?????????
אמא מהמרכז שואלת:
בתי בת ה־5 מאובחנת על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני. אביה מסרב להכיר באבחנה. אנחנו גרושים. הילדה נמצאת במשמורת בלעדית שלי. במהלך הקיץ עברתי איתה לעיר אחרת. המעבר עומד בהתאמה להנחיות הגיאוגרפיות בהסכם הגירושין. האב מסרב לחתום על טופס גריעה מהעיר הקודמת, כדי שתשובץ בגן תקשורת בעיר בה אנחנו מתגוררות כעת. חסרת אונים אל מול סירובו, נמצאת בתי בבית ללא מסגרת חינוכית וטיפולית. הגשתי לבית המשפט בקשה לסעד דחוף להורות על גריעה חד־צדדית, לקבלת אישור לרישום לגן ללא חתימת האב. אשמח לכל הכוונה או ייעוץ בעניין.
!!!!!!!!!!!!
אנחנו עונים
שאלתך מחייבת בחינת הנחיות ושיקולים העולים בסוגיית מעורבות הורים גרושים בחינוך ילד מיוחד.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך "הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים", מתייחס אל המציאות הבית־ספרית במצבים של הורים גרושים. החוזר מעביר מסר אודות חשיבות מעורבות שני ההורים בתפקודו הלימודי ובהתפתחותו של ילדם.
נקודת המוצא רואה במעורבות של הורי התלמיד בתהליכי חינוכו וצמיחתו הרגשית והקוגניטיבית, גורם משמעותי בשמירה על יציבותו של הילד. יחד עם זאת, המשנה החינוכית האמורה נבחנת במבחן המציאות, בהינתן שהיא נכונה רק אל מול תוצאה של דאגה לשלומו ורווחתו של הילד, כאשר טובת הילד ניצבת מעל לכל מצד שני ההורים. במקרה ש"מעורבות שני ההורים" עולה במחיר כבד של חוסר מענה לילד, יציבות הילד נתרמת דוקא על־ידי חוסר מעורבותו של אחד ההורים.
סעיף 3 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קובע:
"א. בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מִנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.
ב. המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו, בתוך הקפדה על הזכויות ועל החובות של הוריו, אפוטרופוסים חוקיים או אישים אחרים האחראים משפטית לילדים, ולשם כך יינקטו צעדים מתאימים, תחיקתיים או מנהליים".
חשיבות המענה במסגרת החינוכית מתחדדת עוד יותר אצל ילדים על הרצף האוטיסטי, כאשר מדובר במענה טיפולי חיוני לשיפור יכולות התפקוד, התקשורת, הקניית כלים להתמודדות והשתלבות בחברה. ברי כי תהליך קבלת החלטות חינוכיות וטיפוליות חייב להיעשות באופן ההולם את צרכי הילד. המלצת הגורמים המקצועיים הינה לשמירה על רצף טיפולי, לקידומו של הילד ומניעת רגרסיה התפתחותית והתנהגותית.
בנסיבות שאת מתארת, ההסדר הנוכחי של מעורבות משותפת בהחלטות חינוכיות וטיפוליות, מאפשר ניצול המצב. סירוב האב לגריעה עולה לכדי שלילת מענה טיפולי חיוני לבתכם, בניגוד חמור לטובת הילד. ההתנהלות האמורה איננה תואמת ציפייה ממי שחתם על הסכם שמבטיח שיתוף פעולה והרמוניה במשימת הורות משותפת.
בתכם נמצאת במשמורת בלעדית שלך, ואת בפועל ולמעשה נושאת בגידול בת עם צרכים מיוחדים. האב אינו נושא באופן שווה בנטל. ניתן לומר בצורה ברורה שאם מי מן ההורים אינו שותף משמעותי בגידול הקטין הנכה, הרי שהוא לא אמור ליהנות מהחלטות ייעודיות למתן מענה לצרכיו המיוחדים של הילד.חשוב להבהיר לבית המשפט כי מדובר במקרה חריג, נסיבות מיוחדות יוצאות דופן, שראויות לקבל סעד דחוף.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
מאבקם של הורים אינו יכול לבוא על חשבון ילדים עם צרכים מיוחדים. ברי כי יש לתת לכך ביטוי בעת פסיקה בנושא קבלת החלטות של ההורים בתחומי חינוך ובריאות. הצעדים המשפטיים מטרתם להכניס יציבות וביטחון לחייה של בתכם, והגנה מול אפשרות של ניצול סמכויות והערמת קשיים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם טובת הילד. חשוב להעלות את כל האמור בפני בית המשפט, ולהדגיש כי בנסיבות דנן עולה חובת פסיקת סמכויות חינוכיות רפואיות בלעדיות לאם.
את מוזמנת לפנות בנושא אל מרכז הסיוע ומיצוי הזכויות של עמותת "קשר" – הבית של המשפחות המיוחדות. נשמח לסייע בהכנת נייר עמדה להגשה לבית המשפט בעניין (השירות אינו כרוך בתשלום).
