ועדת החינוך של הכנסת דנה ביום רביעי האחרון בנושא החינוך המיוחד כשנותרו שבועיים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו. בדיון עלו שוב אותם הקשיים ואותן הטענות, ביניהן הצורך בצמצום מספר הילדים בכיתה, הקמת מבנים נוספים, הוספת מורים והכשרת הצוות בחינוך המיוחד. שר החינוך יואב קיש, שנכח בחלק הראשון של הוועדה שדנה במערכת החינוך בכללותה, כלל לא נכח בדיון על החינוך המיוחד.
נציג משרד האוצר הסביר שנדרשת רפורמה על מנת ליישם את מסקנות ועדת שפירא: "יש מחסור מאוד משמעותי בכוח אדם והגידול בחינוך המיוחד מגדיל אותו. יש לזה היבטים תקציביים מהותיים. תקציב החינוך המיוחד גדל בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקלים. חלק ממסקנות הוועדה לא ניתנות ליישום מבלי להגדיל את כוח האדם הנדרש.
את החלק הנוגע למסקנות ועדת שפירא הציג עמוס שפירא, שכיהן בראשה, והסביר בנחרצות שבניגוד לטענת נציג האוצר ישנה האפשרות כיום, במסגרת המשאבים הקיימים של כוח האדם, ליישם את המלצות הוועדה. "מי שטוען אחרת, לא קרא את מסקנות הוועדה", הוא אמר.
יתרה מכך, הוא טען, כי "אם ההחלטות ייושמו בצורה מלאה ולא בטלאים, משרד החינוך, מערכת החינוך ומדינת ישראל יחסכו הרבה מיליארדים. הרבה יותר ממה שישקיעו, ולא בעוד הרבה שנים, אלא תוך כדי תהליך היישום. יש הסכמה גורפת, שאם ייושמו ההמלצות של הוועדה, מצב מערכת החינוך כולה, לא רק מערכת החינוך המיוחד, יהיה הרבה יותר טוב מאשר היום".
הבעיה שעל הפרק, כך הסביר, היא ש-40% מהתלמידים (מעל 40 אלף) עם צרכים מיוחדים אינם משולבים במערכת החינוך הרגילה. חלקם הגדול נמצאים במערכת החינוך המיוחד הנפרדת מחוסר ברירה, משום שההורים חוששים שלא יינתן להם המענה המתאים בשילוב. שילוב ילדים אלה במערכת הרגילה, תוך מתן מענה מותאם להם, יקטין את העומס על מערכת החינוך המיוחד, לטענתו.
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הסביר שהשאיפה היא להגיע ל-100% שיבוץ, והוא עוסק בכך באופן אישי, אך ישנו קושי במקרים מסוימים, כאשר אין מסגרת מתאימה בישוב שבו גר הילד. בהקשר זה ישנו גם קושי בהתאמת הסעות – תסריטים אשר חוזרים על עצמם בכל שנה.
בפני יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב (ש"ס) עלו כמה בעיות נוספות:
- ועדות זכאות של ילדי עולים עם מוגבלות – הם נדרשים להמתין, לעתים חודשים, בבית עד לקבלת השיבוץ למערכת החינוך. הפתרון שהוצע הוא שתיבחן הזכאות במשרד הרווחה טרם הגעת המשפחה (טרם מציאת מקום מגורים והנפקת תעודות זהות).
- נושא המחסור בטיפולים פרטניים, בעיקר בפריפריה.
- בחינוך המיוחד החרדי ישנם צרכים שונים אך קשיים דומים בשיבוצים ובהסעות, וגם שם המערכת מתבקשת לתת את הדעת.
- עלה הצורך ברכז מילואים בכל בית ספר ככתובת לילדי משרתי המילואים בעלי הצרכים המיוחדים.
- ישנו מחסור בתקני פסיכולוגים בשירות הפסיכולוגי, ונכון לעכשיו, כך נאמר, כל פסיכולוג אחראי על 1,300 תלמידים, ועוד בתקופה שבה עלה מספר הילדים החווים תסמינים פסיכוסומטיים.
הוצגה הצעה לעבודה משותפת של משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה וטיפות החלב על מנת להקדים את האבחון ככל האפשר ולהימנע מהידרדרות שמתרחשת אצל ילדים המאובחנים בשלב מאוחר, לאחר שכבר חוו תסכול במערכת הרגילה.
בשורה חדשה למשפחות עם ילדים עם מוגבלות, היא ששיתוף הפעולה בינם לבין המשרד מתהדק באמצעות כנס "בונים מציאות מיוחדת": הזדמנות לתלמידים להביע את דעתם וכעת יוקם פורום – כהמשך ישיר של הכנס – כהזדמנות לחשיבה ולקידום תהליכים.
במילות הסיכום קראה הועדה ליישום מסקנות ועדת שפירא כרפורמה כוללנית, ולא בשלבים.
יש להזכיר כי בתחילת החודש אישרה הממשלה את המלצת קיש להקים צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית ליישום מסקנות הוועדה ולהציג את המסקנות בתוך 90 יום. אלא שהמסקנות יוצגו כבר אחרי ששנת הלימודים תחל. ההמלצה של קיש באה אחרי שלפני כמה חודשים הודיע כי יישום ההמלצות יידחה בטענה שאין תקציב.
