יחד. 68% מעוניינים במידה רבה לעבוד בארגון ובצוות מגוונים, ו-93% מעוניינים שיעבדו בארגון שלהם עובדים מאוכלוסיות גיוון. לעומת זאת, רק 57% רוצים שהם יעבדו בצוות שלהם ו-35% בלבד שישמשו כמנהל או מנהלת ישירים שלהם.
הנשאלים הכי מעוניינים לעבוד בצוות עם בני 50 ומעלה והכי פחות עם אנשים מהחברה הערבית. 73% הביעו רצון לעבוד עם אנשים בני 50 ומעלה, 66% עם אתיופים, 59% עם אנשים עם מוגבלות, 52% עם חרדים ו-40% עם ערבים.
בתשובה לשאלה "עד כמה אתה מעריך שלקוחות הארגון ירצו לעבוד עם אוכלוסיית גיוון מסוימת", ענו המשתתפים כך: 80% ירצו לעבוד עם אנשים בני 50 ומעלה, 69% עם אנשים ממוצא אתיופי, 56% אנשים עם מוגבלות, 60% אנשים מהחברה החרדית ו-41% אנשים מהחברה הערבית.
ועד כמה העובדים בארגון ירצו לעבוד איתם? המשיבים העריכו ש-78% מהעובדים יהיו מעוניינים לעבוד עם אנשים בני 50 ומעלה, 74% עם אנשים ממוצא אתיופי, 61% עם אנשים עם מוגבלות, 55% עם אנשים מהחברה החרדית ו-40% עם אנשים מהחברה הערבית.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
לפי הסקר, אנשים מהחברה הערבית נתפסים כפחות ידידותיים, פחות מודרניים, פחות פתוחים לאחר ופחות אמינים. אנשים מהחברה החרדית נתפסים כפחות מודרניים ופחות פתוחים לאחר, ואנשים עם מוגבלות נתפסים כפחות עצמאיים ועם פחות ביטחון עצמי. אנשים ממוצא אתיופי נתפסים עם פחות ביטחון עצמי ופחות מודרניים, ואנשים בני 50 ומעלה נתפסים גם כפחות מודרניים.
מכל אוכלוסיות הגיוון, אנשים עם מוגבלות נתפסים כהכי ידידותיים. מצד שני, התפיסה לגביהם היא שהם הכי פחות עצמאיים ועם הכי פחות ביטחון עצמי. 43% מהמשבים בסקר ענו שלאנשים עם מוגבלות היכולת הנמוכה ביותר לעבוד וללמוד באופן עצמאי. מנגד, 79% השיבו שאנשים עם מוגבלות יתרמו ליותר סובלנות ופתיחות בארגון.
בנוסף, אנשים מהחברה החרדית ואנשים עם מוגבלות נתפסים כעובדים ששילובם מצריך התאמות ושינויים רבים יותר בארגון.
במדגם השתתפו 1,200 אנשים – 52% מתוכם נשים ו-48% גברים. כלל המשיבות והמשיבים עובדים בארגונים המונים 100 עובדים ומעלה ממגוון הענפים במגזר הציבורי והעסקי. אוכלוסיות הגיוון שנכללו בסקר הן חרדים, ערבים, אתיופים, אנשים עם מוגבלות ואנשים מעל גיל 50.
