אורי, בן 18 וחצי מפתח תקווה, נכה בארבע גפיים ומונשם בעקבות תאונת דרכים שעבר בגיל שנה וחצי. לאחרונה הוא סיים 12 שנות לימוד בשילוב מלא במערכת החינוך הרגילה, כולל בגרות מלאה. עם סיום לימודיו, ביקש אורי להמשיך וללמוד בישיבת הסדר בקרני שומרון, אולם משרד החינוך מסרב להמשיך ולספק לו שירותי הסיוע הרפואי והסעות, בטענה שעליו ללמוד רק במוסד לחינוך מיוחד.
המשמעות: עלות השירותים הרפואיים וההסעות, המוערכת בכ-25 אלף שקלים בחודש, נופלת כעת כולה על כתפי המשפחה. כל זאת למרות שחוק חינוך מיוחד קובע כי תלמיד עם צרכים מיוחדים זכאי עד גיל 21 לשירותי חינוך מיוחד גם אם הוא לא נמצא במוסד חינוך מיוחד.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
לדברי ההורים, לאורך השנה האחרונה הם פנו עשרות פעמים למשרדי הממשלה השונים לרבות משרד החינוך והרווחה, בבקשה לאפשר לבנם להמשיך במסלול השילוב המיוחד שנבנה עבורו עוד בכיתה א', שכלל סיוע רפואי, סייע אישי והסעות. אולם כל הפניות הללו נתקלו בסירוב.
ההורים מדגישים כי מדובר בזכות בחירה בסיסית. "לא ייתכן שבן 18 ייאלץ ללמוד במקום שלא מתאים לו מבחינה קוגניטיבית, רק בשל נכותו פיזית", אומרת שלומית האם. "אורי למד כל חייו במערכת החינוך הרגילה, קיבל בגרות מלאה, והמדינה הכירה בכך במשך 12 שנים. אין שום סיבה שבעולם שבגיל 18 וחצי, המדינה תחליט שהוא חייב ללמוד בחינוך המיוחד".
הסוגייה ממחישה את הבעייתיות הקיימת במדיניות שירותי התמיכה לאנשים עם מוגבלות בישראל, במיוחד כשמדובר במקרים חריגים ותקדימיים. אורי הוא הנער המונשם הראשון שלמד בשילוב מלא במערכת הרגילה עם אח רפואי צמוד, וההורים קיוו שהפיילוט המוצלח יימשך גם לאחר סיום התיכון.
כיום מנסה המשפחה למצוא פתרונות זמניים, הכוללים שלושה ימי לימודים בישיבת הסדר ושני ימי שיעורים פרטיים בתל אביב, אבל ללא הכרה רשמית, זה מלווה בקשיים תקציביים שנופלים על גב המשפחה. למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמים הרלוונטיים, נכון לעכשיו נותר אורי ללא מענה, והוריו ממשיכים להיאבק כדי שיוכל לבחור את דרכו ולהמשיך להשתלב בחברה כמו כל צעיר בגילו.
בעיה נוספת היא בתחום ההסעות, שלא מאפשר כיום לבוגרים נכים מורכבים שנמצאים בשילוב מלא, לבחור את מוסד הלימודים המתאים להם. ההורים מבקשים להמשיך את ההסדר הקיים עד גיל 21, כפי שמתחייב בחוק, ומציינים כי ניסיון קידום חוק המוגבלויות החדש אמור היה להסדיר סוגיות מהסוג הזה, אולם בינתיים לא קיים מענה לכך.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק החינוך המיוחד, תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים לאחר גיל 18 זכאים לקבלם במסגרת מוסדות החינוך המיוחד בלבד. במקרים חריגים, ניתן לפנות לוועדה בין-משרדית לבחינת פתרונות פרטניים".
