דו"ח מבקר המדינה בעניין הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות מתפרסם היום, וכמו שציבור הנכים והאנשים עם מוגבלויות ודאי מרגישים היטב – המצב בשטח טעון שיפור גדול.
עוד בשנת 1998 חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אולם עד היום, כמעט 30 שנה אחר כך, טרם נקבעה בחוק חובת הנגשה בקווי האוטובוס הבין עירוניים. בשנת 2004 תוקן החוק, ונקבע כי שר הפנים יתקין תקנות דרכים נגישות. גם הדבר הזה טרם קרה.
על־פי בדיקת המבקר, מתניהו אנגלמן, שיעור קווי האוטובוס הבין עירוניים המונגשים מבין כלל הקווים הבין עירוניים עומד על 2.6 אחוזים. בשנה הנוכחית מתוכננים לעבור הנגשה עוד 4.3 אחוזים. המבקר מצא עוד, כי שיעור הממצאים הלא תקינים בנושא נגישות הפנים (נגישות חושית) בקווי האוטובוס הבין עירוניים בקרב רוב מפעילי התחבורה הציבורית ב־2023 הוא 10.5 אחוז.
תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 2005, קובע כי צמתים ומדרכות יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן שמאפשר נגישות לאדם עם מוגבלות, וכי שר הפנים יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות. בביקורת קודמת עלה כי במרץ 2021 טרם התקין שר הפנים תקנות אלה. בסיום ביקורת המעקב בדוח הנוכחי, יוני 2024, נמצא כעת שהליקוי תוקן במידה מועטה.
בעניין אסדרת הנגשת אוטובוסים בין עירוניים בחוק, עלה בביקורת קודמת, כי טרם נקבעה בחוק חובה להנגשה פיזית של אוטובוסים בין עירוניים. משרד התחבורה ציין בתגובה, כי הוא מגבש זה שנים הצעה לעדכון מקיף של תקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות. כעת נמצא – שוב – כי הליקוי לא תוקן. בעניין ההנגשה עצמה, עלה בביקורת הקודמת, כי משרד התחבורה לא קידם את הנגשת האוטובוסים הבין עירוניים וכעת נמצא שהליקוי תוקן במידה מועטה בלבד.
גם תוצאות הבדיקה בתחום הנגשת תחנות אוטובוסים לא מביאות איתן בשורה לציבור האנשים עם מוגבלויות. בביקורת הקודמת עלה, כי בשנת 2019 היו מונגשות פחות מ־40 אחוז מסך התחנות (עירוניות ובין עירוניות), ונמצא כעת שהליקוי תוקן אף הוא רק במידה מועטה.
נושא נוסף שבדק המבקר הוא כמות המוניות המונגשות: בביקורת הקודמת חולקו רישיונות להפעלת כ־950 מוניות מונגשות, כלומר יחס של מונית אחת נגישה ל־1,600 אנשים עם מוגבלות – לעומת יחס של מונית לא מונגשת אחת ל־340 אנשים ללא מוגבלות. מהממצאים כעת עולה כי חסרות בין 300 ל־800 מוניות מונגשות בפועל כדי לתת שירות מלא לאנשים עם מוגבלות המתניידים בכיסא גלגלים, והמחסור אף צפוי ללכת ולגדול.
אבל יש ליקויים שדווקא כן תוקנו, על פי דו"ח המבקר: הכשרת נהגי אוטובוסים וכוח עזר רלוונטי והבטחת השירות במוניות מונגשות.
לסיכום, ממליץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן למשרד התחבורה להשלים את הכנת תוכנית הנגישות לתחבורה הציבורית עד לשנת 2040 ולהסדיר את חובת ההנגשה בקווים הבין עירוניים בחקיקה.
עיקרי הממצאים:
קווי אוטובוס בין עירוניים:
- שיעור ההנגשה עומד על 2.6% בלבד
- שיעור הנגשת פנים (הנגשה חושית לכבדי שמיעה וראייה וכדומה): 10.5%
- טרם נקבעה בחוק חובה להנגשה פיזית של אוטובוסים בין עירוניים
תחנות אוטובוס:
- ב־2019 היו פחות מ־40% מהתחנות מונגשות ובשנים שחלפו חל שיפור מועט בלבד
צמתים ומדרכות:
- על פי תיקון החוק מ־2005 נקבע כי שר הפנים ייקבע את התאמות הנגישות הדרושות אולם מאז הבדיקה האחרונה במרץ 2021 חלה התקמות מועטה בתחום
מוניות מונגשות:
- חסרות בין 300 ל־800 מוניות מונגשות בפועל כדי לתת שירות מלא לאנשים עם מוגבלות המתניידים ביכסא גלגלים, והמחסור אף צפוי לגדול
