נושאים קשורים

כ־40 עובדי אלו"ט יקבלו מלגות ללימודי תואר בחינוך עם התמחות באוטיזם

שיתוף פעולה בין אלו"ט למכללת סמינר הקיבוצים יאפשר לעובדי העמותה ללמוד לתואר ראשון עם התמחות באוטיזם, במקביל לעבודתם. המטרה: לקדם את העובדים מקצועית ולשפר את השירות לאנשים עם אוטיזם

לא חייבים להיות פסיכולוג: האנשים שעזרו למפונים להתמודד עם טראומה

פיילוט של נט"ל שילב עמיתים תומכים במלונות מפונים במהלך המלחמה. המסקנה במאמר שפורסם עכשיו: אנשים עם ניסיון אישי בהתמודדות נפשית יכולים לספק תמיכה משמעותית

איך עברתי אבחון אוטיזם דרך הרווחה ללא עלות

אחרי שאובחן כאוטיסט בגיל 30, אמיר שטיין מסביר איך עושים את זה דרך שירותי הרווחה: למי המסלול מיועד, איך פונים, מה ההבדל מאבחון פרטי וכמה זה חוסך לכם

אחרי 5 שנים: השחקנית חושפת שאובחנה בטעות עם טרשת נפוצה

כוכבת "נשואים פלוס" כריסטינה אפלגייט, שחשפה ב־2021 כי היא חולה במחלה, סיפרה כי הרופאים קבעו שהאבחנה הייתה שגויה. התסמינים הקשים נמשכים והיא עדיין מתקשה ללכת: "לא הבראתי פתאום"

אישום: האב תקף את בני משפחתו ובהם בן 4 על הרצף

כתב אישום שהוגש נגד תושב המרכז מתאר מסכת ממושכת של אלימות ואיומים כלפי בני משפחתו. באחד המקרים היכה את בנו האוטיסט בן הארבע בפניו וגרם לו לחבלות קשות
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםכשכאב מוסבר באופן שגוי כחלק מהאוטיזם: זו "האפלה אבחונית"

כשכאב מוסבר באופן שגוי כחלק מהאוטיזם: זו "האפלה אבחונית"

מדובר בתופעה שנוגעת לייחוס שגוי של סימפטומים המתרחשים בו זמנית לאבחון קיים של אוטיזם. אנשים עם אוטיזם סובלים לא פעם מבעיות נוירולוגיות נוספות ובמערכת העיכול למשל ובשל האוטיזם – הבעיות הנוספות לא מאובחנות

אבחון אוטיזם (אילוסטרציה: chatgpt)
אבחון אוטיזם (אילוסטרציה: chatgpt)

"האפלה אבחונית" (Diagnostic Overshadowing) היא תופעה שנוגעת לייחוס השגוי של סימפטומים המתרחשים בו-זמנית לאבחון קיים של אוטיזם למשל, דבר המוביל לתת-אבחון, עיכוב בטיפול או אבחון שגוי של מצבים פיזיים או נפשיים.

תופעה זו משפיעה על אנשים עם אוטיזם בקבוצות גיל ובקבוצות תמיכה שונות, ותורמת לאי-שוויון בריאותי. לדוגמה, פירוש שגוי של סימני כאב באנשים הזוכים לתמיכה רבה – כהתנהגויות הקשורות באוטיזם, התעלמות מסימפטומים בריאותיים המתויגים כקשורים לאוטיזם והתעלמות מצרכים הקשורים להזדקנות. התופעה זוכה לחיזוק בידי דעה קדומה קלינית, כלים אבחוניים בלתי מתאימים ומערכות טיפול מבוזרות.

אנשים עם אוטיזם סובלים בשכיחות גבוהה ממצבים פיזיים כרוניים, ביניהם בעיות במערכת העיכול, בעיות נוירולוגיות ובעיות אוטואימוניות. בנוסף, הם בסיכון גבוה לסבול מחרדה, מדיכאון ומהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

Igul-Letova

אף על פי כן, סימפטומים אלה מתפרשים לעתים קרובות כתכונות של אוטיזם – ייחוס שגוי המוביל להאפלה אבחונית וגורם להפרעה בקבלת טיפול נפשי מתאים.

במאמר מחקרי מחודש אפריל האחרון תחת הכותרת "גורמים חוסמים וגורמים מסייעים לקראת אבחון אוטיזם אצל נשים במסגרת טיפול רפואי: אנליזה תמטית של ראיונות עם אנשי מקצוע בממלכה המאוחדת", נכתב: "התוצאות חשפו תמות בנוגע להטיות מגדריות ולהאפלה כמחסומים כלליים וחשובים לקראת זיהוי אוטיזם ואבחונו בנשים במערכת הבריאות".

במחקר מאוניברסיטת קיימברידג', שתוצאותיו פורסמו בינואר השנה, אשר כותרתו "חשיבה מחדש על מבחנים פסיכומטריים באוטיזם: התגברות על אתגרי קו-מורבידיות (הימצאות שתי הפרעות או יותר במקביל באותו אדם) ועל האפלה אבחונית", נכתב בתקציר: "נתונים אפידמיולוגיים מראים שישנה עלייה בשכיחות אוטיזם בקרב ילדים בני שמונה. גידול זה מציב אתגרים משמעותיים להשגת אבחונים מדויקים, בייחוד כתוצאה ממצבים קו-מורבידיים ומהאפלה אבחונית. תת-קבוצות מסוימות – כגון נשים עם אוטיזם, אנשים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות ומיעוטים אתניים – מצויים בסיכון מוגבר לתת-אבחון".

Igul-Letova

במכתב לעורך, אשר נשלח ל-Wiley Library Online בשנת 2023, כתבו שלושת המחברים: "דאגתנו היא האפלה אבחונית, בייחוד כאשר הקווים מיטשטשים בין אוטיזם לבין מה שאינו אוטיזם. הדבר מוביל לאמונה שהתנסויות מסוימות, או סימפטומים מסוימים, המקושרים עם מצבים רפואיים אחרים, הם חלק מהיות האדם אוטיסט, כאשר בפועל הם מצביעים על מצב שונה לגמרי. זו התרחשות נפוצה במקרי חרדה, בהפרעות אישיות, במצבים בהם ישנם התקפים ובמצבים בהם ישנם קשיי קואורדינציה, כגון דיספרקסיה (הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיי קואורדינציה בתנועה). אנשים עם אוטיזם שיש להם הפרעה קוגניטיבית במקביל להיותם לא-מדברים, זוכים להתעלמות מהסימפטומים של הפרעה זו ומתויגים כאוטיסטים בלבד".

ישנם מחקרים נוספים שהביאו את המושג "האפלה אבחונית" אל תודעת הקהילה המדעית, אך חשוב שגם הציבור הרחב יכיר אותו וידע להעלות סימני שאלה בפני המאבחנים במקרה הצורך.

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות