מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
היום מצוין ברחבי העולם יום הגיוון. כשמדברים על "גיוון" או "הכללה" מתייחסים לעיתים קרובות לתחום התעסוקה.
דני גרמייז נעזר בכיסא גלגלים. הוא מוגבל ברגליו ובידיו עקב פגיעה בעמוד השדרה, אך משתמש בעזרים טכנולוגיים בשביל להקליד על מחשב. הוא פעיל חברתי, יוצר עצמאי, מרצה ומחבר הספר "סיט דאון קומדי, החיים באזור הנכות" שרואה אור ממש בימים אלו.
זה עשר שנים, שדני מנהל את אתר עבודה נגישה, שנמצא תחת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה. דני מדגיש שהוא קיבל את התפקיד בזכות יכולותיו.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
"שילוב נכון של אדם עם מוגבלות בעבודה הוא שילוב שמאפשר לו להביא לידי ביטוי את המקסימום של היכולות שלו", מספר גרמייז לאתר שווים. "אני משתמש בטכנולוגיה מסייעת. תפקיד הטכנולוגיה המסייעת הוא להגדיל את טווח היכולות שלי. אני ממליץ למעסיקים להשקיע בקניית טכנולוגיה מסייעת כי זה נותן להם המון לטווח הארוך".
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, יותר אפשרויות נפתחות. יותר דברים הופכים לנגישים. במיוחד עכשיו בתקופת ה-AI. דני מוסיף את משפט המפתח: "ברגע שאדם מתאים לארגון, המוגבלות היא פחות פקטור".
מבחינת החומר האנושי, דני משתף שהקולגות שלו מאוד גמישים איתו, אך לא עושים לו הנחות. דני פחות נתקל בהיעדר נגישות בתחום התעסוקה, אך הוא ראה את הכאב של אחרים.
"ראיתי שיש המון מכשולים בקבלה של אנשים עם מוגבלות לעבודה. זה נופל על נגישות או חוסר מודעות. מעסיקים שואלים אותי: 'איך אנשים עם מוגבלויות יסתדרו בארגון שלנו'? אני מסביר להם שמוגבלויות הן ספקטרום שלם. לא כדאי לפסול אף אחד", מסביר גרמייז.
הוא מוסיף כי "העסקת אנשים עם מוגבלויות משתלמת כלכלית, משתלמת לעסק, ותורמת לחברה. אני רואה שיפור. יותר מעסיקים פונים אלינו. אנחנו רוצים להתרחב ולחפש עוד שיתופי פעולה. חשוב שיבינו את הכוח של אנשים עם מוגבלות לתרום לחברה בכל התחומים".
בנוסף, אומר דני כי "התאמות במקום העבודה לא חייבות להיות רק טכנולוגיות או רמפות בכניסה. זה יכול להתבטא גם פשוט בהתאמת שעות העבודה, וגמישות במשמרות ובכלל במודעות לקשיים הספציפיים שנובעים מהמוגבלות, בעיקר כשהיא לא נראית לעין".
גם דני לא יכול להבטיח קבלה חלקה לעבודה. אחרי הכול, אנחנו נותנים את הפלטפורמה. מכאן, מגיע הזמן של היכולות לדבר". אז איך נותנים ליכולות לדבר בצורה הכי אפקטיבית?
אביטל ינובסקי, מומחית לשילוב אנשים עם מוגבלות בתחומי ההייטק והטכנולוגיה, נותנת לכם כמה עצות: "קודם כל, תהיו מקצועיים. תעשו עבודה שהמנהלים שלכם חושבים שהיא טובה. לעיתים, מקצועיות היא מושג עמום. אבל לרוב אפשר להבין הרבה ממה שמנהלים מחפשים בדרישות המשרה ולראות אם בן אדם עומד בהן. מנהלים מחפשים ניסיון ורמה מסוימת של הצלחות. כשאין לכם תואר, תצטרכו להוכיח את עצמכם יותר".
אביטל מבקשת לשלוח מסר שלומר שלא מתקבלים לעבודה בגלל המוגבלות לא מקדמת בדבר. "כל פעם תחשבו מה יכולתם לעשות יותר טוב", היא מסבירה. "המעסיק לא יבין אותכם אם לא תסבירו מה אתם צריכים. חשוב שהצגת המוגבלות תבוא ממקום של כוח והשיח עליה יישאר פתוח".
דני מוסיף: "אחרי המון שנים שאני כותב על נכות, היא הפכה להיות חלק מהזהות שלי. אני מדבר עליה, מרצה על הדברים שבדרך כלל לא מדברים עליהם שקשורים לנכות. אני יודע מה אני שווה. אני יודע איזה התאמות אני צריך".
אביטל מספרת על אדם ששיח פתוח על המוגבלות שלו עזר לו למצוא עבודה לאחר שנתיים של חיפושים. לדעתה, מעסיקים שעדיין לא מכירים אותנו רואים פער בין היכולות המקצועיות שלנו לבין דברים מסביב שהמוגבלות יכולה להסביר.
לא כל השאלות והתהיות יתגלו או ייפתרו לפני תחילת ההעסקה. "ישנם מקרים רבים שמעסיקים לא מבינים עד הסוף מה זה להעסיק אדם עם מוגבלות. להעסיק אנשים זה קשה. להעסיק אנשים עם מוגבלות מורכב אף יותר. צריך ללמוד לנהל את זה נכון. לפעמים המוגבלות תיצור עומס בלתי צפוי על המנהלים וזה יוביל לדרמות. לפעמים, דווקא לאחר תחילת ההעסקה, צריך לעשות שוב תיאום ציפיות".
