נושאים קשורים

כ־40 עובדי אלו"ט יקבלו מלגות ללימודי תואר בחינוך עם התמחות באוטיזם

שיתוף פעולה בין אלו"ט למכללת סמינר הקיבוצים יאפשר לעובדי העמותה ללמוד לתואר ראשון עם התמחות באוטיזם, במקביל לעבודתם. המטרה: לקדם את העובדים מקצועית ולשפר את השירות לאנשים עם אוטיזם

לא חייבים להיות פסיכולוג: האנשים שעזרו למפונים להתמודד עם טראומה

פיילוט של נט"ל שילב עמיתים תומכים במלונות מפונים במהלך המלחמה. המסקנה במאמר שפורסם עכשיו: אנשים עם ניסיון אישי בהתמודדות נפשית יכולים לספק תמיכה משמעותית

איך עברתי אבחון אוטיזם דרך הרווחה ללא עלות

אחרי שאובחן כאוטיסט בגיל 30, אמיר שטיין מסביר איך עושים את זה דרך שירותי הרווחה: למי המסלול מיועד, איך פונים, מה ההבדל מאבחון פרטי וכמה זה חוסך לכם

אחרי 5 שנים: השחקנית חושפת שאובחנה בטעות עם טרשת נפוצה

כוכבת "נשואים פלוס" כריסטינה אפלגייט, שחשפה ב־2021 כי היא חולה במחלה, סיפרה כי הרופאים קבעו שהאבחנה הייתה שגויה. התסמינים הקשים נמשכים והיא עדיין מתקשה ללכת: "לא הבראתי פתאום"

אישום: האב תקף את בני משפחתו ובהם בן 4 על הרצף

כתב אישום שהוגש נגד תושב המרכז מתאר מסכת ממושכת של אלימות ואיומים כלפי בני משפחתו. באחד המקרים היכה את בנו האוטיסט בן הארבע בפניו וגרם לו לחבלות קשות
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםדיבור בכמה שפות משפר תפקודים אצל ילדים אוטיסטים

דיבור בכמה שפות משפר תפקודים אצל ילדים אוטיסטים

חוקרים מאוניברסיטת לוס אנג'לס (UCLA) מסבירים שרב לשוניות עשויה לסייע בהפחתת תסמינים מסוימים ולחזק את השליטה במחשבות ובמעשים. מנהלת המחקר: "דיבור במספר שפות משפר גמישות לשינוי ואת היכולת טובה יותר להבין את נקודת המבט של אחרים"

צילום הדמיה: ביגסטוק

מחקר חדש של מחלקת הבריאות באוניברסיטת UCLA שהתפרסם בסוף השבוע שעבר, מוסיף לעדויות המצטברות לגבי היתרונות הקוגניטיביים של דיבור במספר שפות. המחקר גילה כי רב לשוניות לא רק משפרת את יכולות הקוגניציה הכלליות, אלא גם עשויה לסייע בהפחתת תסמינים מסוימים ולחזק את השליטה במחשבות ובמעשים יומיומיים אצל ילדים עם אוטיזם ובלי אוטיזם.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Autism Research, מצא כי הורים לילדים אוטיסטיים ולא אוטיסטיים במשפחות רב לשוניות דיווחו על תפקוד קוגניטיבי-ניהולי יעיל יותר אצל ילדיהם, כולל היכולת להתרכז, להבין את נקודת המבט של אחרים, לתקשר ולהפחית התנהגויות חזרתיות, בהשוואה לילדים במשפחות חד לשוניות.

"מתברר שדיבור במספר שפות, בין אם יש לך אבחנה של אוטיזם ובין אם לא, קשור בשיפור בעיכוב עצמי, בגמישות לשינויים וגם ביכולת טובה יותר להבין את נקודת המבט של אחרים", אמרה ד"ר לוצ'ינה אודין, מנהלת המחקר, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות.

Igul-Letova

המחקר, שהתנהל בתחילה באוניברסיטת מיאמי, גייס יותר ממאה ילדים אוטיסטיים ולא אוטיסטיים בגילים 7 עד 12, מכלול של בתי אב חד לשוניים ורב לשוניים. רוב המשפחות הרבלשוניות דיברו ספרדית ואנגלית בבית. ההורים התבקשו לדרג את כישוריהם של ילדיהם בתפקוד קוגניטיבי-ניהולי, תחום שמשפיע לרוב על ילדים עם אוטיזם. הכישורים שהוערכו כללו:

  • עיכוב עצמי: היכולת לדכא פעולה מיותרת או להימנע מהסחות דעת.
  • זיכרון עבודה: היכולת לזכור משהו בזמן אמת, כמו למשל מספר טלפון.
  • שינוי: היכולת לעבור בין משימות שונות, כמו לשחק עם צעצועים ולנקות אחריהם.

בנוסף, ההורים התבקשו גם לדרג כמה מהיכולות המרכזיות שנפגעות אצל ילדים אוטיסטיים, כמו היכולת להבין נקודות מבט שונות, תקשורת חברתית והתנהגויות חזרתיות. מסקנות הסקר היו כי רב לשוניות מקושרת לשיפור בעיכוב עצמי, לשינוי ולהבנת נקודת המבט אצל ילדים עם אוטיזם ובלי אוטיזם. "אם אתה צריך להתמודד עם שתי שפות, עליך לדכא אחת כדי להשתמש בשנייה. זה הרעיון, שיכולת העיכוב העצמי עשויה להשתפר אם יודעים שתי שפות", אמרה אודין.

******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************

Igul-Letova

דיבור במספר שפות גם השפיע לטובה על חלק מהתסמינים המרכזיים של האוטיזם, וגרם לשיפור בתקשורת, להפחתת התנהגויות חזרתיות ולשיפור ביכולת להבין נקודות מבט, אמרה אודין.

אודין ציינה כי יש דאגה בקרב הורים לילדים אוטיסטיים שדיבור במספר שפות עלול לגרום לעיכובים בהתפתחות הילד בתחום לימוד השפות. אולם, היא ציינה כי הנתונים עד כה לא מצביעים על השפעות שליליות, וייתכן שישנם גם יתרונות לטווח ארוך. "המסקנה העיקרית היא שאנחנו לא רואים השפעות שליליות מדיבור במספר שפות בבית", אמרה אודין. "זה למעשה מועיל לשמר את כל השפות שקשורות לתרבות שלכם".

בהתבסס על הממצאים הללו, אודין מרחיבה את המחקר ומנסה להתמודד עם מגבלותיו. המחקר החדש יגייס כ־150 ילדים עם אוטיזם ויכלול יותר מבחנים לתפקוד קוגניטיבי-ניהולי ולשפה, כמו גם הדמיית מוח.

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות