השבוע פורסם כי איל ההון אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX בין היתר, הצליח לגייס 650 מיליון דולר להשקעה חדשה בחברת נוירולינק, שמפתחת שבבים להשתלה במוח האדם.
ההשקעה היא חלק ממהלך נוסף לקראת ניסויים קליניים בסטארט אפ לפיתוח ממשק מוח-מחשב (BCI), טכנולוגיה שמאפשרת שליטה במכשירים באמצעות מחשבות בלבד על ידי השתלת שבב אלקטרוני במוח האנושי.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
החברה ציינה כי "המימון ישמש להנגשת הטכנולוגיה שלנו ליותר אנשים ולהשבת האפשרות לעצמאות עבור אלו שצרכיהם הרפואיים לא נענו", והוסיפה כי הדבר יתרום להרחבת גבולות טכנולוגיית הממשק המוחי.
Neuralink, שהוקמה על ידי מאסק ב-2016, מפתחת טכנולוגיה שמטרתה לפצות על אובדן יכולות דיבור ותנועה עקב פגיעות נוירולוגיות באמצעות מכשיריBCI . בשנת 2023 קיבלה החברה אישור מה-FDA לניסויים קליניים, והשתילה שבב אלקטרוני בשם "Telepathy" במוחותיהם של חמישה מטופלים עם שיתוק מלא.
מטופלים אלו הצליחו להזיז סמן עכבר במחשב ולשחק שחמט באמצעות מחשבותיהם בלבד. החברה חשפה כי היא עורכת ארבעה ניסויים קליניים נפרדים הקשורים למכשיר Telepathy.
שבב ה-Telepathy הוכרז בחודש שעבר כמכשיר פורץ דרך על ידי ה-FDA. הוא מסייע לחולים שאינם יכולים לדבר ליצור משפטים או מילים באמצעות אותות מוחיים בלבד לצורך תקשורת. בשנה שעברה הוכרז מכשיר לשחזור הראייה בשם "Blindsight" כמכשיר פורץ דרך בידי ה-FDA.
בשבוע שעבר פורסם ברשת פוקס ניוז סיפורו של בראד סמית', חולה ALS שאינו מתקשר. במוחו של סמית' הושתל שבב של נוירולינק ובמסגרתו הוא החל לתקשר עם סביבתו באמצעות מחשבותיו בלבד.
אין ספק שממשק מוח-מחשב הוא צעד ענקי בהתקדמות הטכנולוגית של בני האדם, ובמיוחד למצבים שבהם הוא מסייע לשפר את איכות החיים.
סדרת Netflix הפופולרית Black Mirror, המציגה היטב את הסוגיות המוסריות, האתיות והחברתיות העולות משימוש בטכנולוגיות חדשניות, אף מתארת באחד הפרקים שבב אשר מושתל במוח פגוע ומאפשר את פעילותו התקינה באמצעות ממשק על-חוטי למאגר מידע המצוי בידי החברה שיצרה אותו.
הבעיה המוסרית-אתית המוצגת שם היא מה קורה בכל פעם שמתבצע שדרוג למערכת ומחיר השימוש החודשי בה עולה. המשתמש הוא הרי "קהל שבוי" והחברה חופשייה לפעול כראות עיניה.
במקרה של Telepathy, הסוגיה המתבקשת, לאור ה-"טראק רקורד" המפוקפק של החברות שבבעלות מאסק, היא 'מי שומר על פרטיות הלקוח המושתל וכיצד עושים זאת?' שהרי מטבע הדברים אפשר יהיה לאסוף מידע על מה שהלקוח שומע ועל הרגלי התנהגותו בעזרת שבב ה-Telepathy.
בימים שבהם טכנולוגיית בינה מלאכותית עושה שימוש במידע פרטי, חברות גדולות כמו מיקרוסופט וגוגל (בעלי תוכנת אנדרואיד) אוספות מידע פרטי על שימוש בתוכנות וחיפוש באמצעותן, חברת 23andMe העומדת בפני פשיטת רגל מציעה את כל המידע הגנטי והפרטי שברשותה למרבה במחיר ומקלדות הטלפונים הניידים שולחות מידע על השימוש בהן לחברה שייצרה אותן כך שגם אם משתמשים באפליקציה או בתוכנה בעלת הצפנה עדיין נאסף מידע פרטי כתוצאה מהשימוש בהן, אי אפשר לסמוך על אף אחד.
בישראל נחשבים מידע גנטי ונתונים רפואיים ל"מידע רגיש" לפי החוק, וחלות עליהם מגבלות אבטחה, באיחוד האירופאי ישנה הגדרה דומה, ובארצות הברית אפילו חוקקו חוק האוסר על אפליה גנטית ביחס לחברות ביטוח ומעסיקים. אבל איך אוכפים את המגבלות הללו?
לסיכום, אך אחד לא יכול להבטיח פרטיות או אפילו אי-השתלטות על מערכות ממוחשבות למיניהן, ועל כן, עלינו להפעיל שיקול דעת בבחירת הטכנולוגיה אותה אנו מכניסים לתוך המקדש שהנו גופנו.
