בעולם שבו דייטינג הפך למשחק מסובך שכולל סווייפים, גוסטינג וכללים לא כתובים, עבור אנשים על הספקטרום האוטיסטי מדובר באתגר כפול ואף משולש. מקומות מפגש רועשים, איתותים חברתיים מעורפלים ועייפות הכרוכה במפגש עם אדם חדש – כל אלה יכולים להפוך חוויה שאמורה להיות מרגשת למהמורה של ממש.
אוטיזם משפיע על האופן שבו אדם מתקשר, יוצר קשרים ומפרש רמזים חברתיים. לכן אין זה מפתיע שתחום הדייטינג, שמלא באי ודאות, קודים סמויים וציפיות משתנות, מציב אתגרים משמעותיים עבור רבים בקהילה.
אחת הטענות השגויות הרווחות היא כי אנשים אוטיסטים חסרי אמפתיה או כישורי תקשורת. אלא שתיאוריה בשם "בעיית האמפתיה הכפולה", שהוצגה על ידי הסוציולוג הבריטי דמיאן מילטון בשנת 2012, מצביעה על כך שהקושי בתקשורת אינו חד-צדדי. להפך, מדובר בחוסר התאמה בין דרכי החשיבה וההתבטאות של אנשים אוטיסטים ושל אלו שאינם כאלה.
מחקרים מראים שאנשים אוטיסטים מתקשרים זה עם זה לא פחות טוב מכפי שאנשים נוירוטיפיקלים מתקשרים אחד עם השני. רבים אף מדווחים על תחושת הקלה ונוחות כאשר הם נמצאים בחברת אנשים החווים את העולם באופן דומה.
לשחק או לא לשחק את המשחק
אבל המציאות הרומנטית מורכבת יותר. בעוד שדייט עם אדם שמבין אותך עשוי להיות פשוט יותר, משיכה רומנטית אינה תמיד נופלת לפי קריטריונים של זהות או אבחנה. בפועל, הסביבות הנפוצות לדייטינג, כמו ברים או מסעדות, אינן תמיד ידידותיות למי שרגיש לרעש, לעומס גירויים או לחריגה מהשגרה.
הבדלים בסגנונות התקשורת, לצד סטיגמות חברתיות שעדיין קיימות כלפי שונות נוירולוגית, עלולים להוביל לחוויות מתסכלות ואף לפגיעות רגשיות.
אפליקציות דייטינג כמו טינדר, באמבל ואחרות עשויות להציע אלטרנטיבה נעימה יותר. הן מאפשרות לתקשר בקצב אישי, לסנן מראש התאמות פוטנציאליות ולהפחית את הלחץ הכרוך במפגש פנים-אל-פנים.
אך גם הדייטינג במרחב הדיגיטלי אינו פתרון קסם. רבות מהפלטפורמות מבוססות על נורמות נוירוטיפיקליות. כך למשל, עולה השאלה כיצד נכון להתנסח. בנוסף, יש צורך לדעת כיצד "לשווק" את עצמך. לא תמיד ברור גם מה מצופה ממערכת יחסים. עבור אנשים אוטיסטים מדובר לעיתים בדילמה בין הרצון להתאים את עצמם כדי "לשחק את המשחק" לבין הבחירה להישאר נאמנים לעצמם, גם אם המשמעות היא להיתקל באי-הבנה.
לכך מצטרפות גם סוגיות של ייצוג ונגישות. אנשים אוטיסטים שמשתייכים גם לקהילת הלהט"ב, או כאלו הבוחנים מבני זוגיות לא שגרתיים, עלולים להתמודד עם שכבת מורכבות נוספת.
קיימות אמנם אפליקציות ייעודיות, אף שאינן פופולריות במיוחד בישראל. רבות מהן פועלות במודל בתשלום – מכשול נוסף עבור מי שכבר מתמודדים עם חסמים חברתיים או כלכליים.
כמה עקרונות שיכולים לעזור
פעילים ואקטיביסטים מהקהילה האוטיסטית מציינים מספר עקרונות שיכולים להקל על תהליך ההיכרות. קודם כל, בהירות בתקשורת, הכוללת הבהרה מראש של מה נוח ומה פחות, ובקשה למידת ההבנה גם מהצד השני. כמו כן, חשוב לחפש קשרים המאפשרים אותנטיות, כלומר היכולת להיות בלי "מסכות", ללא הצורך להעמיד פנים או להתאים את עצמך לציפיות חיצוניות. בנוסף, יש להישמר מספקנות כלפי עצות גנריות בדייטינג, במיוחד כאלה שמניחות סגנון תקשורת נוירוטיפיקלי. וכמובן, יש צורך בהבנה שדחייה אינה בהכרח אישית, שכן כפי שקורה אצל כולם, גם בדייטינג ההתאמה אינה תמיד הדדית.
שאלת החשיפה, האם ומתי לשתף באבחנה האוטיסטית, נותרת שאלה אישית ומורכבת. רבים חוששים מתגובות שיפוטיות או מסטיגמה. אך לעיתים דווקא כנות ושימוש בשפה שמכבדת את הזהות האוטיסטית מתקבלים בפתיחות ואף יוצרים חיבור משמעותי יותר.
המחקר האקדמי על דייטינג ואוטיזם עדיין בחיתוליו. נדרשים הרבה יותר ידע, כלים ומשאבים על מנת לתמוך באנשים אוטיסטים המבקשים ליצור קשרים רומנטיים.
אך גם בצל הפערים הללו, רבים על הספקטרום האוטיסטי ממשיכים לפלס את דרכם לעבר מערכות יחסים משמעותיות, לא על ידי התאמה לכללים הקיימים, אלא על ידי יצירת כללים חדשים שמתאימים להם באמת.
