דוח העוני והאי-שוויון של הביטוח הלאומי פורסם היום (ד') בצילם של שני משברים קשים שעברו על המשק הישראלי בשנים האחרונות: האחד משבר הקורונה, והשני אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שמתארכת, שהשפיעו באופן ישיר על המצב הכלכלי-חברתי במדינה, הצמיחה הכלכלית ועל הצורך במדיניות הרווחה שננקטה.
קו העוני לשנת 2023 עומד על כ-3,324 שקלים לנפש לחודש, ומי שהכנסותיו נמוכות מסכום זה נמצא, על פי מדדי מדינות ה-OECD, במצב של עוני. על פי הדוח, קו העוני של זוג במדינת ישראל עומד על 6,648 שקלים, וקו העוני של זוג עם 3 ילדים עומד על 12,465 שקלים.
ממדי העוני בישראל גבוהים. ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות עניות, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים.
בין 2022 ל-2023 תחולת העוני (אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני) של נפשות נותרה כמעט ללא שינוי, עם ירידה קלה מ-20.8% ל-20.7%, ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה חלה ירידה בתחולת העוני או שהיא נותרה יציבה. עם זאת, תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד, ולמרות הירידה בשת 2023 היא עדיין עומדת על 27.9%.
מבדיקה לפי מגזרים עולה כי תחולת העוני גבוהה במיוחד בקרב חרדים וערבים, אך בשנת 2023 ירדה תחולת העוני בשתי אוכלוסיות אלה לעומת שנת 2022.
הנתונים שהוצגו מראים באופן ברור כי ללא התערבות הממשלה, באמצעות קצבאות ומענקים, תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ולמשפחות מ-33.9% ל-34.2%.
לפי הדוח, ההשפעה הגדולה ביותר של קצבאות הביטוח הלאומי על צמצום העוני היא בקצבאות אזרח ותיק ושארים, קצבאות נכות ודמי אבטלה, ולהם התרומה הישירה הגדולה ביותר על המצב הכלכלי של הזכאים.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
מה המצב לעומת העולם? בעוד שתחולת העוני של נפשות לפי הכנסה פנויה בקרב מדינות ה- OECD עומדת על 11.6%, מדינת ישראל עומדת על 19.5%, ולאחריה נמצאת רק קוסטה ריקה.
ההוצאה הציבורית לרווחה בהשוואה בינלאומית מראה שבעוד הסיוע של מדינה ממוצעת בקרב מדינות ה-OECD עומד על 22.4%, מדינת ישראל משקיעה רק כ-16.6% מההוצאות הציבוריות שלה על רווחה, ורק דרום קוריאה ואירלנד נמצאות מתחתיה.
ב-2023 שיעור משקי הבית שלא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות עמד על 26.5%, בעוד שבשנת 2022 הנתון עמד על 30.5%. 9.7% ממשקי הבית בישראל ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים ו-6.2% ויתרו על תרופות מרשם. נרשמה ירידה קלה גם בשיעור משקי הבית שמוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים, כאשר ב-2022 הנתון עמד על 6.1% וב-2023 על 5.0%.
"הקצבאות אמנם עלו, אבל הן עדיין נמוכות ואנחנו צריכים כל הזמן לפעול כדי שיעלו עוד", אמר שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר חשיפת הדוח. הדוח חשף שהקצבאות אמנם עזרו לאנשים עם מוגבלויות לעלות מעל לקו העוני, אך עדיין יש נכים רבים שנמצאים מתחתיו.
כך לדוגמה, שיעור המשפחות העניות מקרב מקבלי קצבאות הנכות עמד ב-2022 על 21.4% ואילו ב-2023 על 20.4%. אמנם יש מגמת שיפור, אך עדיין יותר מחמישית ממשפחות הנכים נמצאות מתחת לקו העוני.
בחודשים האחרונים התנהל מאבק חריף על מנת למנוע את הקפאת קצבאות הנכות ב-2025 ולדאוג שהן יעלו בהתאם להצמדות שבחוק. לבסוף נמנע המהלך, אך כדי להתמודד מבחינה תקציבית החליט משרד האוצר להעלות את דמי הביטוח הלאומי שמשלם כלל הציבור. "לא הייתה ברירה אחרת ולכן החלטנו להעלות אותם לזמן קצר", הסביר מ'מלא מקום מנכ״ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, במסיבת העיתונאים.
למרות שמדובר בדמי ביטוח לאומי, אלו לא יצטברו לקופת הביטוח הלאומי וילכו לקופת המדינה. "אנחנו מקווים שהמצב הכלכלי של המדינה יתאושש וככה נוכל להעביר את זה לביטוח הלאומי", אמר כהן.
סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר, שערכה את הדוח אמרה: "חשוב מאוד להמשיך את הרפורמות בקצבאות הנכות כדי למנוע הידרדרות של המצב. אמנם יש שיפור ועלייה באיכות חייהם של הנכים, אך צריך להמשיך כי עדיין המצב לא מזהיר. הסיוע והקצבאות צריכים להינתן לא רק בעתות משבר, אלא כחלק מטיפול מקיף שיעמיד את מדינת ישראל במקום ראוי".
