מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
סיפור ההצלחה של הספורטאית הפראלימפית מורן סמואל בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" הסתיים לאחרונה בשבוע שעבר. סמואל שמתניידת על כיסא גלגלים, זוכת 3 מדליות פראלימפיות בחתירה כולל זהב מאולימפיאדת פריז האחרונה, הגיעה כמעט עד לרבע גמר, אך הודחה. כעת היא התפנתה לריאיון לאתר שווים.
הרעיון להשתתף ברוקדים עם כוכבים בכלל לא היה שלה. "כשפנו אלי מההפקה של רוקדים עם כוכבים, הייתי בהלם. היו לי הרבה תוכניות. חשבתי על הרעיון לעשות משהו עם התקשורת. אבל בטח לא תוכנית ריאליטי", היא מספרת. "כששאלתי אותם מדוע, הם אמרו שבגלל שיש המון פצועים חדשים מהמלחמה, חושבים שהגיע הזמן לשים את נושא המוגבלות בפרונט. רצו לתת להם תקווה".
מורן בת זוג ללימור ואמא לשלושה ילדים. הילדים שלה לא רגילים שהיא נעדרת מהבית להרבה זמן. אפילו באימונים לקראת האולימפיאדה, היא יכלה לסדר את שעות האימון כך שתמשיך להיות אמא נוכחת. ברוקדים עם כוכבים, זה לא היה המצב. היו חזרות כמובן. אך היו גם ימי צילום מאוד ארוכים.
אמה של מורן עודדה אותה להשתתף. ממיטת בית החולים, אמה של מורן עשתה לה שיחות מוטיבציה והסבירה לה מדוע זה הדבר הנכון לעשות. אך האם לא הספיקה לראות את מורן משתתפת בתוכנית. היא נפטרה יום לאחר שידור פרק הבכורה.
לאורך ההשתתפות בתוכנית, היה למורן חשוב לא לעשות "בושות" לילדים שלה. היא רצתה שהם יוכלו ללכת בוקר אחרי תוכנית לגן או לבית הספר בלי שידברו על אמא שעשתה כך או אחרת. היא אומרת שזה דחף אותה להיות עוד יותר טובה.
מורן ביקשה לרקוד עם מישהו שמכיר את התחום של ריקוד על כיסא גלגלים. אז ציוותו אליה את שון זיו, רקדן ריקודים סלוניים שרוקד עם רקדנית על כיסא גלגלים בתחרויות ברחבי העולם. "זכיתי בפרטנר נהדר. הייתה לנו כימיה כי אנחנו בגיל דומה עם רקע דומה. גם הוא נשוי עם ילדים. אז הוא הבין את המצב", היא מספרת.
התגובות להשתתפותה בתוכנית היו חצויות. קודם כל, היו תגובות מפרגנות. גם בהפקה וגם מהמשתתפים האחרים בתוכנית. "יותר ויותר רקדנים אמרו לי שהם שוכחים את הכיסא. מבחינתם, זה פשוט ריקוד. הכיסא הוא עוד אביזר", היא מדגישה.
גם השופטים עברו תהליך של שינוי תפיסתי. בתוכנית הראשונה, דוד דביר אמר שהוא לא חושב שאפשר לרקוד על כיסא גלגלים. בתוכנית השנייה או השלישית, הוא כבר שינה את דעתו.
ילדות על כיסא גלגלים צפו ברוקדים עם כוכבים. הן ראו בטלוויזיה, בפריים טיים, אישה על כיסא גלגלים כמוהן. היה להן מודל לחיקוי מהסוג שלא רואים הרבה. כך, הרבה אנשים עם מוגבלות הודו למורן על השתתפותה בתוכנית. גם אנשים ללא מוגבלות שראו את התוכנית חוו, במילים של מורן, שינוי תפיסתי. הגדרה מחודשת של המושג ריקוד.
אבל היו תגובות גם פחות אוהדות. "היו אנשים ששאלו מה אני קשורה לתוכנית?", היא נזכרת. "למה מביאים רקדנית על כיסא גלגלים? איך אפשר לשפוט אותה בכלל? זה הצחיק אותי. מביאים דוגמנית לצד איש גדול מאוד. צעירים לצד מבוגרים. חלק הכוכבים שונים זה מזה. אז אני על כיסא גלגלים".
למורן תוכניות נוספות לעתיד. היא הצטרפה לוועד הפראלימפי בשביל לגייס משאבים לתחום של ספורט נכים. "יש הרבה ספורטאים צעירים שרוצים להשתלב בתחום לצד נכים חדשים בעקבות המלחמה. חשוב לי שהפוטנציאל שלהם ימומש".
"תודה לבית הלוחם תל אביב שם התרחשו הצילומים. תודה להפקה של רוקדים עם כוכבים. הם היו מדהימים. תודה רבה, כמובן, לשון זיו", סיכמה מורן.
