
מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
שניר בר חנין הוא מוזיקאי שעובד קשה. הוא כותב בסגנונות שונים ומופיע. שניר מתמודד עם שיתוק מוחין ונעזר בכיסא גלגלים. על כן, הוא בחר בשם HARDDRIFTER כשם במה.
בשיחה עם שווים, הוא מתאר איך זה להופיע כשהרבה במות לא מונגשות, לבלות במסיבות, להכיר מקרוב את אריק ורות פרץ זיכרונם לברכה שנרצחו בשבעה באוקטובר ולעבוד על שני אלבומים חדשים.
שניר, בן 35 מבאר שבע, נחשף לתחום המוזיקה כבר מגיל קטן. "אהבתי מוזיקה מזרחית. אהבתי את השירים של מרגלית צנעני. אבל אהבתי עוד סגנונות", הוא משתף.
בגיל 16 נחשף שניר למוסיקת טראנס. הוא אהב במיוחד את השירים של סקאזי. "אמרתי לו שאני אהיה די ג'יי", הוא אומר בגאווה.
שניר אוהב לבלות במסיבות באופן שמותאם למוגבלותו. "אני רוקד על הכיסא כאילו אין מחר", הוא מסביר. "אני מזיז את הרגליים והראש. אני לא זז עם הכיסא כי אחרת אדרוס שם את כולם. לפעמים, מבלים אחרים מסתכלים עליי. אני מחייך ומסתכל אליהם. אז הם מחייכים אליי".

כדי ג'יי, המצב שונה. שניר בא לתקלט. על כן, חשוב שהבמה תהיה נגישה. כיצד מנגישים את הבמה? קודם כל, צריך רמפה בשביל ששני או כל אדם אחר שנעזר בכיסא גלגלים, יוכל לעלות על הבמה. אך זה לא הכול. צריכה להיות לשניר דרך לתקשר עם הקהל.
"לפני כמה חודשים, הגעתי להופיע באזור המרכז. הבמה לא הייתה נגישה, אז, עם הכיסא, הרימו אותי על שולחנות. זה היה מפחיד", הוא נזכר.
ב-6 באוקטובר 2023, יום לפני מסיבת הנובה, שניר היה באותו מתחם במסיבת יוניטי. אמא שלו ביקשה ממנו לחזור הביתה באותו יום. הייתה לה הרגשה רעה, אינטואיציה שמשהו רע הולך לקרות. אז הוא שב לביתו.
מתוך האהבה למסיבות, שניר ואימו הכירו את אריק פרץ ובתו רות. רות פרץ הייתה נערה עם שיתוק מוחין שבילתה עם אביה במסיבות טבע. האב ובתו נרצחו בטבח.

"הם היו חברים טובים. הם אהבו את החיים. הם אהבו מסיבות", מספר שניר על אריק ורות. "לאמא שלי יש את השיחה האחרונה שלה עם אריק. הוא שאל אם אנחנו באים למסיבה. היינו אמורים לטוס ביחד למסיבה בהונגריה. בסוף, טסתי למסיבה הזו, בשבילי ובשבילם".
שניר כותב שירים עם מילים וגם מוזיקת טראנס ומייצר כעת מוזיקת הארדקור. הפידבקים חיוביים. כעת, הוא עומל על שני אלבומים חדשים עם שותפו הבלגי סרגיי בולקוב. אחד אמור לצאת בעוד חודשיים והשני בעוד כחצי שנה. אלו יהיו שני האלבומים הראשונים של שניר.
השאיפות של שניר לעתיד הן, כמובן, להשיק בהצלחה את שני האלבומים. הוא שואף להופיע הרבה, אבל רק על במות נגישות. אבל השאיפה הכי חשובה שלו היא: "שאנשים 'רגילים' יתייחסו אלינו כשווים. זה יוביל להנגשה של יותר במות".





