בשבוע שעבר הוציא ה-National Geographic כתבה הסוקרת תוספי מזון ואת השפעתם על הבריאות הנפשית, בהתבסס על מחקר חדש שבדק תוספים שנחשבים למועילים לדיכאון. מאומגה-3 ועד פרוביוטיקה, חוקרים בדקו עשרות טיפולים "טבעיים" לחרדה ודיכאון. רק במעטים מהם נצפו יתרונות מדידים – וגם כאן יש הסתייגויות.
תוספי תזונה, שבעבר נועדו להשלים חוסרים תזונתיים, הפכו כיום לשוק משגשג בתחום בריאות הנפש. כ-5.7% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלת מדיכאון ועוד ועוד אנשים פונים לשימוש בתוספים ללא מרשם – כגון ויטמינים, מינרלים, תמציות צמחים, חומצות אמינו ופרוביוטיקה – בתקווה להשיג הקלה. סיבה אחת למשיכה לתוספים היא זמינותם וסיבה נוספת היא התדמית שלהם.
"יש הרבה סטיגמה סביב תרופות לבריאות הנפש, ואנשים מפחדים מאוד מההשלכות", אומר ניקולס פביאנו, חוקר במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת אוטווה שבקנדה. "זה גורם לאנשים לנסות דברים אחרים שנתפסים כבטוחים יותר, פחות אינטנסיביים, או שמשך הטיפול בהם קצר יותר."
אבל האם התרופות ה"טבעיות" באמת עובדות? מחקרים חדשים מתחילים להבחין בין התוספים בעלי הפוטנציאל האמיתי לבין אלו שלא עומדים במבחן המדע.
אילו תוספי תזונה לדיכאון לא עובדים?
הטבע נתפס כמקור לריפוי סימפטומים של דיכאון, אך סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Frontiers in Pharmacology מראה שרוב התוספים המשווקים כטיפול בדיכאון משיגים מעט מאוד תועלת – אם בכלל.
קחו למשל את הנפוצים ביותר – מולטי-ויטמינים, ויטמיןB , תערובות צמחיות מרגיעות ומלטונין (שמשמש גם להסדרת שינה) – השימוש בהם רחב, אך אין מספיק מחקרים שתומכים ביעילותם.
"היו ניסויים בודדים, אבל לא מספיק כדי להגיע למסקנות מהותיות", אמרה ד"ר רייצ'ל פרוסט מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול, אנגליה, שהובילה את הסקירה.
גם תוספי אומגה-3, שנחשבו בעבר כמסייעים לשיפור מצב הרוח, לא הראו תוצאות משכנעות. מתוך 39 מחקרים שפרוסט ניתחה, ב-23 לא נמצא יתרון לעומת פלצבו. באחד מהם, אנשים נטלו שלוש קפסולות ביום במשך 12 שבועות – ולא נצפתה כל הטבה ברורה במצב הרוח. על אף שמספר מחקרים כן הציגו תוצאות חיוביות, המסקנה הכללית היא שהראיות עדיין אינן מספיקות כדי להמליץ על אומגה-3 כטיפול מהימן לדיכאון.
עם אילו תוספים נצפו סימנים מבטיחים?
מספר תוספים הראו פוטנציאל ראשוני, אך הראיות עדיין מוגבלות. תוספים צמחיים כמו לבנדר, רודיולה ומליסה, וכן מיקרונוטריאנטים כמו חומצת האמינו טריפטופן, חומצה פולית ואבץ, הציגו תוצאות מעודדות במחקרים קטנים.
הבעיה היא שרוב המחקרים הללו זעירים. ניסויים עם לבנדר, למשל, כללו קבוצות של עד 150 משתתפים בלבד. "זה לא מספר גדול של אנשים", אמרה פרוסט והוסיפה שכאשר הניסויים קטנים כל כך, קשה להכליל את התוצאות אל אוכלוסיות רחבות ומגוונות.
בנוסף, אופן השימוש בתוספים מגוון מאוד – חלקם ניטלו כחליטה, אחרים כקפסולות או טינקטורות (תמציות נוזליות), מה שמקשה להשוות יעילות. "צריך עוד מחקרים שיבחנו מהי הדרך היעילה ביותר לנטילה, ומה המינון הנכון", הסבירה פרוסט.
מה כן עובד לפי מחקרים?
ישנם מספר תוספים שמראים שיפור מדיד. הראיות החזקות ביותר הן עבור תמצית היפריקום St. John’s Wort, פרוביוטיקה, ויטמין D וזעפרן.
פרוסט מצאה ש-16 מתוך 26 ניסויים עם היפריקום הראו תוצאות חיוביות. באחד מהם, אנשים שנטלו 600 מ"ג מהתמצית פעם או פעמיים ביום חוו שיפור כמעט כפול לעומת אלו שנטלו פלצבו. אולם, הראיות החזקות ביותר עבור צמח זה הן במקרה של דיכאון קל עד בינוני; היעילות בדיכאון חמור אינה מוכחת.
גם בפרוביוטיקה, תשעה מתוך 16 מחקרים הצביעו על שיפור בסימפטומים של דיכאון. באחד מהם, מטופלים נטלו קפסולת פרוביוטיקה המכילה 900 מיליארד חיידקים חיים מדי יום למשך 31 ימים, לצד הטיפול הרגיל שלהם – ודיווחו על שיפור ניכר לעומת קבוצת הביקורת.
בנוגע לוויטמין D, 6 מתוך 9 מחקרים הראו תוצאות מבטיחות. למשל, במחקר אחד, משתתפים עם דיכאון קל עד בינוני שנטלו מינון גבוה של ויטמין D במשך שמונה שבועות, הראו ירידה משמעותית בציוני הדיכאון לעומת אלו שלא נטלו כלל.
כיצד אמונה משפיעה על תוצאות השימוש בתוספים?
גם כשנראה שתוספים עוזרים, ייתכן שההשפעה נובעת פחות מגורמים ביולוגיים ויותר מאמונה. מחקר משנת 2022 מצא שתחושת שליטה על הבריאות האישית יכולה להוביל לשיפור ממשי, גם אם הוא לא נובע מהשפעה רפואית מוכחת. במילים אחרות, הציפייה שהטיפול יעבוד עשויה באמת להשפיע על תוצאות מדדי הדיכאון.
"זה משהו שצריך לקחת בחשבון", אומר פביאנו. "לא כל ההשפעות נובעות בהכרח מהשינויים הביולוגיים שיוצרים התוספים."
למה הפיקוח על תוספי תזונה עדיין לוקה בחסר?
למרות התוצאות המעודדות בחלק מהמקרים, חסר פיקוח על תוספים. אפילו מה שמודפס על הבקבוק לא בהכרח מובטח. זו גם אחת הסיבות לכך שתוספים לא מומלצים לרוב בטיפול קליני, אלא אם לרופא יש ניסיון או רקע מחקרי בתחום.
על אף שהם משווקים כ"טבעיים" – אין זה אומר שהם חפים מסיכון, במיוחד כאשר הם ניטלים לצד תרופות מרשם. לדוגמה, היפריקום עלול ליצור אינטראקציות מסוכנות עם תרופות ממשפחת ה-SSRI. "זה משהו שחשוב מאוד לדעת, וכדאי תמיד להתייעץ עם הרופא", מדגיש פביאנו.
