ועדת הבריאות של הכנסת בראשות ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קיימה היום (ה') דיון בנוגע לרפורמה בהתפתחות הילד, שבמסגרתה יבוטלו בהדרגה ההחזרים על טיפולים פרא רפואיים פרטיים לילדים, עד לביטול מוחלט של ההחזרים בספטמבר 2029.
אחרי שנמנע מלומר זאת פומבית, משרד הבריאות אישר רשמית במהלך הדיון, כפי שפורסם בשווים, כי הרפורמה נדחתה ל-1 בנובמבר השנה וכן כי יתווספו עוד שני מדרגים ליישומה:
ב-1 בנובמבר 2025 יבוטלו ההחזרים לילדים לא מורכבים (שאינם אוטיסטים או סומטים) חדשים (כלומר, שלא החלו כבר בטיפול) מתחת לגיל 6 המתחילים טיפול ואינם גרים באזורים מסוימים שיוגדרו בהמשך.
ב-1 במאי 2026 יבוטלו ההחזרים לילדים שאינם מורכבים ואינם חדשים מעל גיל 6.
ב-1 בנובמבר 2026 יבוטלו ההחזרים לילדים מורכבים חדשים מתחת לגיל 6.
ב-1 בנובמבר 2027 יבוטלו ההחזרים עבור כלל המטופלים החדשים.
ב-1 בספטמבר 2029 יבוטלו ההחזרים לכלל המטופלים.
הרפורמה, שהיא למעשה המשך של רפורמה דומה מ-2020 (שלא הצליחה), מגיעה על רקע משבר התורים העצום בתחום התפתחות הילד. מזה שנים ארוכות, ילדים עם צרכים מיוחדים נאלצים להמתין זמן ממושך ביותר לאבחונים ולתורים דרך קופות החולים (השירות הציבורי), שלעתים מגיעים לחצי שנה ואפילו לשנה ויותר.
אנשי המקצוע מזהירים שוב ושוב שבגילאים הצעירים טיפול מוקדם הוא קריטי לשיפור התפקוד של ילדים אלה בעתיד, אולם משרד הבריאות טרם מצא פתרון לבעיה. הרפורמה של המשרד מ-2020 הגדירה כי זמן ההמתנה המקסימלי לטיפול צריך להיות שלושה חודשים, אולם במציאות הנתונים נותרו גרועים כפי שהיו לפני הרפורמה.
בדרום 90% ממתינים לטיפול יותר מ-3 חודשים
במהלך הדיון בוועדה הציגה יונת מייזל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מספר נתונים המדגימים את המצוקה. כך למשל, בקופת חולים כללית 83 אחוזים מהילדים ממתינים לטיפול אצל קלינאית תקשורת יותר משלושה חודשים. בדרום המצב גרוע עוד יותר: לא פחות מ-90 אחוז ממתינים יותר משלושה חודשים לטיפול.
בקופת חולים מכבי במחוז הדרום עומד שיעור הממתינים יותר משלושה חודשים לאבחון אצל פסיכולוג על 75 אחוזים. במאוחדת, 92 אחוז ממתינים לרופא התפתחותי יותר משלושה חודשים.
מייזל ציינה שחלק משמעותי מהנתונים שביקשה ממשרד הבריאות לא נמסרו על ידו. למשל, מספר המטפלים שעובדים במכונים להתפתחות הילד וגם כמה עובדים במסלול ההחזרים. להערכתה, עם כניסת הפעימה הראשונה של הרפורמה, ב-1 בנובמבר הקרוב, 11 אלף ילדים יפסיקו לקבל החזרים על טיפולים פרטיים.
בשנת 2024, כך דווח לוועדה, היו 54 אלף ילדים שטופלו במסלול ההחזרים. כ-30 אחוז מהילדים שנזקקו לטיפול של פסיכולוג או קלינאית תקשורת נאלצו ללכת למטפל פרטי ולקבל החזר מהקופה. האזור שבו שיעור מקבלי ההחזרים היה הגבוה ביותר הוא מחוז המרכז (20 אחוז מהילדים המטופלים).
הנהירה למטפלים הפרטיים נולדה מוואקום עמוק בשירות הציבורי. התורים הממושכים בקופות החולים והנזק לילדים לא הותירו להורים ברירה אלא ללכת לטיפול בפרטי ולבקש החזרים מהקופה (על חלק מהסכום). במצב הזה, יותר ויותר מטפלים בחרו לעבור בפרטי, פעמים רבות על חשבון העבודה שלהם בשירות הציבורי. כמובן שגם התשלום שהם מקבלים על טיפולים פרטיים גבוה בהרבה ממה שמוכנות לשלם להם קופות החולים.
כעת, מה שמשרד הבריאות מבקש לעשות באמצעות הרפורמה הוא להעביר בחזרה מטפלים מהפרטי לציבורי, וכך, בתקווה, לתת מענה בזמן סביר לילדים הזקוקים לטיפולים, שמספרם הולך וגדל מדי שנה.
"לא נצליח לגייס מטפלים בלי ביטול ההחזרים"
ד"ר נעמה יושע-אורפז, ראש המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, אמרה את זה בדיון באופן הכי ברור: "המטרה היא לסגור את מסלול ההחזרים ולהביא את כל המטפלים מהפרטי לציבורי. לא נצליח לגייס מטפלים אם נשאיר את ההחזרים. אני הייתי רוצה שהילד יקבל את הטיפול במערכת הציבורית כי היא מפוקחת. בסופו של דבר כולנו תקווה שביטול ההחזרים יחזק את המערכת הציבורית".
מבחינת המשרד, ביטול ההחזרים הוא המפתח להצלחת המהלך. אם הורים לא יקבלו החזרים על טיפולים פרטיים, הם לא יוכלו לקחת את הילד למטפל פרטי, פשוט כי זה יקר מדי. במצב הזה למטפל הפרטי תהיה פחות עבודה ופחות הכנסה, והוא ייאלץ לעבור לשירות הציבורי, גם אם השכר שם נמוך בהרבה. כך יהיו יותר מטפלים לקופות החולים, וכך, אולי, הן יידעו לספק תורים בזמן סביר.
דינה צ'רנו מאגף הפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות הסבירה כי "המטרה של הרפורמה היא שהילד יקבל טיפול דרך הקופה ולא יצטרך לחפש מטפל פרטי". לדבריה, משרד הבריאות הגדיל את סכום התמיכה בקופות החולים שיטפלו ביותר ילדים ובמקביל הגביל את מספר המטפלים שיכולים לעבוד בהחזר בפרטי באמצעות דרישה לוותק מינימלי רב יותר. בנוסף, נחתמו הסכמי שכר מעודכנים כדי למשוך יותר מטפלים לציבורי ולהגדיל את כוח האדם.
את ההורים זה לא מרגיע. רבים מביעים חשש גדול מהרפורמה. הדאגה המרכזית שלהם היא שההחזרים יבוטלו, אבל קופות החולים עדיין לא יידעו לתת מענה ותורים בזמן סביר. אז, ההורים ייאלצו להכניס את היד לכיס ולשאת במלוא התשלום על מטפלים פרטיים – מה שיכביד עוד יותר על משק הבית, או שייאלצו להמתין זמן ממושך לטיפולים והילדים יינזקו מזה.
יו"ר הוועדה: "ההורים מודאגים בצדק"
"בצדק, יש הורים רבים שמוטרדים מביטול ההחזרים", אמר יו"ר הוועדה משריקי בפתח הדיון. "אנחנו יודעים שיש הורים רבים שממתינים הרבה מעבר לשלושה חודשים למטפלים בהתפתחות הילד. החשש מוצדק. המטרה שלנו היא למצוא פתרונות אופרטיביים".
ח"כ עדי עזוז מיש עתיד ביקשה להציף את בעיית המחסור במטפלים. "אין מספיק מטפלים", אמרה. "יש 6,837 קלינאיות תקשורת בישראל ויש גידול של 6 אחוז במספרן מדי שנה. בחינוך המיוחד יש גידול של 10 אחוז במספר התלמידים מדי שנה. הילדים האוטיסטים הם נתח גדול ואין להם טיפול. מגיעים להם לפי החוק שלושה טיפולים בשבוע בהחזר. אפילו בפרטי יש תורי המתנה ארוכים כי אין מספיק מטפלים".
