בשבוע שעבר התקיים דיבייט בין שלושת המועמדים המובילים לראשות עיריית ניו-יורק, עיר שמונה יותר מ-8 מיליון תושבים. במה שאמור היה להיות עימות על ביטחון עירוני, השיח סטה במפתיע לכיוון אחר לגמרי: בריאות נפשית.
השלישייה שעמדה על הבמה הייתה צבעונית במיוחד, כאשר כל מועמד נושא עימו שערוריות וסקנדלים משלו: זוהרן ממדני, הסוציאליסט הדמוקרטי בן ה-33 שזכה באופן מפתיע בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, מואשם על ידי רבים בכך שאינו מגנה קריאות לאינתיפאדה ובתמיכה בשמאל קיצוני.
אנדרו קואומו, המושל לשעבר של ניו-יורק שהפסיד לממדני בפריימריז, התפטר ב-2021 בעקבות האשמות על הטרדות מיניות נגד 13 נשים והשלישי הוא קרטיס סליווה, המועמד הרפובליקני, שנעצר 77 פעמים בהפגנות ובאירועי אנטי-הגירה והואשם בתקיפות מהגרים.
למרות השערוריות, הרגע המפתיע בדיבייט הגיע כאשר הדיון עבר מנושאי ביטחון ושיטור עירוני מסורתיים אל סוגיות של בריאות נפשית. כאשר ממדני נשאל האם יתמוך בנציבת המשטרה הנוכחית של ניו יורק, ג'סיקה טיש, הידועה בגישה של שיטור אגרסיבי, הוא ענה בחיוב – אך בתנאי אחד מהותי: הקמת "מחלקה לבטיחות קהילתית” בעלות של מיליארד דולר.
ממדני הציג טיעון מרכזי: הסיבה שתושבי ניו יורק אינם מרגישים בטוחים ברכבת התחתית אינה פשיעה אלימה, אלא משבר בריאות נפשית וההומלסים שפוקדים את התחנות. לפי הנתונים שהציג ממדני, שוטרי ניו-יורק נותנים מענה לכ-200,000 קריאות בשנה בנושאים של בריאות נפשית. בשל העובדה שהמשטרה עסוקה בטיפול בקריאות האלה, הוא טען שאין להם מספיק זמן לתת מענה לקריאות בנושאי פשיעה או נושאים אחרים.
הדיון בניו יורק שם זרקור על דילמה עולמית: מי צריך להגיב למשבר בריאות נפשית – שוטרים חמושים או אנשי מקצוע בבריאות נפש עם הכשרה מתאימה?
ההצעה עוררה מחלוקת סוערת בקרב שני המתמודדים האחרים. סליווה תקף את התוכנית בחריפות: "זה לא יעבוד כי בכל הערים האחרות, שבהן ניסו את המודלים של צוותי רווחה במקום שוטרים, מדובר בערים קטנות יותר. ניו יורק היא מטרופולין עם אלפי שיחות למוקדי החרום. אתה רוצה לסכן עובדים סוציאליים. הם לא יכולים להשיג את התוצאות ששוטר מקצועי יכול להשיג".
אנדרו קואומו הביע התנגדות פחות נחרצת. הוא אמר שהוא תומך בשליחת צוותי בריאות נפשית יחד עם שוטרים כדי להפחית את הסכנה הנשקפת לעובדי בריאות הנפש ולאפשר תגובה מהירה במקרה שהמצב מסלים לאלימות. הביקורת המרכזית של קואומו סובבת סביב העובדה שהיוזמה של ממדני היא לשלוח צוותים ללא כוחות שיטור בכלל, מה שלדעת קואומו יסכן את העובדים הללו. "ראיתי באופן אישי אנשים (מתמודדי נפש) שנראו מאוד רגועים ואז הם התפרצו בזעם. למה? כי זה לפעמים סימפטום של מחלה נפשית".
צוותי משבר במקום משטרה
הטענה של ממדני היא לא אקסצנטרית כמו שהיא נשמעת, למרות העלויות הגבוהות. היא נתמכת על ידי ארגוני בריאות נפש רבים בעולם, ובמקרים בהם המודל נוסה, התוכניות חסכו כסף למשלמי המסים. ממדני מבסס את הצעתו על תוכנית CAHOOTS ביוג'ין, אורגון, שפועלת מאז 1989. התוכנית שולחת צוותים של שניים – עובד משבר נפשי ופרמדיק – לקריאות הקשורות למשברי בריאות נפש, דרי רחוב והתמכרות.
הנתונים מרשימים ביותר. התוכנית פועלת 24/7, פחות מ-1% מהקריאות של CAHOOTS מצריכות גיבוי משטרתי ובמשך 35 שנות פעילותה לא היו פציעות קשות או מקרי מוות. "תוכלו תמיד לזמן את המשטרה, אבל בידיעה שהאינסטינקט הראשון יהיה להגיב אליהם מבלי לבקש מהמשטרה לעשות זאת. זה שינה את האופי שלהם", אמר ממדני על המודל של אורגון, בראיון לרשת CBS.
