מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
מחקר חדש שהתבצע במכון ויצמן למדע גילה שדפוסי נשימה הם חתימה אישית וייחודית כמו טביעת אצבע. החוקרים גילו כי ניתן לזהות אנשים על פי דפוסי הנשימה שלהם בדיוק של 96.8%. המחקר פורץ הדרך גילה כי "טביעות האצבע" הנשימתיות ייחודיות כל כך, עד שניתן לזהות אנשים בהצלחה הדומה לזיהוי קולי.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
המדענים חשפו את הקשר ההדוק בין המוח לנשימה, והציעו תובנות לגבי הבריאות הפיזית והנפשית של אנשים, כולל מדד מסת הגוף, דיכאון וחרדה. "האם אנחנו מדוכאים ולכן נושמים אחרת, או שאנחנו נושמים בצורה שגורמת לנו להרגיש מדוכאים?", שאלה הדוקטורנטית תמנע סורוקה, חברה בקבוצת מחקר הריח של פרופ' נועם סובל.
סורוקה הסבירה שהמחקר מראה שאם נכון הוא שאנשים נושמים בצורה שמובילה לדיכאון, "אז זה פותח דלת להתערבויות וטיפולים חדשים המבוססים על הנשימה."
הקשר בין רווחה (wellness) בכלל ובריאות נפשית בפרט לבין נשימה נחקר בשנים האחרונות בהקשרים של יוגה, מיינדפולנס ושיטות נשימה שונות. נמצא שיש קשר דו-כיווני חזק בין דפוסי נשימה לבין בריאות נפשית ובפרט בינם לבין חרדה ודיכאון.
בעיקר נשימה איטית מבוקרת עשויה לשפר משמעותית את מצב הרוח, להפחית חרדה ולשפר מדדים פיזיולוגיים של רווחה. נמצא שלנשימה מבוקרת יש השפעה מיטיבה גדולה יותר מאשר למיינדפולנס (Yilmaz Balban).
בספרו "נשימה" מתאר ג'יימס נסטור ניסוי שערך על עצמו – במשך 20 יום הוא נשם דרך הפה בלבד. התוצאה הייתה פגיעה משמעותית בבריאותו – דבר שמצביע על הסכנות בנשימה דרך הפה בלבד. הוא סוקר את ההיסטוריה של פרקטיקות נשימה בתרבויות שונות (למשל אצל יוגים ואצל נזירים) שפיתחו טכניקות מתוחכמות שהמדע המודרני רק עכשיו מתחיל להבין ולתקף.
הוא מדגיש את יתרונות הנשימה דרך האף – סינון, לחלוח וויסות האוויר, המובילים לספיגת חמצן טובה יותר, שינה איכותית יותר, פחות נחירות ובריאות טובה יותר באופן כללי. בריא יותר לנשום פחות, הוא מסביר, ומציע לנשום לאט ובאופן קצבי – חמש עד שש נשימות בדקה – ועל ידי כך להפחית חרדה, להוריד לחץ דם ולשפר את תפקוד הריאות והלב.
המדענים בקבוצת מחקר הריח במכון ויצמן מתמקדים בחקר המנגנונים הנוירוביולוגיים שמאחורי חוש הריח, הידוע כעיבוד ריח, ובשאלה כיצד תפיסת החושים הזו משפיעה על בריאות האדם והתנהגותו.
אצל בעלי חיים, המוח מעבד מידע על ריחות במהלך השאיפה. הקשר הזה בין המוח לנשימה הוביל את החוקרים לתהות: מכיוון שכל מוח הוא ייחודי, האם דפוס הנשימה של כל אדם משקף זאת? "אפשר היה לחשוב שהנשימה כבר נחקרה ונותחה בכל דרך אפשרית," אמר סובל, אך הם רצו לבדוק תחילה את ההשערה שדפוסי הנשימה עשויים לזהות את האדם.
רוב בדיקות הנשימה נמשכות בין דקה ל-20 דקות, ומתמקדות בהערכת תפקוד הריאות או באבחון מחלות. החוקרים האמינו ש"התמונות הרגעיות" הללו אינן מספיקות בשביל ללכוד את דפוסי הנשימה העדינים, ולכן פיתחו מכשיר לביש וקל משקל שעוקב אחרי זרימת האוויר באף ברציפות במשך 24 שעות באמצעות צינורות גמישים הממוקמים בנחיריים.
"למיטב ידיעתנו," אמרה סורוקה, "פיתחנו דרך חדשה לחקור נשימה. לא על פני פרקי זמן קצרים, אלא כסדרה ארוכת טווח."
צוותו של סובל הצמיד את המכשיר ל-100 צעירים – כולם עמדו בקריטריונים לאבחון בריאות נפשית והתנהגותית – וביקש מהם להמשיך בשגרת יומם. באמצעות הנתונים שנאספו, הצוות זיהה אנשים על פי דפוסי הנשימה שלהם בדיוק גבוה, אפילו לאחר כשנתיים.
"חשבתי שיהיה קשה מאוד לזהות את הנבדקים כי כל אחד עושה דברים שונים, כמו ריצה, לימודים או מנוחה," אמרה סורוקה. "אבל התברר שדפוסי הנשימה שלהם היו מובחנים להפליא." המדענים הניחו שיוכלו לזהות אדם לפי נשימתו, אך סורוקה אמרה, "הופתענו מהעוצמה של האפקט."
המחקר מצא גם כי דפוסי הנשימה האישיים תואמים למצב הרוח של הנבדקים. משתתפים שקיבלו ציונים גבוהים יותר בשאלוני חרדה, לדוגמה, נטו לשאוף פחות זמן והפסקות הנשימה שלהם במהלך השינה היו פחות עקביות. "זה מרמז על כך שמעקב ארוך טווח אחר זרימת האוויר באף עשוי לשמש חלון לבריאות פיזית ורגשית," אמרו החוקרים.
הם חוקרים כעת האם אנשים יכולים לחקות דפוסי נשימה בריאים כדי לשפר את מצבם הנפשי והרגשי. "אנחנו בהחלט רוצים להתקדם מעבר לאבחון אל הטיפול, ואנחנו נוקטים אופטימיות זהירה," אמר סובל.
בשנת 2024, פרסמו החוקרים מחקר שמצא ששאיפות נשימתיות של חולי פרקינסון היו ארוכות יותר ובעלות דפוס עקבי יותר מאשר אצל אנשים בריאים. הבדל זה אפשר להם לזהות במדויק את רוב האנשים עם מחלת פרקינסון ואת חומרת המחלה שלהם. הם מאמינים שמחקרים עתידיים יקבעו האם נשימה יכולה לתרום לאבחון מוקדם של פרקינסון ומחלות אחרות.
"כרגע אנחנו אוספים אנשים שסובלים מ-PTSD כדי לבדוק אם אפשר לנבא את ההפרעה על בסיס דפוס הנשימה. בהמשך נבדוק גם אנשים שמאובחנים עם דיכאון ועם הפרעות נוספות על מנת ליצור כלי אבחוני," אומרת סורוקה.
"גילינו במקרה דרך חדשה לחלוטין להסתכל על נשימה", אמר סובל. "אנו רואים בזה פלט-מוח".