עו"ד חמי גולדין מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ביקש להזכיר לנוכחים ש"חוץ מהזכות להחזר לפי הנהלים, נשארת הזכות של הילדים לקבל טיפול בזמן סביר".
ד"ר דורית שמואלי, אחראית על התפתחות הילד בכללית, הצליחה להכעיס חלק מהמשתתפים. "מלחמה לא גורמת לבעיות התפתחותיות", אמרה, ובתגובה זכתה לצעקות מחלק מהנוכחים. "אנחנו מברכים על המהלך של משרד הבריאות", היא ביקשה להבהיר. "ההחזרים הרסו את השירות הציבורי. מינואר 2024 פתחנו 23 מכונים ויחידות חדשים ומינואר 2025 קלטנו עובדים ל-40 משרות חדשות".
מצד שני, שמואלי לא הציגה תחזית מאוד אופטימית לעתיד. כשיו"ר הוועדה ניסה להקשות עליה ושאל מה יהיו זמני ההמתנה אחרי הרפורמה, היא ענתה: "לריפוי בעיסוק חצי שנה וקלינאיות תקשורת 8-7 חודשים". גם ליאור ברק, סמנכ"ל במשרד הבריאות, הודה ש"בפעימה הראשונה זמני ההמתנה לא יתקצרו". גלי עטר, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד בקופת חולים מכבי, הפתיעה גם היא: "אני חושבת שאנחנו צריכים עוד טיפה זמן. צריך גידול משמעותי של משאבים. לדעתי צריך לדחות את הרפורמה לפחות עד חודש ינואר".
"ילדים ייזרקו מתחת לרכבת"
רעות עוזיאל, אמא לשני ילדים על הרצף, ניסתה לתאר לוועדה את הנטל הכלכלי הכבד המוטל על כתפי ההורים. "מזל שבעלי עובד בהייטק אחרת לא הייתי יכולה לממן את הטיפולים לבן שלי", אמרה לנוכחים בדמעות. "מה קורה לילד אחר שאין לו? אני צריכה להגיד תודה שאבא שלי מת וקיבלתי כסף בצוואה? הילדים שלי זה קודש הקודשים שלי. הילד הקטן שלי בן 7 לא קיבל החזרים. אני הוצאתי החודש 10,000 שקלים על טיפולים עבורו".
עו"ד ולרי זילכה, רכזת פורום ארגונים לילדים עם צרכים מיוחדים, הוסיפה: "ברור לנו מהנתונים שמסרו על ידי משרד הבריאות שיהיו ילדים שייזרקו מתחת לרכבת. מבחן התמיכה שעדיין בדיונים לא מציין את לוחות הזמנים. צריך מענה רוחבי. צריך להכניס את משרד רה"מ לתוך העניין הזה. זה נושא רוחבי ואי אפשר להשאיר את משרד הבריאות לבד".
אוראל גלאור, נציג מועצת התלמידים ונער על הרצף האוטיסטי, ניסה להסביר כמה הטיפולים הפרטיים חיוניים: "הם היו אלה שקידמו אותי. תלמידים לא יקבלו מענה אם הרפורמה תצא לדרך. ההחזרים הם חבל ההצלה האחרון. הרפורמה מציעה לקחת את החבל הזה לפני אלטרנטיבה בנויה ולחתוך אותו. אני לא מתנגד למטרה, כולנו רוצים מערכת ציבורית חזקה, אבל סדר הפעולות חייב להיות ברור".
לסיכום הדיון, יו"ר הוועדה דרש ממשרד הבריאות לשלוח עדכון של מספרי גיוס המטפלים החדשים עד לסוף החודש. "אם קופות החולים לא יעמדו ביעדים שהציב משרד הבריאות, הוועדה תדרוש לדחות את הרפורמה", סיכם משריקי.
