נושאים קשורים

לקנות בגדים בחנות עם מתרגם מיידי לשפת הסימנים

רשת האופנה "תמנון" הודיעה על הנגשת כל סניפיה עבור חירשים וכבדי שמיעה בשיתוף חברת הטכנולוגיה והנגישות Sign Now

מדריכים בדיור בקהילה מוחים על קיצוץ בשעות: "בסוף הדיירים ייפגעו"

עובדים בא.ד.נ.מ מתריעים כי קיצור משמרות הלילה פוגע בשכר ועלול להביא לגל עזיבות. לדבריהם, שינוי השעות משפיע לרעה גם על שגרת הדיירים. החברה: "התאמה נקודתית שנועדה להתאים את נוכחות המדריכים לשעות שבהן מקבלי השירות זקוקים לליווי"

נותרו לו חודשים לחיות ומשימה אחת: למצוא בית לבנו האוטיסט

יותר מ-20 שנה גידל ג'ון גיונג-צ'ול לבדו את בנו ג'ה-וון, בן 27 עם אוטיזם קשה. כשאובחן בסרטן סופני, יצא למרוץ נגד הזמן כדי לענות על השאלה שמפחידה הורים רבים: מי ידאג לילד שלי כשאני כבר לא אהיה?

בעקבות הפרסום בשווים: מכבי חזרה בה ותממן לחולת פרקינסון מעלון

לפני פחות משבועיים חשפנו כי הקופה סירבה לממן מעלון זחליל ליעל המרותקת לכיסא גלגלים, למרות המלצות רפואיות שקבעו כי בלעדיו אינה יכולה לצאת מביתה. אחרי הפרסום מכבי שינתה את החלטתה

עדי אלטשולר מצטרפת לפוליטיקה כמועמדת ישר לשרת החינוך

כלת פרס ישראל, שהקימה את "כנפיים של קרמבו" והייתה ממייסדות רשת החינוך המכיל "אינקלו", מצטרפת למפלגתו של גדי אייזנקוט: "עשיתי כל שביכולתי לשנות את החינוך מבחוץ ומלמטה. אין לי זכות לעמוד מהצד"
ראשיאנשים עם מוגבלויותתרופה ניסיונית לחולים משותקים: "הרגליים שלי זזות יותר"

תרופה ניסיונית לחולים משותקים: "הרגליים שלי זזות יותר"

חוקרים אמריקנים פיתחו תרופה שעשויה לסייע בשיפור יכולת התנועה של חולים עם פציעות בחוט השדרה. אחד המשתתפים בניסוי אף הצליח שוב ללכת. החוקרת הראשית: נדרש מחקר נוסף לקבוע את משך ההשפעה

אדם על כיסא גלגלים (אילוסטרציה)
אדם על כיסא גלגלים (אילוסטרציה)

"תרופה ניסיונית עשויה לסייע בשיפור יכולת התנועה של חולים עם פציעות בחוט השדרה", כך פורסם ב-Fox News בשבוע שעבר.NVG-291  הוא פפטיד (אבן יסוד להרכבת חלבונים בגוף) שניתן בהזרקה לאחרונה כחלק מניסוי שלב 2 במטופלים עם שיתוק – חלקם דיווחו על תוצאות יוצאות דופן.

לארי ויליאמס, אחד ממשתתפי הניסוי, תושב פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה בארה"ב, סיפר ל-Fox News Digital שהודות לניסוי הוא הצליח שוב ללכת לאחר תאונה שגרמה לו לשיתוק.

ויליאמס, בן 58, רכב על אופני הרים בשביל צר כאשר התנגש בעץ. הוא שבר את חוליות הצווארC4  עדC6 .

Igul-Letova

ויליאמס עבר ניתוח בעמוד השדרה, אך היה משותק במשך שבועיים עד שגופו החל "להתעורר". הוא החזיר לעצמו מעט תנועה לאחר שהחל טיפול פיזיותרפי, והצליח ללכת מעט בעזרת הליכון, אך עדיין סבל מבעיות תנועה בידיים.

במשך שלושה חודשים, החל מאפריל 2024, קיבל ויליאמס זריקה יומית עם התרופה ואחריה שעה של פיזיותרפיה, שכללה תרגילי ידיים והליכה ברתמה על מסלול שטוח או הליכון. הוא עבר גם בדיקות דם ובדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות למדידת הפעילות החשמלית בעצבים ובשרירים וכן בדיקות גופניות חודשיות. בסיום הניסוי, דיווח כי הצליח ללכת 10 מטרים תוך 15 שניות בעזרת הליכון, לעומת 45 שניות.

על אף שלא קיבל את התרופה מאז יולי 2024, ויליאמס ממשיך לראות שיפורים גופניים גם יותר משנה לאחר מכן. "הרגליים שלי זזות חלק יותר ופחות מוגבלות ככל שעובר הזמן," אמר. "אני לא מוותר. אמשיך לדחוף ולנסות."

Igul-Letova

"אני מדבר עם אנשים נוספים עם אותה פציעה כמו שלי ונראה שאצל רבים מהם, לאחר שנים של טיפול מסורתי, הם מגיעים לרמה שאני נמצא בה עכשיו", אמר. "אני מרגיש כאילו קיבלתי קיצור דרך. הייתי שמח לחזור לחיים שהיו לי לפני כן, להיות עצמאי לחלוטין."

כיצד פועלת התרופה

בריאיון נוסף ל-Fox News Digital הסבירה החוקרת הראשית, ד"ר מוניקה פרז, יושבת הראש המדעית במעבדת השיקום Shirley Ryan AbilityLab בשיקגו ופרופסור לרפואה פיזיקלית ושיקום באוניברסיטת נורת'ווסטרן, כי התרופה נבדקה תחילה על בעלי חיים, שהראו שיפור בתפקוד התנועה.

לאחר מכן ערכו החוקרים ניסוי קליני מבוקר בבני אדם, שבו מחצית מהמשתתפים קיבלו את התרופה  NVG-291המכילה מולקולה מתקנת לשיפור תפקוד מערכת העצבים.

התרופה היא מעין "מסיר מחסומים". לאחר פציעה בחוט השדרה, הגוף שולח אותות המעכבים את צמיחת סיבי העצבים. התרופה חוסמת את האותות הללו, ונותנת לעצבים סיכוי טוב יותר לצמיחה מחדש.

"הפפטיד הזה יכול לחסום את האותות המעכבים", אמרה פרז. "יש עדויות מסוימות מבעלי חיים שהוא אף יכול לעודד צמיחה של תאי עצב."

"פציעות חוט שדרה מטופלות בדרך כלל באמצעות טיפולים תאיים, כמו תאי גזע ותאי מוח עצם", ציינה פרז. "לעומת זאת, גישת הפפטיד קלה יותר לשימוש, ניתנת לביצוע בבית, משיגה מטרה דומה והיא בטוחה מאוד," הוסיפה.

פרז אמרה כי נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע כמה זמן נמשכות השפעות התרופה. "ראינו שינויים אלקטרו-פיזיולוגיים משמעותיים בקבוצה שקיבלה את התרופה בהשוואה לקבוצת הפלצבו, אך אין לנו מדידות המשך," אמרה. "אין לנו דרך לדעת את משך ההשפעה האמיתי של הטיפולים הללו".

משום שאין כיום טיפול מאושר על ידי ה-FDA  לפציעות חוט שדרה, פרז אמרה כי העוסקים במחקר הזה מחויבים מאוד לקידום המדע בתחום.

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות