יובל בבילה בן ה-12, על הרצף האוטיסטי, אמור להתחיל את לימודיו בבית הספר אליעזר בן יהודה בנס ציונה. לדרישת ועדת פילוח מטעם העירייה, הוחלט כי יזדקק לסייעת או סייע בבית הספר. כמו כן, נאמר לשרית אמו, כי מפאת מחסור בכוח אדם מוטב שהיא תמצא מישהו מטעמה. האם מיד נכנסה לפעולה ומצאה את מי שבעיניה ובעיני בנה הוא האדם המתאים ביותר לתפקיד – מדריך הספורט של יובל.
"למדריך של יובל יש היכרות עמוקה וטובה עם המשפחה, ומלבדנו הוא האדם היחיד שיודע להרגיע את יובל בעת הצורך. הפרט היחיד שהוא ציין מלכתחילה, שהוא לא פנוי לעבוד בחופש הגדול בשל עבודתו הנוספת כמדריך ספורט", מספרת האם.
בהמשך, שרית יידעה את מחלקת החינוך המיוחד בעירייה, ומדריך הספורט זומן לראיון. כשהגיע לראיון, נאמר לו שההעסקה לא מאושרת, כי הוא לא מוכן לעבוד בחופש הגדול. "הוא השיב כי הוא מוכן לקחת חל"ת, ולא מצפה לתשלום עבור התקופה שבה לא יעבוד, אך עמדתם לא השתנתה", היא מוסיפה. "הם הרי ידעו את זה, אז למה לזמן לראיון ולטעת בנו תקוות שווא? למה לשחק ככה ברגשות ובזמן של אנשים?".
כשהמדריך שיתף את האם בדברים שנאמרו לו בעירייה, הוא ננזף על ידי מי שראיינה אותו על כך שיצר איתה קשר. לטענת אותה בעלת תפקיד במחלקת החינוך המיוחד בעירייה, לא צריך להיות ערוץ תקשורת בין הצוות המטפל לבין ההורים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשביל ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
"לא מציעים לי חלופות אחרות"
"הוכיתי בתדהמה לגלות שלא מאפשרים להורים להיות בקשר עם הצוות המטפל", אומרת האם. "זה הילד שלי, האם זאת לא זכותי הטבעית לדעת מי מטפל בו ואיך? לא ברור לי מה עומד מאחורי ההדרה הזאת וכבר שמעתי סיפורים של הורים, מה שגורם לי להבין שזה דבר מערכתי. הגיע הזמן שהמערכת תפסיק להתייחס לילדי והורי החינוך המיוחד בזלזול ובהדרה".
"ידוע לי שהעירייה מקבלת תקציב עבור כל ילד של החינוך המיוחד, אבל בפועל אין מספיק כוח אדם, אז לאן הולך הכסף?", תוהה האם בשיחה עם "שווים". "כאמא לילד שילוב, הפכתי עולמות כדי למצוא אדם ראוי שיכול להיות הדבר הכי טוב עבורו ועבור השתלבותו בבית הספר, אך המערכת מטרפדת את זה רק בגלל שהוא לא יכול לעבוד בחופש הגדול".
"מצד אחד מבקשים ממני למצוא סיוע בעצמי, מצד שני מסרבים לקבל אותו", שרית מעידה. "מצד שלישי לא מציעים לי חלופות אחרות, ומצד רביעי העירייה מקבלת תקציב עבור הבן שלי שהולך ישירות לקופת העירייה. שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, ואני עדיין לא יודעת אם היא תתחיל גם עבורנו".
שרית טוענת כי אם בנה לא יקבל סייע, תיווצר עבורו ועבור המשפחה עוגמת נפש וגזירות כלכליות לא פשוטות. "אני לא אוכל לעבוד אם לא יהיה לו סייע", היא ממשיכה. "איפה ההיגיון? אני פונה לרשויות ומבקשת לשקול מחדש את עניין ההעסקה, או שלחילופין ימצאו לי סייע אחר שיוכל ללוות את הבן שלי בהשתלבותו בבית הספר".
"אין לעירייה יכולת להעסיק עובד שלא מסכים לתנאי ההעסקה"
מעיריית נס ציונה נמסר בתגובה לדברים: "אגף החינוך בעיריית נס ציונה פועל רבות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך ובקהילה, מתוך אמונה כנה בצורך להכלה של כל אחד ואחת. בשל מצוקת כוח אדם בחינוך בכלל, ובגיוס משרות לסיוע אישי בפרט, פועלת העירייה בכל הערוצים לאיתור מועמדים מתאימים.
"עובד/ת אשר מועסק/ת על ידי עיריית נס ציונה נדרש/ת לעמוד בתנאי העסקה כחוק – ביניהם דרישות פדגוגיות והסכמה לשעות העסקה נדרשות ובראייה רחבה ולטובת כלל התלמידים. אין לעירייה יכולת להעסיק עובד שלא מסכים לתנאי העסקה".
