נושאים קשורים

מחקר גדול: העלייה בשיעורי האוטיזם קשורה לזינוק באבחוני בנות

המחקר האמריקאי מתבסס על רשומות של יותר מ-171 אלף בני אדם לאורך תשע שנים. מ-2020 שיעור האבחונים בקרב נשים עלה בכ-19% מדי שנה, בעוד שאצל גברים הוא נותר יציב או ירד קצת

הקשר של משפחתו של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל לאנשים עם מוגבלות

כשלוש שנים אחרי שמפקד גדוד 53 נפל בקרב בעזה, אחיו חוסאם, שמתמודד עם טרשת נפוצה, השתתף באירוע מיוחד עם יותר מ-50 ילדים ובוגרים עם מוגבלויות. בחייו פעל סלמאן ז"ל רבות למען שילוב

"מטיילים אחרת": בת אל לוקחת עיוורים וכבדי ראייה לראות את העולם

פחות תצפיות, יותר שווקים, שיט בקיאקים וחוויות שמפעילות את שאר החושים: בת אל מור, בעצמה לקויית ראייה, הפכה את האהבה לטיולים למיזם תיירותי לעיוורים וכבדי ראייה. היעדים החדשים: וייטנאם, תאילנד ויפן

השכן שמע צעקות; שני נערים נעצרו בחשד לאונס נערה עם צרכים מיוחדים

שכן ששמע את הילדה צועקת הזעיק את המשטרה, שפתחה בחקירה ועצרה את שני החשודים. כך פורסם הבוקר ב"ישראל היום"

יעלי נולדה עם מוגבלות קשה. מאז, מיליוני צופים מלווים את חייה

אביה של יעלי מתן, שנולדה עם ספינה ביפידה, מתעד את חייה מהרגע הראשון. בשיחה עם שווים הוא מספר על הפחד שלה מטיפולים, על אחיה הדואג בן ה-8 ומתי הבין שהחלומות שלו עלולים להפוך לנטל שלה
ראשיאנשים עם מוגבלויותצעירה חירשת נלחמה על זכויותיה במכללה – ונאלצה לפרוש

צעירה חירשת נלחמה על זכויותיה במכללה – ונאלצה לפרוש

נועם חיות ביקשה לקבל מתורגמן לשפת הסימנים לבחינות, אך במרכז הרב-תחומי בירושלים הערימו קשיים. מיילים שהגיעו לידי "שווים" מציגים את המאבק המתיש של נועם: "לא מיצית התאמות אחרות"

נועם חיות
נועם חיות

נועם חיות היא חירשת הנעזרת בשתלי שמיעה. בתחילת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית התקבלה נועם ללימודי עבודה סוציאלית במרכז הרב תחומי בירושלים, לאחר שווידאה עמם שכל צרכיה המיוחדים ייענו בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בתחילה, ליוותה את נועם רכזת הנגישות של המכללה וסייעה לה על פי צרכיה, לאחר שנועם הסבירה לה על אודות מוגבלותה, הקשיים שעמם היא מתמודדת והתאמות הנגישות שאותן קיבלה במסגרת לימודיה התיכוניים. היא נעזרה במתורגמנית לשפת הסימנים בקורסים שבהם למדה, למשל. עם זאת, בהמשך, התברר לה כי התקבלה החלטה מטעם המכללה, ללא ידיעתה, שלא לאפשר כניסת מתורגמן לשפת הסימנים לבחינות.

******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************

Igul-Letova

ב-11 בפברואר פנתה נועם למכללה שקיבלה הודעה שמשום שלא ניסתה את כל ההתאמות, היא אינה רשאית לקבל תרגום שפת סימנים בזמן המבחנים. נועם ציינה במייל כי היא כבר עדכנה את המכללה על כך שניסתה את השיטות האחרות בזמן הבחינות, אך הן לא היו נוחות לה בשל רעש מסביב.

באותו היום קיבלה נועם תשובה מהמכללה ובמייל שהגיע לידי שווים נכתב: "עדיין לא מיצית ולא בחנת את כל ההתאמות שקיבלת ושלדעתנו יענו על הצרכים שלך. אושרה לך הבחנות בחדר שקט עם פחות הסחות ורעשים. לאחר שתתנסי בכל ההתאמות ונקבל את תוצאות הבחינה, נשקול התאמות אחרות במידת הצורך".

מייל נועם חיות
המייל שקיבלה נועם חיות

חמישה ימים מאוחר יותר עדכנה נועם את המכללה על הבחינה שהתקיימה ללא שפת סימנים שביקשה. "הכיתה לא הייתה שקטה כלל. היו הפרעות ודיבורים. נאלצתי להוריד את השתל בעקבות זאת. הרגשתי לא בטוחה כל הבחינה ותרגום שפת הסימנים היה חסר לי. אני מבקשת שוב לדון על כך. אין שום סיבה למנוע את זכותי להנגשה".

