מדור "הפינה לטיפולכם" עונה על השאלות ששלחתם לאתר שווים. המומחים של חברת "טיפולי" ענו על השאלות שהגיעו. רוצים גם? אתם מוזמנים לשלוח שאלות בנוגע לילדים שלכם עם ציון גילו של הילד או הילדה עד גיל 18 ועם איזו מוגבלות הוא מתמודד בתחומים הבאים: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, ניתוח התנהגות ופיזיותרפיה. מייל לשליחת השאלות: shavvim@gmail.com
לכל השאלות במדור – לחצו כאן
ג' שואלת: "בגני עירייה, בגן יש 10 ילדים הרוב בגילאי 2.10-2.11, עם מוצצים, לא מדברים בכלל. הבן שלי התחיל לדבר והתקדם. יש גם משפטים, השאלה אם הוא מתאים להיות בגן הזה שרוב הילדים מאוד קטנטנים, עם מוצצים, ולא מדברים מילה מרגיש לי שהוא מתוסכל בכניסה לגן… מבקש ללכת לגן של 'הגדולים'. מה עלי לעשות במצב הזה?".
שני רפאלוב, קלינאית ומדריכה ביחידה ההתפתחותית של טיפולי בקרית אונו, עונה:
"חשוב להתייעץ עם הצוות שמכיר את הילד, מטפלים וגננות, כדי להחליט מה המסגרת הכי מתאימה. אם הילד בגן תקשורת, אז אולי כדאי לבדוק אפשרות למעבר לגן אחר שבו הילדים גדולים יותר או לשקול שילוב יחידני בגן רגיל אם הילד בשל למעבר".
ליבי בגנו-סימון, מנתחת התנהגות, רכזת טיפול בגן תקשורת בטיפולי, עונה: "בגני עירייה הילדים תמיד הטרוגניים וזה בכוונה – כדי שתהיה למידת עמיתים והפריה הדדית. כן חשוב לבקש מהצוות לראות בילד שלך "פרויקט" ולקדם אותו ברמה שהוא נמצא בה, גם אם סביבו יש ילדים שעדיין לא מדברים. בנוסף, כדאי לדאוג לפעילויות אחר הצהריים עם ילדים מתקדמים יותר כדי שימשיך להתפתח".
אורית שואלת: "הבת שלי בת 19 על הרצף ולדעתי היא עונה למאפיינים של PDA. אני מבינה שהצורך לשלוט וההתנגדות לכל בקשה זה חלק מתגובה לחרדה. מה ניתן לעשות, שהוא לא תרופתי או באמצעים טבעיים, כדי לעודד אותה לשתף פעולה עם ההכרח לשמור על היגיינה למשל ולהפחית התנגדות מצידה".
שני רפאלוב עונה: "אכן הצורך בשליטה קשור לחרדה, אבל צריך גם להבין שמתן שליטה מלאה מגביר חרדה ולכן לא תמיד מתאים. זה מעגל שקשה לשבור והוא מצריך תחושת שליטה ללא שחרור מלא שלה. כדאי לשקול טיפול התנהגותי לדוגמה cbt, טיפול קלינאית או מנתחת התנהגות כדי להקל את ההתנהלות היומיומית. חשוב לקיים משא ומתן להגיע להסכמות תוך מתן תחושה ששומעים אותה ומתחשבים בה בקבלת ההחלטות. הרבה פעמים הצורך להרגיש ששומעים אותי הוא החשוב ביותר במקרים כאלה. הייתי גם כותבת את מה שסוכם כדי שיהיה לכך תיעוד במידה ויעלה ויכוח נוסף בנושא בעתיד".
ליבי בגנו-סימון עונה: "בגיל הזה חשוב לכבד עצמאות ולדבר בגובה העיניים. במקום בקשות ישירות, נסי ליצור שיח שוויוני: לשתף אותה בהחלטות, לתת שליטה ("את רוצה מקלחת עכשיו או מאוחר יותר?"), ולחבר את ההיגיינה לעולם שלה – לדימוי עצמי, לביטחון מול חברים, לריח נעים. ככל שתרגיש שזה בחירה שלה ולא דרישה מבחוץ – שיתוף הפעולה יעלה".
יפעת שואלת: "בני בן 11 על הרצף בתפקוד גבוה לומד בכיתה רגילה. יש לו בעיות התנהגות קשות. בעבר היה אלים, היום קצת פחות. הוא מקלל. הוא יכול לדבר לא יפה ופתאום לשנות התנהגות ולהיות מלאך. בעבר טופל בספונד ואטנט וזה לא עשה לו טוב. איך ניתן לסייע לו?"
מור זילכא, מרפאה בעיסוק, מנהלת סקטור ריפוי בעיסוק בטיפולי, עונה: את מתארת מציאות לא פשוטה, עם התנהגויות מאתגרות לצד רגעים מקסימים. זה מובן מאוד שיכול להיות מתיש ומבלבל.
חשוב לעבור שוב הערכה מקצועית אצל פסיכיאטר ילדים ונוער שמנוסה בליווי ילדים על הרצף, כדי לבדוק התאמת טיפול תרופתי או אפשרויות אחרות. בנוסף, מומלץ לקבל ליווי במסגרת שיש בה צוות רב־תחומי, כך שניתן יהיה לשלב בין כמה מענים:
• תמיכה רגשית לילד (למשל טיפול רגשי )
• הדרכת הורים שתעניק לכם כלים מעשיים להתמודדות יומיומית
• ריפוי בעיסוק שיכול לסייע בוויסות וקידום השתתפותו של הילד
• שיתוף פעולה עם בית הספר כדי לייצר סביבה יציבה ותומכת
שילוב של הערכה רפואית יחד עם טיפולים של צוות רב תחומי יכול להקל עליו וגם עליכם כמשפחה.
תשובתה של הילה מדהלה פרחן, עובדת סוציאלית, מנהלת סקטור רגשי בטיפולי, בסרטון בתחילת הכתבה.
יש להדגיש כי המענה אינו מחליף חוות דעת רפואית ומדובר בהמלצה בלבד.
