בין אולפן ההקלטות והבמה, הזמרת יעל קבסה (44) מנסה לשלב בין העולם היצירתי לדאגה לבנה יהונתן בן ה-18, שמתמודד עם שיתוק מוחין. "הנוכחות של יהונתן בחיי מאוד משפיעה עליי", היא מספרת ל"שווים", בריאיון לקראת חזרתה לבמות עם אלבום חדש. "כשאני איתו, אני לגמרי איתו. יש חיבור מאוד חזק".
קבסה היא זמרת, יוצרת ואמא לשבעה ילדים. הבכור הוא יהונתן. עקב סיבוכי הלידה הקשה, הוא חי עם שיתוק מוחין. במשך השנים הייתה קבסה אם מסורה שטיפלה בילדיה, והתמודדה עם האתגר הגדול של לגדל ילד עם מוגבלות ברמה הכי גבוהה שיש. כיום, היא יוצאת לדרך חדשה בעקבות סיפור חייה המורכב.
היא מספרת שכשנולד יהונתן, לא הייתה פנויה להמשיך להופיע, ונאלצה לקטוע את הקריירה המוזיקלית שלה. כאישה צעירה בשנות העשרים שלה, הופיעה קבסה במגוון הרכבים על במות שונות. קרוב ל-20 שנים לאחר מכן, בגיל 44, היא חוזרת לעשייה אמנותית ממקום בוגר ושלם יותר, ומוציאה אלבום חדש. "אני יותר מחוברת פנימה", היא מסבירה, "הנוכחות של יהונתן מרככת, וגורמת לי להיות יותר מחוברת".
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
למרות שיהונתן סיעודי לחלוטין, קבסה ובן זוגה הקפידו בכל זאת שיהיה במסגרות, תחילה בבית ספר ונצואלה-קלישר בתל אביב המיועד לתלמידים עם לקויות מורכבות, וכיום בכפר השיקומי "עדי נגב". בסופי השבוע משפחתו מטפלת בו. "בגלל הפגיעה הקשה בלידה, הוא זקוק לטיפולים קבועים ומעקבים בבתי החולים", מספרת קבסה. "הוא צריך לתחזק את המערכת, בגלל שהשרירים שלו ניזוקו, והוא ממשיך לעבור הרבה ניתוחים אורתופדיים גם היום".
"כשהוא נולד התנתקו לי הרבה אחיזות", היא משחזרת. "תפסתי את העולם בצורה מאוד חיצונית, כפי שנהוג אצל אנשים אשר תלויים 'בטייטלים' ובהישגים שלהם. כשנולד לי ילד מיוחד, שעם השנים הבנתי שהוא לא יהיה שום דבר שאפשר 'להתפאר' בו, זה שלח אותי פנימה להבין מה זה בעצם בן אדם, וזה קילף ממני הרבה אחיזות. זה מסע שלא נגמר. מה שווים החיים שלנו בלי היכולת ללכת ולתקשר? אני כל הזמן רואה מול עיניי אדם כזה, וזה כל הזמן מציף לי את האחריות לחיים שלי. אפילו היצירה הופכת לשליחות".
"החיים שבורים, וזו שלמות מסוג אחר"
כיום, החיים של יעל מאוד דינמיים. "אני יכולה יום אחד להופיע על הבמה, ויום למחרת לכסות אותו בבית החולים כאחד האדם", היא משתפת. "בעיקר הרגשתי שזה מועך אותי פנימה. זה חיבר אותי ללב שלי וללב של אנשים אחרים. למדתי לדבר קצת אחרת ממה שידעתי עד אז".
יעל כותבת שירים על נושאים מגוונים, ביניהם אהבה ואימהות. "הגעתי לעומקים האלה הרבה בזכות הנוכחות של יהונתן בחיים שלי. זה ילד משותק שעדיין גדל, ואני צריכה להרים אותו על הידיים ולנהל מערך סיעודי שלם בבית. המורכבות עם השנים נעשית יותר ויותר משמעותית", היא מוסיפה. חלק מההבחנות ומהתמות שנובעות מההתבוננות הזו של קבסה מתבטאות באלבומה החדש "צירים".
על שם האלבום היא מסבירה: "החיים שבורים, וזו שלמות מסוג אחר. בשירים יש ריפוי. אחרת הנפש הייתה נרקבת". השירים באלבום מסגירים את מורכבות החיים, לדבריה של הזמרת והיוצרת. בין רשימת השירים נמצא השירים "כולנו על הרצף", "אחרי הסופה" ו"נשמה צועקת".
"אני לא כותבת ממש עליו, אלא בעקבותיו", קבסה מוסיפה. "בבתי החולים יש מפגשים שלא היו קורים אחרת. היו לנו, ועדיין יש לנו, המון הרפתקאות שם. המפגשים עם אנשים בבתי חולים הם טהורים, נקיים. בגלל שיהונתן כל כך מוגבל, הבור הזה מושך אליו טוב. כל האנשים שאני פוגשת סביבו הם אנשים עם לב גדול. הטוב הזה זה גילוי שהייתי רוצה לחלוק עם אנשים".
לסיכום היא אומרת, "בעיקר חשוב לי שאנשים ידעו שלצד הקושי הרב יש חיים, והם ממשיכים".
