מחקר חדש ורחב היקף של בית החולים מאיר בכפר סבא וקופת חולים כללית בחן האם חל זינוק בצריכת תרופות פסיכיאטריות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הוא הוצג אתמול בכינוס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה שנערך בתל אביב.
המחקר, שכלל נתונים של 2,890,700 ממבוטחי הכללית בגילאי 18 ומעלה, השווה את היקף צריכת התרופות אחרי פרוץ המלחמה (אוקטובר 23 עד מרץ 24) לצריכה לפני המלחמה. מדובר בתרופות מרשם לטיפול בדיכאון, נוגדי חרדה, משככי כאבים חריפים וכרוניים ותרופות משרות שינה.
"בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, רופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות חשים במגמת עלייה בצריכת נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי שינה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מעבר לעלייה שנצפית לאורך השנים", הסבירה ד"ר ציפי הורניק-לוריא, מנהלת חדר המחקר מאיר-שרון-שומרון במרכז הרפואי מאיר. "לכן, החלטנו לבחון את זה ברמה המחקרית".
אז מה מצאו החוקרים? בהשוואה בין שלוש שנים נצפה זינוק של פי 3 ברכישת משככי כאבים נרקוטיים בקרב כלל האוכלוסייה בחצי השנה הראשונה למלחמה (במגזר הערבי נצפה אף זינוק חד יותר – פי 4). ברכישת נוגדי חרדה נרשמה בתקופה זו עלייה של כ-50%. לעומת זאת, בצריכת נוגדי דיכאון הייתה עלייה מתונה ובצריכת כדורי שינה לא ניכר בחצי השנה הראשונה למלחמה שינוי מהותי.
בקרב אוכלוסיית עוטף עזה, שהייתה המוקד למתקפה האכזרית של ה-7 באוקטובר, נצפו מגמות מעט שונות יחסית לאוכלוסייה הכללית. בחצי השנה הראשונה למלחמה (אוקטובר 23-מרץ 24) נרשמה בקרב אוכלוסיית העוטף עלייה דרמטית בצריכת כל סוגי התרופות לעומת הרבעון האחרון שלפני פרוץ המלחמה (יולי-ספטמבר 23): עלייה של 25% בשימוש בכדורי שינה, 33% בנוגדי דיכאון, 200% בנוגדי חרדה ו-250% במשככי כאבים נרקוטיים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשביל ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
נשים ומבוגרים בסיכון גדול יותר
בנוסף, איתר המחקר מספר גורמים ש"תרמו" לצריכה גבוהה יותר של תרופות מפרוץ המלחמה, ובהם: גיל מבוגר (+65), מגורים בעוטף עזה, מגורים באזור פריפריאלי ומגדר נשי. ביחס לשלושה סוגי תרופות – נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה וכדורי שינה – שייכות למגזר היהודי הגבירה את הסיכון לעלייה בצריכה, ואילו לגבי משככי כאבים נרקוטיים – שייכות למגזר הערבי הוסיפה לסיכון.
לדברי החוקרים, יש מקום לבצע מחקרי המשך שיבחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה על כלל האוכלוסייה ועל תושבי העוטף בפרט. "על מקבלי ההחלטות וקובעי מדיניות הבריאות לנקוט בפעולות מיידיות כדי לבחון ולפעול להפחתת הצריכה של תרופות נרקוטיות, כדי למנוע התמכרות לתרופות אלו", הדגישה ד"ר הורניק-לוריא.
