בזמן שהמלחמה באוקראינה ממשיכה לגבות קורבנות, דו"ח חדש של ארגון Human Rights First, שפורסם ביולי 2025 תחת הכותרת "אין לאן ללכת", חושף מציאות קשה עבור מאות אלפי אזרחים עקורים עם מוגבלויות.
לפי הדו"ח, ממשלת אוקראינה נכשלה בהתמודדות עם צרכיהם הבסיסיים של אזרחים פגיעים אלו בכמה תחומים, בהם דיור, נגישות, בריאות, וניידות. הביורוקרטיה הממשלתית חונקת כל תקווה לסיוע מהמדינה.
הדו"ח מציין כי בשנת 2021, לפני פרוץ המלחמה, חיו באוקראינה 2.73 מיליון איש עם מוגבלות מוכרת (כ-6.7% מהאוכלוסייה), אך ב-2023 נרשמה עלייה ל-7.4%. ההערכות עומדות על כ-16% ב-2025.
אחד מכל חמישה בתי אב יש בו אדם עקור כולל אדם עם מוגבלות. בחזית המזרחית, כ-40% מהמפונים שזכו לסיוע בשטח סובלים ממוגבלות שפוגעת בניידותם. רק ביולי 2025, הארגון סייע בפינוי יותר מ-20 בני אדם עם מוגבלויות מהעיר קופיאנסק תחת אש.
לפי נתוני האו"ם, חלה עלייה של כמעט 50% במספר הנפגעים האזרחיים בחמשת החודשים הראשונים של 2025 לעומת 2024. רק בחודש יוני הותקפה חרקיב 142 פעמים מהאוויר, 15 אזרחים נהרגו ו-157 נפצעו.
דו"ח הארגון מתאר את מאמציהם של פעילים מקומיים כמו יוליה קוחן ואלה רידנה, המפנים אזרחים עם מוגבלויות לאזורים בטוחים ואז נתקלים בקיר הבירוקרטי. כל המוסדות הממשלתיים לדיור מלאים מאז מרץ השנה. קשישים ונכים מופנים למוסדות סיעודיים ממשלתיים, שם הם מופרדים ממשפחותיהם בשל מגבלות ביורוקרטיות.
גם מי שמצליח לברוח מהשטחים הכבושים נתקל באין מוצא. האמבולנסים אסורים במעבר דרך בלארוס, ואלה שחוצים את הגבול תלויים בעוברי אורח שיסכימו לדחוף כיסאות גלגלים דרך שטחים חשופים.
סופי גדזנקו, חברת הארגון Helping to Leave, תיארה כיצד אנשים עם שברים, דמנציה, או פציעות מלחמה עושים מסע מפרך לעבר החופש, רק כדי לגלות שאין מי שיקלוט אותם. "כולם רוצים לעזור לילדים, אבל לא לזקנים שנפגעו", היא אומרת.
הדו"ח מתריע גם על כשלי תשתית חמורים כשיותר מ-900 מתוך כ-4,800 מקלטים ברחבי המדינה אינם שמישים או נעולים, ורובם אינם נגישים לבעלי מוגבלות. במטרו של חרקיב, שבו עשרות אלפי תושבים תופסים מקלט בזמן הפגזות, רק תחנה אחת מתוך 30 נגישה. רבות מהדרכי גישה תלולות מדי לכיסאות גלגלים. אמנסטי אינטרנשיונל והאו"ם הביעו דאגה מכך שתוכניות פינוי חירום כלל אינן כוללות את צורכי בעלי המוגבלויות.
רבים מהעקורים נתקלים בקשיים בהכרה בזכאותם למעמד נכה או נפגע מלחמה. זה תהליך שיכול להימשך חודשים ודורש מסמכים רבים, לעיתים מאזורים שכבר אינם נגישים. מי שמנסה לעבור בין מחוזות לצורך דיור נתקל לעיתים בדרישות בלתי אפשריות.
גם התחום הנפשי מוזנח. משרד הבריאות האוקראיני העריך כי כ-15 מיליון אזרחים זקוקים לתמיכה פסיכולוגית, אך יש מחסור חמור באנשי מקצוע. עקורים עם בעיות נפשיות נתקלים בקשיים נוספים, במיוחד כשהם חסרי משפחה תומכת.
עם פתיחת המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי, הדרישות כלפי אוקראינה מחמירות. הדו"ח מצטט את נציבות האיחוד האירופי ואת ועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שמותחות ביקורת קשה על המצב הקיים. מעל 205,000 עקורים עם מוגבלויות חיים בתנאים של הדרה, סיכון לאלימות, ונפילה אל מוסדות סגורים, וזאת בניגוד לאמנות הבינלאומיות.
למרות הכול, יש ניצוצות של תקווה. בחרקיב, אולגה קלייטמן הקימה בית לקשישים ונכים מבניין ישן והוסיפה מעליות. הארגון League of the Strong מוביל קמפיינים לשילוב תעסוקתי ושואף להגיע ל-50% שיעור תעסוקה בקרב נכים, בדומה לאיחוד האירופי.
גם התקשורת מקבלת מענה כשהוכנו קורסים לעיתונאים בנושא סיקור אתי של מוגבלות, בניסיון לשבור את מעגל הרחמים והסטריאוטיפים.
הדו"ח מסכם את ממצאיו בהמלצות מעשיות. תורמים נדרשים לתמוך בפעילים שפועלים בקו האש ומסייעים לנפגעים עם מוגבלות. ממשלת אוקראינה צריכה לפשט את תהליך הבקשות לדיור ולסיוע, להפוך את המקלטים והתשתיות לנגישים, ולתקן את תהליך ההכרה בנכויות מלחמה. הקהילה הבינלאומית צריכה לקדם תהליכי שיקום שמערבים אנשים עם מוגבלות בתכנון ולא רק כצד פאסיבי.
המסר ברור. אוקראינה חייבת לראות באזרחיה הפגיעים לא נטל, אלא חלק בלתי נפרד מהחברה.
תוצאות הדו"ח מהדהדות את המצב הלוקה בחסר בישראל, ובמיוחד בזמן מבצע "עם כלביא". למרות יכולת לוגיסטית גבוהה ופינוי נרחב, לא נמצא מנגנון רשמי שמאפשר פינוי מסודר לאוכלוסייה עם מוגבלויות כפי שעלה מדיון שנערך בכנסת.
בין השאר נקבע כי יש צורך בישראל להקים מנגנון ממוקד לפינוי אנשים עם מוגבלויות קשות בעת חירום, כולל הקצאת תשתיות נגישות תומכות המותאמות לאנשים עם מוגבלויות. יש להבטיח שהתמודדות עם מחסור בתמיכה נפשית ובטיפול סוציאלי לנפגעים ולעקורים תכלול את האנשים עם מוגבלויות כקהל יעד מובחן.
בנוסף, יש לשקול מנגנון סינכרון בין משרד הבריאות, משרד הרווחה, והגופים האזרחיים לפיתוח פרוטוקול חילוץ רפואי מותאם לאנשים עם צרכים מיוחדים בעת משבר ובעת חירום.
