כמעט שבוע חלף מאז קרא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשים בהריון להימנע משימוש בטיילנול (המקבילה האמריקנית לאקמול) וקשר בין השימוש במשכך הכאבים לאוטיזם כשהוא ושר הבריאות שלו, רוברט קנדי ג'וניור, לא מספקים הוכחה מדעית לדבריהם. למרות הזמן שחלף, כאן בישראל, משרד הבריאות טרם הביע עמדה בנוגע להכרזה.
באותה מסיבת עיתונאים הבטיח טראמפ "טיפול" חדש באוטיזם בדמות מרשם ללוקוברין, סוג מסוים של ויטמין B9. מדענים רבים הביעו סקפטיות ומשפחות היו חלוקות בנוגע להודעה.
באתר NPR פורסמה כתבה על הספק בשימוש באותה תרופה, המשמשת בכלל להגנה על תאים בריאים בעת קבלת טיפול כימותרפיה.
"זה טיפול מרגש שעשוי להועיל לילדים רבים הסובלים מאוטיזם", אמר שר הבריאות האמריקני במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר. "לוקובורין נותנת תקווה להורים רבים עם ילדים אוטיסטים", השלים טראמפ.
אחת האימהות שמתנגדות להכרזות הללו התראיינה לאתר ואמרה שמה שעושה ממשל טראמפ הוא למעשה מאמץ מוטעה למצוא פתרון פשוט להפרעה מורכבת ולרמז על האפשרות שההורים יכולים היו למנוע את האוטיזם של ילדיהם.
נכון להיום, לא ברור הקשר בין מחסור מוחי בחומצה פולית (cerebral folate deficiency) לבין אוטיזם, אך ה-FDA מצוי כעת בתהליך של שינוי התוויית התרופה. שינוי זה יכלול מלל המציע את האפשרות שהתרופה "יכולה לשפר סימפטומים מסוימים במבוגרים ובילדים עם מחסור מוחי בחומצה פולית", כך פורסם ברשומה של הארגון.
עקב העובדה שחסרות הוכחות ליעילותה של התרופה, שהיא למעשה סוג של ויטמין B9, רופאים וחוקרים רבים סבורים שעדיין מוקדם להציעה כטיפול. "היינו רוצים לראות כאן מחקר על פי הסטנדרטים של ה-FDA, כפי שנדרש עבור כל תרופה אחרת", הם אומרים.
הביופסיכולוגית אלישיה האלדיי, המדענית הראשית בקרן המחקר לאוטיזם, אמרה: "הם רותמים את העגלה לפני הסוסים". האלדיי, שהיא גם אמא לילדה על הרצף האוטיסטי, הוסיפה כי הממשל האמריקני עוקף את הליך הבדיקה המקובל לבטיחות הלוקובורין. גם אופן ההתבטאות בנושא במסיבת העיתונאים מטעה לדעתה, משום שהתרופה תאושר רק למי שיש לו את המחסור בחומצה הפולית במוח ולא לכל אחד עם אוטיזם.
במקביל, פורסמה בכתב העת NATURE ידיעה על העברת מענקים בסכום כולל של 50 מיליון דולר מהממשל אל 13 קבוצות מחקר על חשבון "מיזם מידע מדעי על אוטיזם" (Autism Data Science Initiative) שנועד לחקור כיצד האינטראקציה בין גורמים סביבתיים לבין גורמים גנטיים תורמת להתפתחות אוטיזם.
"זה הכיוון שאליו המחקר צריך לפנות על מנת למצוא את הגורמים לאוטיזם", אומרת הלן טאגר-פלסברג, החוקרת את האוטיזם באוניברסיטת בוסטון, מסצ'וסטס.
מנעד המחקרים שקיבלו מענק נע בין חקר השפעות חשיפה סביבתית במהלך ההיריון לבין ניסויים בתאי מוח וכן מחקרים שנועדו לשחזר את הממצאים של מחקרים אלו.
עם המימון הגיעו גם דרישות שחלקן אינן עומדות במבחן המציאות. למשל, התערבות בלוחות הזמנים – החוקרים נדרשו להשלים את המחקר תוך שלוש שנים במקום חמש, כפי שנהוג בדרך כלל – או התערבות פוליטית בממצאים. גם הזמן שהוקצה להגשת בקשה למענק היה קצר מהמקובל.
"צריך להמתין עד לקבלת תוצאות המחקר, לפני שמצהירים על תשובות", אמר ג'ייסון שטיין, חוקר בתחום הנוירוביולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה אשר קיבל מענק ADSI.
בקרב החוקרים התעוררו ספקות לגבי הכדאיות שבקבלת מענק מהקרן. "חלק חשבו: אולי כדאי שנתרחק מזה", אמרה ג'ודית' מילר, פסיכולוגית החוקרת אוטיזם בבית החולים לילדים בפילדלפיה שבפנסילבניה.
לבסוף הוגשו כ-250 בקשות, ואף קבוצה מבין מקבלות המענק לא הציעה להתמקד בחקר חיסונים.
