הממשלה הנוכחית פוגעת באנשים עם מוגבלות. מהרפורמה של משרד הבריאות בהתפתחות הילד, שנועדה לבטל את ההחזרים על טיפולים בפרטי לילדים עם צרכים מיוחדים ועד המשבר העמוק והנמשך בחינוך המיוחד תחת שר החינוך יואב קיש שדחה את יישום מסקנות ועדת שפירא.
ניתן לציין את שר הרווחה לשעבר יעקב מרגי, שפעל לא פעם בנושאים של אנשים עם מוגבלות במהלך הקדנציה, עד שהתפטר במסגרת המשבר הקואליציוני על חוק הגיוס.
אבל מה עם נבחרי הציבור מצד האופוזיציה? מה הם עושים עבור אנשים עם מוגבלות בישראל? ספוילר: לא הרבה וזה בלשון המעטה.
קחו למשל את ח"כ מירב כהן מיש עתיד, אחת הח"כיות שנחשבות במיוחד לעוסקות בתחום החברתי. הציוץ האחרון שלה בנוגע לאנשים עם מוגבלויות היה בחודש יוני האחרון בנוגע למיגון בעקבות המלחמה עם איראן. הפעם הקודם שצייצה בחשבון הטוויטר שלה משהו על אנשים עם מוגבלויות? לפני כמעט שלוש שנים.
ומה באשר לחברת הכנסת נעמה לזימי? גם היא נחשבת לח"כית שעוסקת בתחומים חברתיים. בחודש יולי היא צייצה על קצבת נכות באשר למתווה הפיצויים לאחר המתקפה באיראן והחודש היא צייצה נגד המשטרה שחסמה אותה ואישה עם מוגבלות וכלב הנחיה שלה. חוץ מזה – גורנישט.
חברת הכנסת מירב כהן יזמה שתי הצעות חוק שנוגעות לאנשים עם מוגבלות בכנסת הנוכחית, אך אף אחת מהן לא הגיעה לכדי דיון. בחיפוש במאגר החקיקה הלאומי עולה כי חברת הכנסת נעמה לזימי הייתה מעורבת בחמש הצעות חוק שנוגעות לנכים. עם זאת, רק אחת התקדמה לכדי הכנה לקריאה ראשונה והשאר או שלא עלו לדיון או שהוסרו מסדר היום.
הן לא היחידות ומתנצל מראש שציינתי דווקא אותן. הן "בחברה טובה". חברי הכנסת יבואו ובטענות ויגידו בטח: "מה אתה מסתכל על טוויטר? יש לנו הצעות חוק". אז הצעות חוק שלא מנגישים אותן לציבור – זה כאילו לא קרה. הציבור לא עוקב אחרי מאגר החקיקה הלאומי. הכול עניין של הנגשה לציבור.
אכן, לחבר כנסת מהאופוזיציה קשה מאוד לקדם חוקים וצריך הסכמה עם הקואליציה. אבל זה לא תירוץ. חברי הכנסת מהאופוזיציה עסוקים בעיקר ב"רק לא ביבי" בזמן שאנשים שצריכים את עזרתם ממשיכים להישאב לסחרור הבירוקרטי שנקרא מדינת ישראל.
הסיפור לא שונה אצל חברות הכנסת טלי גוטליב וגלית דיסטל אטבריאן, שתיהן אמהות לילדים מיוחדים. מה הן עשו עבור אנשים עם מוגבלות? אפס מאפס. על התבטאויות פומביות בנושא אין מה לדבר.
טלי גוטליב הגישה בתחילת הכהונה אי שם בדצמבר 2022 הצעת חוק להשוואת קצבת אזרח ותיק וקצבת נכות לשכר המינימום. ניחשתם נכון. ההצעה אפילו לא עלתה לדיון. המצב לא שונה גם אצל דיסטל אטבריאן.
גוטליב ודיסטל אטבריאן היו יותר עסוקות בנושא יותר חשוב: היועמ"שית ומחאת קפלן. מה זה לעומת אנשים עם מוגבלות שצריכים סיוע של נבחרי הציבור שרחמנא ליצלן נשלחו לכנסת על ידי אותו ציבור?
גם ממשלת בנט-לפיד בקדנציה הקודמת הייתה רחוקה מלהצטיין בתחום. אמנם עבר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, אך החוק היה כה מחורר שרק בכנסת הנוכחית מנסים לקדם את התקנות שלו. האם הממשלה הקודמת פעלה כדי לקצר את התורים בהתפתחות הילד? האם עשו משהו כדי לשפר את המצב בחינוך המיוחד? התשובה לכך היא חד משמעית – לא.
בנושא הזה אין ימין ואין שמאל. זה נושא שאמור להיות בקונצזוס של כולם. העניין הוא שהמלחמה עשויה להיות לקראת סיומה ועמה כנראה גם תגיע עוד מערכת בחירות. כשיתחיל הקמפיין, שוב יבואו ויגידו: "אנחנו נעשה עבורכם". מספיק עם הסיסמאות – הגיע הזמן שתעבדו באמת למען הציבור – ואני מדבר על כולם.
