בשנה האחרונה אני נתקל הרבה בשאלות לגבי אבחון אוטיזם במבוגרים. במשך שנים היה הרבה חוסר הבנה לגבי אוטיזם רמה 1, מה שנקרא בז'רגון "אוטיזם בתפקוד גבוה". מכיוון שבשנים האחרונות הקריטריונים האבחוניים ב-DSM השתנו כדי לכלול גם תסמינים "נשיים", יש אפשרות לאבחן יותר אנשים באוטיזם (גברים, נשים ומה שביניהם), אנשים שעד עכשיו נפלו בין הכיסאות בגלל שהקריטריונים הישנים לא היו מספיק מדויקים.
אינני מאבחן, אבל בתור עמית מומחה שמלווה אנשים בתהליכי מיצוי זכויות אלו החשודים המיידים שאני רואה שוב ושוב באנשים שקיבלו אבחנה של אוטיזם רמה 1: תסמיני דיכאון שלא בהכרח מגיעים לרמה של דיכאון מז'ורי אבל מקשים על התפקוד, קשיים חברתיים, קשיי תקשורת, זעם, תסכול, קושי להשלים משימות ולעמוד ביעדים, שחיקה מהירה, קשיי הסתגלות, אכילה מצומצמת ובררנית, בעיות ויסות חושי ועוד.
הרבה אנשים לא מבינים את החשיבות של אבחון אוטיזם. אני יכול לשתף מניסיוני האישי של לראות אנשים לפני ואחרי אבחון – זה אבחון קריטי. אני נתקל בהרבה מקרים של מבוגרים צעירים שסובלים משלל תסמינים שמביאים אותם לידי קריסה, בלי שיש להם כיוון או מושג ממה הם סובלים. להרבה מהאנשים הללו יש אבחונים קודמים, כמו הפרעת אישיות, פוסט טראומה מורכבת ואפילו ADHD , אבל האבחנות הללו לא מסבירות את כל הסימפטומים מהם הם סובלים והם מקבלים טיפולים נפשיים שלא פותרים את הבעיה. לחלקם אין אבחנה קודמת בכלל, רק הרגשה של חריגות לא מוסברת ושלל סימפטומים נפשיים שלא תואמים את החשודים המיידיים עליהם פסיכיאטרים בקהילה חושבים. כל אלו יוצרים בדידות עמוקה והחמרה של ההתמודדות.
הבעיה המרכזית עם אבחון אוטיזם במבוגרים זו העובדה הפשוטה שזה לא משהו שפסיכיאטרים בקהילה יודעים בדרך כלל לאבחן. נדרש מומחה שיודע לאבחן אוטיזם. אבחון כזה לא נמצא בסל הבריאות למבוגרים, ויש לשלם עליו באופן עצמאי. אבחונים כאלו עולים אלפי שקלים. כשאנשים באים להתאבחן זה בדרך כלל כשהם לא מצליחים להתפרנס והם מנסים להבין מה לא בסדר עם עצמם, אין להם את האפשרות הכלכלית להתאבחן והקושי הכלכלי מהווה חסם משמעותי בפני אנשים שזקוקים לעזרה.
אם אתם חושדים בכך שאתם על הספקטרום האוטיסטי, הייתי ממליץ לעבור אבחון בכל זאת. למה? מהסיבה הפשוטה שבמידה והאבחון יהיה חיובי תוכלו לקבל המון עזרה ותמיכה שישפרו לכם את החיים באופן משמעותי. אפשר להתחיל עם אבחון 1 מתוך 2 (אני אסביר על כך ממש תכף), ואז רק במידה והאבחון יצא חיובי, להשקיע כלכלית גם באבחון השני. כך ההוצאה הכלכלית תהיה קטנה יותר. כמו כן, שמעתי על מקרים בהם הרווחה עזרו עם החזר על אבחונים שיצאו חיוביים.
אז איך מקבלים אבחון לאוטיזם במבוגרים?
כדי לקבל הכרה ע"י הביטוח הלאומי, לצרכי קצבה למשל, צריך שני אבחונים ממומחי אוטיזם:
- אבחון פסיכודיאגנוסטי – אבחון מפסיכולוג או פסיכולוגית מומחי אוטיזם.
- אבחון פסיכיאטרי – מפסיכיאטרית או פסיכיאטר מומחי אוטיזם.
