בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי בנוגע להכרה בילד בן 11 על הרצף האוטיסטי. הילד אובחן כשהיה בן 7 בשנת 2021, אך כעבור שנתיים קיבלה משפחתו מכתב מהביטוח הלאומי לאבחון חוזר.
כך החל מאבק של שנתיים וחצי, שבהם עבר הילד אינספור אבחונים חוזרים מטעם הביטוח הלאומי ומטעם הוריו. בסוף אוגוסט קבע בית הדין כי הוא מקבל את הקביעה שהילד על הרצף האוטיסטי והורה לביטוח לאומי להשיב את הכרתו ולשלם לו באופן רטרואקטיבי.
הסיפור מתחיל כשהילד, בן 11 כיום, הוכר על ידי הביטוח הלאומי כילד על הרצף האוטיסטי בהיותו בן 7 ונקבעה לו קצבת נכות בשיעור של 100 אחוזים.
אלא ששנתיים מאוחר יותר קיבלה המשפחה מכתב מהביטוח לאומי, שטען כי האבחון התבסס לכאורה על מידע מוטע שנמסר על ידי מי מאנשי המשפחה.
ביולי 2024 זומן הילד לבדיקת פסיכולוג מטעם המוסד לביטוח לאומי. הפסיכולוג טען כי לא היה ניתן להתרשם מקיומה של הפרעה ראשונית בתקשורת או חשד למוגבלות שכלית התפתחותית. "ייתכן מאוד כי הימנעות וחוסר שיתוף הפעולה נובע מרצון להראות קשיים שאינם קיימים", כתב הפסיכולוג בחוות דעתו.
באוקטובר 2024 דחתה ועדה רפואית את תביעת הילד לקצבה. המשפחה, המיוצגת על ידי עורך הדין שמעון עטיאס, ערערה ובדצמבר באותה שנה התכנסה ועדה רפואית לעררים, שקיבלה את ערעור המשפחה וקבעה כי הילד על הרצף האוטיסטי וכי הוא זכאי לקצבה של 100 אחוזי נכות עד גיל 18 ושעל המוסד לשלם רטרואקטיבית את הקצבה, שתשלומה הופסק במרץ 2023.
בביטוח לאומי ערערו על ההחלטה וטענו כי החלטת ועדת הערר לא הייתה מנומקת, נוסחה באופן לקוני וללא ניתוח מפורט של החומר הרפואי שיש בו, כך לדברי המוסד, להסביר את האבחנה שהילד על הרצף.
בערעור אף נטען כי סיפורו של הילד קשור בפרשיית "ערוץ הילדים", שבה הועלה חשד כי המסמכים שהוגשו לצורך קבלת הקצבה הינם מזויפים. השופטת רויטל טרנר קבעה כי לא הוכח שיש קשר בין הפרשייה לבין הילד וכי המוסד לביטוח לאומי לא סיפק את ההוכחות הנדרשות כדי להוכיח קשר שכזה.
השופטת טרנר אף קבעה כי טענת המוסד שהחלטת הוועדה היא לקונית ולא מנומקת אינה נכונה ופירטה את המסמכים שהוצגו בפניה. לבסוף פסקה השופטת, כאמור, כי החלטת ועדת הערר תקפה והורה למוסד לביטוח לאומי לשלם גם הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים. לביטוח הלאומי יש אפשרות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
עו"ד שמעון עטיאס מסר לשווים: "פסק הדין מסמל ניצחון חשוב לצדק ולזכויות הילד ומשפחתו. לאחר שנתיים וחצי של מאבק מתיש, שבמהלכו המשפחה נאלצה להתמודד עם בירוקרטיה קשה וחוסר התחשבות בצרכים המיוחדים של ילדם, בית המשפט הכיר סוף סוף בזכאותו של הקטין לקצבה שלה הוא זכאי כדין. מדובר בסיום למסע ייסורים כואב שהשפיע לא רק על הילד אלא גם על הוריו, שנאלצו להילחם יום-יום על מה שמובן מאליו – הזכות לתמיכה וסיוע. המסר שלנו ברור: אין לוותר או להתייאש מול מערכת מורכבת ובירוקרטית. המאבק למען הילדים שלנו משתלם, והצדק תמיד מוצא את דרכו לצאת לאור. זהו יום של תקווה עבור המשפחה, וגם עבור הורים אחרים שחווים קשיים דומים".
