מחר ערב חג הפסח, וזו הזדמנות טובה לעסוק קצת בקשר שבין מוגבלות לחירות. אז הנה, 10 דברים שאני מאחלת לעצמי ולכל מי שמתמודד עם מוגבלות כלשהי בהקשר של חירות:
- אם אנחנו בכל מקרה לא כמו כולם, אז בואו ננצל את הייחודיות שלנו לטובה. אני לא מאלו שיגידו שאנחנו "מיוחדים", כי מוגבלות אינה ייחודית בעיניי. התמודדות היא הדבר הייחודי. מסלול החיים שנבחר יכול להיות מיוחד, לטובה או לרעה. אז אני מאחלת לנו לבחור בחופש. בחופש להיות מי שאנחנו.
- בפסח הקרוב אני מאחלת לכם, אנשים עם מוגבלות, להרגיש חופשיים לקבל את המוגבלות כפי שהיא. נכון, זה אתגר. לא תמיד אנחנו רוצים בו. לפעמים, היינו הכי רוצים להיות "כמו כולם". החיים מכתיבים מסלול מסוים: בית ספר, צבא או שירות לאומי, לימודים, עבודה, יציאה מבית ההורים, הקמת משפחה ועוד. כמה מאיתנו היו רוצים פשוט ללכת במסלול הרגיל. יש יותר ויותר אנשים עם מוגבלות שמצליחים ללכת במסלול הרגיל. יש כאלה שלא. או בגלל המוגבלות או מסיבות אחרות. לא הכל קשור למוגבלות. בכל מקרה, גם אלו שהולכים במסלול הקרוי רגיל, עושים זאת בדרכם. תמיד קשה יותר לחצוב בסלע. אז אני מאחלת לנו את החופש לעשות זאת בצורה המתאימה לנו. לא תמיד צריך להתחשב בדעות של הסביבה. לפעמים, אנחנו פשוט יודעים מה אנחנו עושים.
- אני מאחלת לאנשים שהצטרפו למעגל המוגבלויות את החופש לשאול למה. למה דווקא אני? אני מקווה שתמצאו תשובה שתספק אתכם. היא לא תמיד פשוטה. אולי זה לא יקרה השנה. אבל תשאלו, תחקרו, תגלו את העולם החדש. בקצב שלכם, בזמן שלכם. יש חיים עם מוגבלות, אבל הם אחרים ממה שאתם רגילים. אני לא יכולה לייפות את המציאות. אך כן אושיט יד לעודד אתכם.
- אנחנו מאד אוהבים להוכיח את עצמנו. אין דבר שאנחנו יותר אוהבים מאשר לחוש שאנחנו מסוגלים לעשות משהו. להוכיח שהצלחנו "למרות הכל". אבל מה אם לא מצליחים? זה גם חלק חשוב בתהליך. אמרו לי פעם: "זה לא כישלון אם למדת ממנו". אז כך אאחל לנו: שנדע למנף את הטעויות שלנו. שיהיה בנו הכוח לנסות שוב ושוב עד שנצליח, בדרך שלנו.
- כנגזרת של הברכה הקודמת, אני מאחלת לנו את החופש לחקור ולמצוא את הדרך שלנו. להכיר את עצמנו טוב יותר.
- לפעמים, בגלל המוגבלות, נראה שחופש הבחירה שלנו דל עד לא קיים. אז אני מאחלת לנו את החופש לבחור. יש דברים שלא נוכל לעשות. אבל יש המון דברים שכן. אני זוכרת את האושר על פניי כשהצבעתי בבחירות במרשל ירושלים, בפיילוט של קלפי נגישה לעיוורים. הפיילוט לא המשיך לצערי. אבל מה שאני זוכרת מאותו יום בחירות זה את השמחה מזה שיכולתי לבחור לבד. לא הייתי צריכה לספר לאף אחד מה אני מצביעה. זה נכון בהמון תחומים.
- אני מאחלת לנו להרגיש חופשיים ונינוחים מספיק להגיד בקול גדול את מה שיש לנו לעולם. יש לנו אמירה, אז למה לא להגיד אותה בפלטפורמות השונות? אני חושבת שהרבה אנשים, עם וללא מוגבלות, יכולים ושמחים ללמוד מאיתנו. אני חושבת שאם נתחיל להגיד את האמירה שלנו לעולם, יראו לאט ובזהירות שכדאי לשלב אותנו יותר גם במוקדי קבלת ההחלטות.
- אני מאחלת לנו את החופש ללמד את הסביבה איך להתייחס אלינו. גם אם הם גורמי סמכות, הם לא תמיד יודעים. גם אם הם חושבים שהם יודעים, לפעמים נצטרך לתקן אותם.
- אני מאחלת לנו את החופש לשתף במה שבאמת יושב על ליבנו. לפעמים זה קשה. לפעמים אנחנו חושבים שהסביבה לא תבין. לפעמים, גם אנשים קרובים ללא מוגבלות יכולים להגיד דברים לא במקום. הם כמובן לא מתכוונים לפגוע. אבל לפעמים זה פוגע באופן לא פרופורציונלי ועדיף היה שישתקו.
- אסיים בברכה הכי חשובה: בפסח זה אני מאחלת שכל החטופים האחים שלנו יחזרו הביתה בשלום ובמהרה. וגם חיילי צה"ל. חג חירות שמח לכולם 😊