איפה מוצאים את המאבחנים? אני ממליץ על רשימה שפרסמו ארגון "מרוצפות":
שימו לב שהמחירים שיש ברשימה הזו לא מעודכנים אבל פרטי הקשר כן, לפי בדיקה שאני עשיתי.
לפני האבחון אני ממליץ לכם לשבת עם עצמכם ולהכין רשימה של קשיי התפקוד שלכם. תמפו איפה יש לכם קשיים: בלימודים, בעבודה, במערכות יחסים, עם המשפחה וכו'. למה חשוב לעשות את החלק הזה? קצבה מהביטוח הלאומי אפשר לקבל רק על קשיי תפקוד וקושי להתפרנס. אם אין השפעה על התפקוד ואין קשיים נפשיים – אין קצבה. בניגוד לתפיסה שיש בציבור, קצבה לא מקבל על עצם האבחון, אלא על ההשפעה של המחלה על התפקוד. לכן חשוב בתהליך האבחוני לשקף באופן כן וישיר את הקשיים שלכם.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
עוד משהו ששמתי לב אליו בליווי של אנשים על הרצף, זה שאם משהו לא קורה 100% מהזמן, או שיש קושי ולמדתם לפתח התנהגות שמפצה על הקושי – אנשים על הרצף נוטים להתעלם מכך שמדובר בקושי. למשל, אם ממש קשה לכם לנסוע באוטובוסים בגלל רעש, אז קניתם אוזניות מפחיתות רעש או אטמי אוזניים טובים – עדיין קשה לכם עם רעש בתחבורה ציבורית, גם אם "פתרתם את הבעיה". חשוב לשקף את כל הקשיים, גם אם פיתחתם דרכים יצירתיות להתמודד וגם עם הקושי הוא לא 100% מהזמן.
אחרי האבחון
אחרי שתקבלו שני אבחונים חיוביים, שמסבירים איך אתם עונים על הקריטריונים האבחוניים של אוטיזם, זה הזמן לפנות לביטוח הלאומי. [אני אעצור שנייה ואגיד שאם לא קיבלתם אבחון של אוטיזם, ואתם מרגישים שיש לכם בעיה שמפריעה לכם לתפקד, כדאי לשלול אבחנות דומות אחרות כמו פוסט טראומה מורכבת, הפרעת קשב וריכוז וכו' – שאלו בעיות שיש להן חפיפה גדולה עם אוטיזם).
שימו לב שבביטוח הלאומי אין אבחנה של אוטיזם. מה הכוונה? הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות לפי ספר אבחונים שלהם. בספר אבחונים הזה אין ליקוי שנקרא אוטיזם במבוגרים. כשמגיעים עם אבחוני אוטיזם תקינים, ועם קושי תפקודי, תקבלו מהביטוח הלאומי הכרה על רקע נפשי או על רקע שכלי. נתקלתי באנשים שקיבלו קצבה על פיגור שכלי ונתקלתי באנשים שקיבלו קצבה על סכיזופרניה. בכל אחד מהמקרים הללו הקצבה הייתה בפועל על אוטיזם, וזה אף נכתב בהערות בפרוטוקול. אז לא להיבהל אם תקבלו הכרה על רקע של משהו שאתם לא סובלים ממנו, אלו הנהלים, ואין לכך השלכות אחרות.
בתוך הוועדה חשוב לדבר בכנות על הקשיים מהם אתם סובלים, איך האבחנה פוגעת לכם בחיים ואיך זה משפיע על היכולת שלכם להתפרנס. יכול להיות שלא תקבלו קצבה בוועדה הראשונה. במקרה ותקבלו סירוב תזכרו שתמיד אפשר לערער תוך 60 יום.
במידה וקיבלתם "רק" אחוזי נכות בלי קצבה, ישנן תמיכות שאפשר לקבל גם ללא קצבת נכות. אפשר לקבל הכרה ברווחה, במנהל מוגבלויות. אפשר לקבל גם דברים כמו שיקום מקצועי, שזה מימון של הלימודים ע"י הביטוח הלאומי. על שיקום מקצועי אני מרחיב בטור:
מדור זה מוקדש לזכר אחי, יוסף ברוך שטיין ז”ל
לפניות לאמיר שטיין: amir@shavvim.co.il
לטורים הקודמים של שאלו בנפשכם וטורים נוספים של אמיר שטיין: https://shavvim.co.il/author/22
