הפלסטיות של המוח היא אחת התכונות המרכזיות והחשובות ביותר של מערכת העצבים. היא מתייחסת ליכולת של המוח לשנות את המבנה והתפקוד שלו בתגובה לניסיון, ללמידה ולנזק. היא מהותית עבור: זיכרון, למידה, התאוששות מנזק מוחי, התפתחות בילדות, הסתגלות לשינויים סביבתיים ובריאות נפשית.
כמה דרכים מוכחות מדעית לחיזוק הפלסטיות המוחית הן: פעילות גופנית קבועה, למידה מתמשכת וגירוי מנטלי, תזונה בריאה למוח, שינה איכותית, קשרים חברתיים ואתגרים קטנים ביום-יום (שינויים בשגרה).
סגולות המוזיקה השונות ידועות זה שנים, אך מחקרים חדשים מצאו כי שילוב בין תנועה, מוזיקה, ריקוד ותדירות מעלה את היעילות של כל אחד מהם בנפרד. כלומר, תנועה תוך כדי האזנה למוזיקה מגבירה את הפלסטיות של המוח באמצעות יצירת מסלולים חדשים לתקשורת בין נוירונים דרך מנגנונים שונים, ופעילותם הסינרגית מייצרת תוצאות טובות יותר.
נמצא גם שמוזיקה מסייעת בוויסות מצבים רגשיים, בהפחתת מתח ובחיזוק הזיכרון. השם שהוענק לתחום החוקר את הקשר הזה הוא "פסיכו-אקוסטיקה". מנגנון השפעת המוזיקה על המוח קשור לפעילות של הורמונים ונוירו-טרנסמיטרים והפעלת מנגנונים הקשורים בקבלת תגמול ופעילות חברתית.
בהקשר הרגשי נעשה גם מחקר שהתפרסם השנה הנוגע להיבטים הסוציו-תרבותיים של השפעות המוזיקה בידי חוקרים מאוקראינה על רקע המלחמה שם בשנים האחרונות. המטרה הייתה לבחון את תפקיד המוזיקה כמשאב פסיכו-רגשי בזמן תקופה המאופיינת על ידי חוסר יציבות סוציו-תרבותית, בעיקר לאור רמות החרדה, הדיכאון והלחץ הגבוהות המושפעות מהמלחמה.
התוצאות הראו ירידה משמעותית בסימפטומי הדיכאון, החרדה והלחץ לצד עלייה ברגשות חיוביים ושיפור במדדי בריאות נפשית. תרפיה במוזיקה, כך התברר, היא שיטה אפקטיבית ולא-פולשנית לתמיכה בבריאות נפשית, במיוחד בעת תקופות המאופיינות במתח רגשי רב.
בהקשר של אוטיזם, חרדה וניהול כאב בילדים, התפרסם השנה מחקר שסקר את התחום משנת 2000 ועד היום. התברר שהמגמה הרווחת היא מעבר מגישות כלליות לגישות מדויקות יותר והתחום מתפתח במהירות.
הממצאים מצביעים על עלייה בתוקפה המדעי של תרפיה במוזיקה ועל המעבר שנעשה בה לפרקטיקות המבוססות על טכנולוגיה וראיות בבריאות ילדים. הטיפול יכול לשפר כישורי תקשורת, כישורי אינטראקציה חברתית, יכולות שפתיות ותפקוד קוגניטיבי בקרב ילדים עם אוטיזם.
בנוסף על היתרונות לעיל, נמצא שהתרפיה יעילה גם עבור: שיקום לאחר שבץ, מחלת פרקינסון, דמנציה ושינה והתפתחות תינוקות טרום-לידה. בתחום הבריאות הטיפול במוזיקה קרוי: "ריפוי באמצעות הרמוניה".
על אף האמור לעיל, יש לסייג שלא כל סיטואציה שקשורה למוזיקה מתאימה כטיפול וחלקן אפילו עלולות לגרום לנזק. עוצמת צליל גבוהה (קונצרטים, אוזניות בווליום גבוה, מסיבות) עלולה לגרום לנזק שמיעתי זמני או קבוע.
מוזיקה אלימה/מילים תוקפניות מגדילות מחשבות עוינות ורגשות שליליים ולעיתים גורמות להתנהגות תוקפנית. מוזיקה קצבית לפני השינה עלולה לגרום לעוררות פיזיולוגית ולהקשות על יכולת הרגיעה ועל ההתאוששות. בנוסף, ישנם גם סגנונות מוזיקה שעלולים לגרום לנזקים נוירולוגיים, רגשיים או קוגניטיביים. מדובר בצלילים דיס-הרמוניים, בלתי-צפויים או בצלילים נמוכים מאוד – בס מתמשך (כולל תדרים תת-שמיעתיים) וכן במוזיקה רפטטיבית מאוד או מונוטונית כמו שיש בלופים ממוחשבים.
גם כשמוזיקה מושמעת ברקע באופן מתמשך, כפי שנעשה בחנויות או במשרדים מסוימים, היא עלולה לגרום לירידה בערנות, לעומס חושי ולכאבי ראש, במיוחד בקרב אנשים עם ASD או ADHD.
מקורות:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39112892
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36337701
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11122286/?utm_source=chatgpt.com
https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2818754?utm_source=chatgpt.com
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S3050613124000093?utm_source=chatgpt.com
https://gh.bmj.com/content/7/11/e010501?utm_source=chatgpt.com
