1 בספטמבר הגיע ושנת הלימודים תשפ"ו יצאה לדרך. בחינוך המיוחד ילמדו השנה 390,750 אלף תלמידים, זינוק של 10 אחוזים לעומת השנה שעברה, אז למדו בחינוך המיוחד כ-354 אלף תלמידים. מספר התלמידים המשולבים עומד על 234.5 אלף, עלייה של 22 אלף תלמידים לעומת השנה שעברה.
גם בשנה שעברה חל זינוק משמעותי במספר התלמידים שלמדו בחינוך המיוחד כשבין תשפ"ד לתשפ"ה נרשמה עלייה של 20 אחוזים בכמות התלמידים.
המספרים באים לידי ביטוי בצל דחיית יישום מסקנות ועדת שפירא, שהיו אמורים להתחיל השנה, אך נדחו בהחלטת שר החינוך יואב קיש לשנת 2027.
לפי פרסום בעיתון "כלכליסט" בשבוע שעבר, תקציב החינוך המיוחד גדל בארבע השנים האחרונות ב-60 אחוז מ-15 מיליארד שקל ב-2021 ל-24 מיליארד בשנה החולפת. לפי הדיווח, בשנת 2030 עשוי התקציב לעלות ל-35.3 מיליארד שקל.
המסקנות המרכזיות של ועדת שפירא נגעו לצורך להקטין את מספר התלמידים בגנים ובכיתות (בכלל המערכת) מכ-30 בממוצע ל-19, והפחתת מספר ימי הלימוד בשבוע משישה לחמישה.
קיצוץ ימי הלימוד אמור להתקזז עם הצורך ביותר מורים עקב פיצול הכיתות. בנוסף, המליצה הוועדה על "היפוך פירמידה" – השקעה גדולה הרבה יותר בחינוך בגיל הרך, וכן על השקעה נרחבת בהכשרות מקצועיות של צוותי הוראה.
יו"ר הוועדה עמוס שפירא אמר בסוף שנת הלימודים האחרונה לאתר שווים: "המספר שהמשרד פרסם מוכיח יותר מהכול על הסחרור הנוראי שמערכת החינוך נמצאת בו שעליו כבר הצביעה ועדת שפירא . ברור שכמות התלמידים עם צרכים מיוחדים לא ייתכן שגדלה ב-20 אחוז בשנה אחת. זה מעיד יותר מהכול שהמצב נובע כתוצאה מחולשה של מערכת החינוך הכללית, שמתקשה לתת מענה חינוכי סביר לתלמידים עם צרכים מיוחדים ולשלב אותם ולכלל התלמידים בישראל".
