מדי שבוע, אתר שווים במדור על המשפחות המיוחדות בישראל. והשבוע: משפחת מוסלי
לעוד כתבות במדור משפחה מיוחדת – לחצו כאן
הבת אורית, בת 37, גרה בהוסטל ברעננה וההורים זהבה ודני, בני 71, מתגוררים בכפר סבא.
מוגבלות: אוטיזם, OCD.
מה עושים ההורים: האב טכנאי רנטגן והאם פנסיונרית.
הוצאות על המוגבלות: כמה אלפי שקלים בחודש.
אורית אובחנה עם אוטיזם רק לאחר הצבא, אליו התגייסה באופן רגיל. היא שירתה בפיקוד העורף, אך נתקלה בקשיים רגשיים. "תמיד היה לי קושי, תלות, קשיי פרידה. סבלתי מחרדות. ההורים שלי עזרו לי מאוד", מספרת אורית לאתר שווים.
"בגיל 13 הפנו אותי לשלוותה בפעם הראשונה להערכה ורצו לאשפז אותי. ההורים לא הסכימו", היא ממשיכה. "הייתי בוכה בלי שליטה, צועקת שעות, בית הספר שלי לא הסכים לקבל אותי במצב הזה".
חשוב לאורית להדגיש את עזרת הוריה: "בתקופות מבחנים, אבא שלי היה לומד איתי. הם גילו שיש לי זיכרון שמיעתי מעולה, אז הוא היה מקריא לי את החומר. היה לוקח לי פי עשר יותר זמן ללמוד מאשר לתלמידים אחרים, בגלל לקויות למידה, אבל סיימתי בגרות בהצטיינות. הוריי גם מסיעים אותי לכל החוגים ולטיפולים שיש לי כיום".
בגיל 20 הגיעה לראשונה, לאחר האבחון, למפגש קבוצתי עם אנשים עם צרכים מיוחדים: "נורא פחדתי, אבל כשהכרתי את האנשים גיליתי הרבה מקומות שבהם, באמצעות הגישה הנכונה, הצליחו ללמד אותי איך לעבוד עם הגוף".
כילדה, היא לא הצליחה בפעילויות ספורט, כגון רכיבה על אופניים וריצה. אבל כיום אורית עמוסה בחוגים מבוקר ועד ליל: "אני משחקת באולינג, שוחה, מתאמנת באתלטיקה קלה. יש לי שני חוגים ביום, ההורים לוקחים אותי. אין לי זמן לשום דבר אחר".
לאחרונה התחרתה אורית בספיישל אולימפיקס בקפיצה לרוחק, שבה זכתה במדליית ארד, בריצת 100, בשליחים וגם בכדורגל נשים. היא גם עשתה קורס עוזרי מאמנים בעמותת "איתן – כל אחד יכול", ומאז היא עובדת עם ילדים עם צרכים מיוחדים בכפר סבא.
במהלך היום עובדת אורית בחברת הייטק בהוד השרון בחצי משרה, בקבלה. אל העבודה הגיעה בעזרת בית אקשטיין. "בהתחלה הייתי בשיווק ואחר כך העלו אותי בדרגה כי ראו שאני טובה", היא אומרת בגאווה.
אורית רוכבת רכיבה טיפולית ומטופלת ב-CBT ובפיזיותרפיה, ועל כל הטיפולים היא משלמת בעצמה. היא גם משתתפת בשיעורי מוזיקה בקונסרבטוריון כפר סבא ב-"אנסמבל שווים" בניצוחה של עפרה כהן, שם היא מופיעה ושרה סולו.
לפני כשנתיים הגשימה אורית חלום והוציאה לאור ספר הנקרא "להעביר את כפר סבא לים": "אני מקווה שאצליח לגעת באנשים, שאצליח לספר את הסיפור שלי עם ההתמודדויות של חיי ולהראות שאפשר להצליח למרות הקשיים". החשיפה הייתה קשה, כך סיפרה לשווים, אך החלום היה חזק יותר. "אפילו חברות הילדות שלי לא ידעו על המוגבלות".