בריאיון הרחיב ממדני עוד על החזון שלו "מחלקה לבטיחות קהילתית” ואמר שהמטרה שלו היא גם להציב צוותי בריאות הנפש ב-100 התחנות, שבהן היו הרבה מקרים של משברי בריאות נפש. הוא מאמין שהוא יוכל לשחזר את ההצלחה של תוכנית CAHOOTS, באזורים, שבהם התוכנית פועלת 90% מהקריאות בהן מעורבים מתמודדי נפש מטופלות ללא התערבות של המשטרה.
הפחיתה פשיעה בשיעור של 34%
ההצלחה היא לא רק באורגון. גם בעיר דנבר, בירת קולורדו פועלת תוכנית דומה: מאז שנת 2021, אם מתקבלת קריאה בנוגע לאנשים חסרי בית, בעיות בתחום בריאות הנפש, עוני או שימוש בסמים, במקום ניידת משטרה נשלחת ניידת STAR המספקת מענה למשברי בריאות הנפש ורווחה.
לפי הנתונים הרשמיים של "המרכז לבריאות הנפש דנבר", רק בשנת הפתיחה של תוכנית "סטאר" היא נתנה מענה ל-1,396 קריאות, כאשר באף אחת מהקריאות הנ"ל לא התבצעו מעצרים, לא היו נפגעים ולא נדרשה התערבות משטרתית. מה שהוביל לפחות אנשים בכלא (חיסכון אדיר למשלמי המסים) ויותר מקרים שקיבלו מענה ראוי.
ב-2023 תוכנית סטאר נתנו מענה ל 7,000 קריאות מתוך 15,000 (לא היו משאבים לענות ליותר קריאות). לפי מחקר שנערך על תוכנית סטאר ע"י Urban institute התוכנית נמדדה ב-3 פרמטרים: כמות השירותים שהם מציעים, יכולת הביצוע בפועל, והשינוי שהתוכנית מייצרת בפועל. לפי המחקר הזה תוכנית סטאר היא תוכנית מצליחה באופן יוצא דופן במתן מענה חלופי למשטרה עבור אנשים במצוקה.
מחקר נוסף של אוניברסיטת סטנפורד מצא כי תוכניתSTAR הפחיתה ב-34% את הפשיעה הלא חמורה בשכונות שבהן היא פעלה.
בניגוד לארה"ב, בישראל אין מערך שיטתי של צוותי מענה נפשי שפועלים במקום או לצד המשטרה. התוצאות לעיתים טרגיות.
לפי נתוני ארגון עוצמה, בשנתיים שקדמו ל-2023 נורו למוות 7 מתמודדי נפש על ידי כוחות האכיפה במשטרה. את כל אחד מהמקרים האלה, לפי הארגון, היה ניתן למנוע אילו היו קיימים צוותי משבר נפשי מיוחדים. "כל הארץ נגועה בטרגדיות שאפשר היה למנוע אילו רק היו צוותי משבר נפשי", כתב ארגון עוצמה באפריל 2023.
ביולי 2024 דווח על מתמודד נפש בירושלים שנורה ע"י המשטרה אחרי שרץ לעברם עם מספריים. אינספור מקרים מראים שבמפגש מתמודדי נפש עם המשטרה, המקרה מסתיים פעמים רבות באסון.
בינואר השנה הכריזו במד"א על פיילוט באזור המרכז, שבמסגרתו קריאות שקשורות לבריאות הנפש יקבלו מענה מיוחד. לפי הדיווח שלהם: "צוות התערבות במשבר הכולל פראמדיק שעבר הכשרה ייעודית לטיפול במצבי חרום מתחום בריאות הנפש, יחד עם אח או אחות בעלי ניסיון מקצועי מתחום בריאות הנפש. הצוות יתנייד בעזרת רכב תגובה מידית (רת"מ), של מד"א. המשך ניהול המקרה יבוצע על ידי אח/ות נוסף שיאייש עמדה ייעודית במוקד הרפואי של מד"א".
חשוב לציין כי פיילוט עם מד"א, בניגוד למשטרה, נותן מענה חלקי שכן בגלל העלות של אמבולנס, פעמים רבות משפחות של מתמודדי נפש או תושבים שסובלים מבעיות שמתלוות למחוסרי דיור נוטים לפנות דווקא למשטרה.
הדיבייט המתוקשר מעלה גם שאלות, כמו האם אמירות כמו "הניו יורקרים מרגישים לא בטוחים בגלל אירועים שקשורים לבריאות הנפש" לא מגדילות את הסטיגמה על מתמודדי נפש, שדווקא לא נוטים להיות אלימים. והאם הקישור בין מדיניות ביטחון לבריאות הנפש לא יוצר קישור בעייתי?
מנגד, אם ממדני אכן ינצח בבחירות הקרובות, שהתקיימו בנובמבר, ואם הוא אכן יצליח להוציא לפועל את התוכנית בעיר ניו-יורק, תהיה לנו הצצה נדירה לאפקטיביות של צוותי משבר בבריאות הנפש לגודל אוכלוסייה שקרוב לאוכלוסיית מדינת ישראל. האם התוכנית תצליח או תיכשל? את זה נותר רק לראות. אך ההשלכות על הקיום של תוכניות כאלו בעתיד יהיו בוודאי משמעותיות.
