אני אתחיל את הסקירה שלי בלתלוש את הפלסטר. לא אהבתי את "לינקולן אקספרס". עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אני טוען משהו סותר לחלוטין, לכאורה: מדובר בספר מעולה. אז זה ספר טוב? זה ספר רע? בואו נפרק את זה.
"לינקולן אקספרס" של הסופר אמור טאוולס עוסק בנער צעיר בשם אמט שהשתחרר ממוסד לעבריינים צעירים. אמט צריך לטפל באחיו הקטן בילי, ככל הנראה אוטיסט, ולשם כך הוא בונה תוכנית לחיים חדשים – תוכנית לדף חדש במקום חדש. דרך הסיפור של אמט ובילי אנחנו פוגשים עוד שני נערים, גם הם שהו במוסד לעבריינים צעירים. הדרכים של הארבעה מצטלבות והתוכניות שלהם משתבשות בהתאמה.
למרות שהספר עוסק בנערים צעירים, הוא לא מתאים לילדים. הספר מציג תכנים קשים וכבדים, בין היתר בנושאי בריאות הנפש, וכדאי לקחת זאת בחשבון לפני שקוראים אותו.
מה הופך את "לינקולן אקספרס" לספר שלא אהבתי? קודם כל, הוא לא ספר אופטימי. הוא מתעד חוויות קשות בהצלחה יתרה, ואני באופן אישי מעדיף לקרוא ספרים שמאפשרים הפוגה מצרות וקשיים – ולכן העובדה שהספר נגמר בטעם מר-מתוק גרמה לי לא לחבב אותו. אבל זה טעם אישי.
מה שהופך את "לינקולן אקספרס" לספר מעולה היא היכולת של טאוולס לטוות דמויות אמינות ועקביות עם עולם פנימי מרתק. הדמויות הרגישו אמיתיות; ממש חוויתי אותן לצידי, משל הן קרמו עור וגידים במציאות. הספר גם שובר קלישאות ספרותיות נדושות. למשל, המיתוס של "מוסר אלטרנטיבי" או "כבוד בין גנבים", שמציג כאילו נורמות מוסריות של העולם התחתון כשוות משקל למוסר ואתיקה קונבנציונליים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו bit.ly/Shavvim-igul-letova
דמות הפושע בספר היא אמנם עגולה ומעניינת, אבל ברור לכולנו שהוא לא מוסרי, וההבחנה בין טוב לרע לא מתערערת בגלל המורכבות שלו. אני לא מכיר סופרים רבים שהיו מצליחים לבנות דמות כל כך מעוררת אמפתיה ואמינה ובה בעת מושחתת מוסרית.
כך גם הילד בילי. למרות השונות הנוירולוגית והצרכים המיוחדים, הוא לא מהווה עול ומטרד. היכולת שלו לחשוב אחרת מכולם סביבו היא החוזקה הכי גדולה שלו, לא המכשול שלו. עם זאת, הסופר לא מקטין את קשייו ושם במרכז את הקושי שלו לזהות במי כדאי לתת אמון ובמי לא, ומראה איך זה שם אותו בסכנה. היכולת מצד אחד לבנות דמות ייחודית, ומנגד לא לרדד אותה לסטריאוטיפים – הופכת את טאוולס כסופר ואת "לינקולן אקספרס" כיצירה למיוחדים.
אז האם אני ממליץ לכם לקרוא את הספר? כן ולא. כן אם אתם אוהבים ספרות ריאליסטית שעוסקת במורכבות החיים; אם אתם אוהבים ספרים שיורדים לפרטים הקטנים של הפסיכולוגיה האנושית ומציגים מציאות מעניינת ומורכבת. הספר הזכיר לי קצת את "מלך הגנבים" של קורנליה פונקה, רק אפל ובוגר יותר. אם אהבתם את "מלך הגנבים", סביר להניח שתאהבו גם את הספר הזה.
למי הספר לא מומלץ? כפי שציינתי, לא לילדים. מלבד ילדים, אם אתם רגישים במיוחד (כמוני) ואוהבים ספרות אסקפיסטית ואופטימית, מהסוג שנותן לכם תקווה ואמון באנושות, תדלגו על הספר הזה. לא כי הוא לא טוב, אלא כי הוא יגרום לכם לבכות. אל תשאלו איך אני יודע.
"לינקולן אקספרס" יצא בהוצאת מטר. תרגמה מאנגלית: אסנת הד
