נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, הטיל וטו על שלוש הצעות חוק שנועדו להעלות את קצבאות הנכות והפנסיה. ההחלטה עוררה זעם בקרב ארגונים חברתיים שונים ומחוקקים שתמכו ביוזמות.
מיליי, שמגדיר את עצמו אנרכו-קפיטליסט, טען שההצעות יפגעו באיזון התקציבי של המדינה, והבהיר שאין כסף לממן את המהלכים שאושרו בקונגרס בתחילת יולי.
הנכים והפנסיונרים הם בין הנפגעים הקשים ביותר ממדיניות הצנע האגרסיבית של מיליי, המכונה "המסור החשמלי". הם מקיימים הפגנות שבועיות מול הקונגרס מדי יום רביעי, בכל מזג אוויר.
בחודש מרץ הצטרפו אוהדי כדורגל למחאה, ובמהלכה הפעילה המשטרה אלימות קשה. 124 מפגינים נעצרו, 46 נפצעו, ובהם צלם עיתונות שנפגע בראשו מרימון גז מדמיע ונכנס לתרדמת.
כדי לבטל את הווטו הנשיאותי דרוש רוב של שני שלישים בפרלמנט. מיליי כבר הודיע שאם ההצעות יאושרו מחדש, הוא יעתור לבית המשפט.
"אי אפשר לשרוד על קצבה מינימלית", אמר אדוארדו בארני, מפאתי בואנוס איירס. לדבריו, בחודש שעבר קיבל 370 אלף פסו (כ-954 שקלים), כולל מענק של 70 אלף פסו (כ-180 שקלים).
אחת מהצעות החוק שנפסלו כללה תוספת של 7.2% לקצבאות (תוספת של כ-68 שקלים) והעלאת המענק ל-110 אלף פסו (עוד כ-103 שקלים).
גם לאחר העדכון הזה, הקצבה עדיין רחוקה מהסכום שמוערך כעלות מחיה חודשית בסיסית בארגנטינה, 1,200,523 פסו (כ-3,095 שקלים), לפי נציבות זכויות הקשישים.
"בחודש שעבר הוצאתי יותר מ-100 אלף פסו על תרופות ועוד 80 אלף על חשמל וגז", סיפר בארני. "עכשיו אני צריך לשרוד עם מה שנשאר. זה פשוט בלתי אפשרי". הוא עבד מגיל 15 עד גיל 68.
עדה ביטיה, גם מהמטרופולין של בואנוס איירס, משתתפת בהפגנות השבועיות. לדבריה, לעיתים קרובות כוחות הביטחון עולים במספרם על המפגינים, משתמשים בכוח, יורים גז מדמיע וכדורי גומי ומונעים מהם לחסום כבישים.
"אני ממשיכה להגיע כל שבוע כי אני חושבת על כל הנכים והפנסיונרים שסובלים כמוני. המאבק הזה הוא קולקטיבי", אמרה.
מיליי גם פסל חוק נוסף שהיה מאפשר לנשים מעל גיל 60 ולגברים מעל גיל 65 לפרוש לפנסיה גם אם לא צברו 30 שנות ותק. הצעת חוק שלישית, שנועדה להעניק קצבת נכות וגישה לתוכנית טיפול רפואי, נדחתה אף היא במלואה.
הממשלה טענה שהצעות החוק היו מביאות להוצאה נוספת של מעל 7 טריליון פסו (כ-18 מיליארד שקלים) בשנת 2025, וכ-17 טריליון פסו (כ-43.8 מיליארד שקלים) בשנת 2026. לטענתה, מדובר במהלך בלתי אחראי שאין לו מקור מימון.
בהצהרה רשמית נכתב שאין לכך תקציב, והדרך היחידה להפוך את ארגנטינה "לגדולה שוב" היא באמצעות מאמץ וכנות, לא על ידי חזרה על שגיאות העבר.
מספר מחוקקים גינו את ההחלטה. סנאטור פבלו בלאנקו אמר שמדובר בצעד "מביש ומצער" בעוד הסנאטור אוסקר פארילי כינה את ההחלטה "מדיניות אכזרית כלפי השכבות הפגיעות ביותר בחברה".
"אנחנו בקושי שורדים ורבים מאיתנו עוזרים לילדים שלנו שאיבדו את עבודתם", הוסיפה ביטיה. "אני גם חושבת על הדור הצעיר שלעולם לא יזכה לפרוש. הממשלה הזו צריכה להתבייש במה שהיא עושה".
