דו"ח חדש של עמותת Speech and Language UK מציג קשר משמעותי בין קושי שפתי ודיבור בילדות לבין סיכון מוגבר להתפתחות בעיות נפשיות כמו חרדה ודיכאון.
הדו"ח, שפורסם באתר רשת BBC, מזהיר כי ילדים המתקשים לתקשר חשופים יותר לבעיות נפשיות כשכמעט מחצית מהצעירים שמופנים לשירותי בריאות הנפש מתמודדים גם עם אתגרים חמורים בשפה ובדיבור.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
לקות שפה, כפי שמסבירים בבית החולים שיבא, היא כאשר ילד מתקשה להבין אחרים ו/או לשתף את מחשבותיו, רעיונותיו ורגשותיו עם האחר, ייתכן שמדובר בלקות שפתית. הקושי השפתי יכול להיות ממוקד בהבנת השפה ו/או בהבעת השפה.
איחור בתחום הבנת השפה עשוי לבוא לידי ביטוי בקושי בהבנת שאלות, הוראות וסיפורים בשל קושי בהבנת מילים, מושגים ומבנים תחביריים.
איחור בתחום הבעת השפה עשוי לבוא לידי ביטוי בהבעה לקונית, שימוש במילים בסיסיות וכלליות, קושי בארגון המסר המילולי ושגיאות דקדוקיות.
ישנם מספר "אורות אדומים" שמצביעים על הצורך לפנות לעזרה מקצועית:
עד גיל שנה: התינוק אינו מפיק מלמול מגוון עם שינויי אינטונציה (תינוק שהוא לרוב שקט); אינו משתמש במחוות גוף (כגון: הצבעה ונפנוף לשלום); אינו מגיב לקריאה בשמו ואינו מתקשר בדרך כלשהי כדי לבקש או להראות דבר מה או כאשר הוא זקוק לעזרה.
גיל שנה וחצי: הילד אינו מבין הוראות פשוטות כמו: "תן לי", :שים פה"; אינו משתמש ב-20 מילים לפחות, כגון: "אמא", "אבא", "כדור", "עוד" וכיו"ב; אינו מגיב במילה או במחוות גוף לשאלה פשוטה ("מה זה?"); אינו מזהה שלושה איברי גוף שלו (כגון: ראש, אף ועיניים).
עד גיל שנתיים: הילד אינו מצרף בעקביות שתי מילים, כגון: "עוד במבה"; אינו מחקה מילים; אינו משחק במשחק דמיוני כמו האכלת בובה.
עד גיל 3 שנים: הילד אינו שואל שאלות; אינו משתמש במשפטים של 4 מילים.
בכל מקרה, על ההורה לסמוך על תחושת הבטן שלו ולפנות לקלינא/ית תקשורת, אם עולה בו החשד כי ילדו אינו מתפתח כראוי.
הממצאים העיקריים שבדו"ח העמותה מתייחסים לכך שילדים עם אתגרי שפה ודיבור מתקשים לזהות ולהביע רגשות, מה שמוביל לחרדה, דיכאון והסתגרות חברתית, וכן מציינים את העובדה שהם מצויים בסיכון גבוה פי שישה להישאר מאחור בלימודי שפה ופי 11 במתמטיקה עד גיל 11. עוד מתברר, שגם בבגרותם הם בקבוצת סיכון לאבטלה והדרה חברתית.
האתגרים המרכזיים של ילדים עם קשיי דיבור ושפה הם: למידת מילים ומושגים חדשים, הבנת רמזים לא מילוליים, ביטוי רגשות (מה שמקשה עליהם לבקש עזרה ותמיכה) והשתלבות בסביבה החברתית והלימודית, מה שמוביל לבדידות ולדימוי עצמי נמוך.
ג'יין האריס, מנכ"לית העמותה, מסבירה: "כולם משתמשים במילים כדי לזהות איך הם מרגישים. מי שמתקשה בשפה, לא יכול לומר לעצמו 'אני עצוב, אני כועס'. הוא לא יכול לסווג את הרגשות שלו. לכן ככל שיותר ילדים יתקשו בשפה, כך יהיו יותר ילדים עם בעיות נפשיות."
העמותה ושותפיה ממליצים על דרכי הפעולה הבאות:
הכשרה חובה: שיפור ההכשרה למורים, לצוותי בית הספר ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לזיהוי ותמיכה בילדים עם צרכים שפתיים.
התערבות מוקדמת: זיהוי מוקדם ותמיכה ממוקדת בגיל הרך ובבית הספר היסודי כדי למנוע החרפה של הבעיה.
טיפול מותאם: מעבר מתלות בטיפולים מבוססי דיבור בלבד, ושילוב גישות כמו תרפיה באמנות.
שיתוף מידע: שיפור שיתוף הפעולה בין בתי הספר לצוותי בריאות הנפש לאיתור וטיפול מוקדם.
בהקשר רחב יותר כדאי לציין, שילדים רבים עם קשיי שפה ודיבור לעיתים מסווגים בטעות כבעלי בעיות התנהגות או למידה. האתגרים הללו נמשכים גם בבגרות, במיוחד בקרב הסובלים מהפרעת שפה התפתחותית (DLD) , אוטיזם או לקויות שמיעה.