Igul-Letova

סעיף 2 לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998 קובע: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

מעבר לכך, שפת הסימנים היא שפה עצמאית המוכרת כשפת אם. אדם שזוהי שפתו יזדקק לשירותי מתורגמן עבור שני הצדדים בשיח. קריאת שפתיים, לעומת זאת, אינה נחשבת לפתרון נגישות ואין לחייב את האדם לעשות זאת. היא מעייפת את האדם ותלויה באופן ומובנות דיבורו של הדובר. היא גם אינה מאפשרת לאדם להיות שותף שווה בסיטואציה לימודית המתרחשת בכיתה.

נועם פנתה לסיוע של עורכת הדין אורטל מאיר מ"מורשת נגישות השירות" על מנת לאלץ את המכללה לאפשר לה הכנסת מתורגמנית לשפת הסימנים לבחינות, וכך היה, עד שנתקלה במכשול נוסף – היא נדרשה לקיים ריאיון במסגרת אחד הקורסים, וביקשה לערוך אותו בשפת הסימנים, מאחר שהשותף לשיח גם הוא דובר השפה, אך המרצה סירב.

בסיכומה של חצי שנה מורכבת זו, נועם החליטה לפרוש מן הלימודים. כעת היא מתכננת לחזור הביתה לצפון וללמוד במכללת תל חי.

"צריך עורך דין בשביל שיציג את החירשות שלי?"

"מהרגע הראשון שנכנסתי ללימודים אין ספק שרכזת נגישות ליוותה אותי כל הדרך וניסתה לעזור להנגיש לי את הלימודים", מספרת נועם ל"שווים". "הייתה מתורגמנית בכל השיעורים ובימי ההכשרה. בסוף גם אושר תרגום שפת סימנים בזמן הבחינות. אבל אף אחד לא מדבר על המאבק שהייתי צריכה לעבור בשביל להשיג את האישורים האלו".

עוד היא אמרה: "'למה את צריכה תרגום בזמן הבחינות?', זו שאלת השאלות, כל הזמן הייתי צריכה להסביר את החירשות שלי ומהי הנגישות בשבילי. הרי אני מדברת ומתקשרת אז למה אני צריכה תרגום? שוב ושוב, תוך מאבקים, נאלצתי להגיע למצבים שבהם אני מערבת עורכת דין על מנת שתציג את החירשות שלי כי במכללה לא מאמינים לי".

"הרגשתי כל סמסטר א' שאני רק נאבקת מול המכללה, שמנסה לאמת את הנגישות שלי", היא אומרת בצער. "נעזרתי בביטוח לאומי בשביל להביא תרגום ואת הכל עשיתי לבד. המכללה לא הייתה צריכה להוציא שקל. באחת המטלות של אחד הקורסים ביטלו לי את האפשרות לשימוש בשפת הסימנים אפילו שישנו סעיף שמציין את האפשרות לבצע את המטלה (ראיון) בכל מיני שפות.

"יש לא מעט אוניברסיטאות ומכללות שמאפשרות את התרגום ואפילו לא בוחנות את האדם וגורמות לו לעבור את מה שאני עברתי במהלך הלימודים".

לדברי עו"ד גיא אקוקה, חבר בוועדה המייעצת של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מדובר בזכות מוקנית בחוק. "הזכות לחינוך שווה שוויוני לכל אדם הינה זכות חוקתית, זכות מוקנית אשר תורמת לתדמיתו, למיצובו ולעתידו של הסטודנט, שכל מטרתו לרכוש השכלה כמו כל אדם אחר שאינו עם מוגבלות, וכדי לרכוש מקצוע מתאים הולם וראוי בו יוכל להשתלב בשוק התעסוקה.כל חסם אשר אינו מאפשר זאת, מהווה הפרה של אותה זכות שיוויונית בחינוך ובתעסוקה אשר מובילה לשילוב אופטימלי ראוי, ובמקום הכלה ושילוב יחווה הסטודנט חוויה של הדרה".

עו"ד גיא אקוקה

מהמרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים נמסר בתגובה: "נועם חיות קיבלה מהמכללה את כל הזכויות שמגיעות לה על פי חוק. המתרגמת לשפת הסימנים הגיעה איתה ונכנסה לכלל השיעורים כולל בימי האוריינטציה טרם תחילת הלימודים. אושר לה גם תרגום לבחינות מועדי ב', שאת חלקן נועם החליטה לבטל בעצמה. עוד בשלב תהליכי הקבלה, לפני שהחלה ללמוד, ניתנו לה תמיכה וסיוע מהמחלקות השונות במכללה ולאורך הלימודים נעשו מאמצים גדולים כדי להיענות לבקשות שלה. אנחנו מכבדים את ההחלטה של נועם להפסיק את הלימודים אצלנו ומאחלים לה הצלחה רבה בהמשך דרכה, מתוך ידיעה שעשינו רבות כדי לסייע לה, כנדרש בחוק ואף מעבר".

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות